יומן האליפות של ליברקלופ (30): ברנלי. ניצחון.

הטור נכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

לפני המשחק:
שריקת פתיחה ואני בעוד ישיבה מעט מיותרת שבד”כ נמרחת והיום הרבה יותר.
הראש נמצא במקום אחר והמוח נע בין קללות על כל העולם ואישתו, לבין תחושת הקלאוסטרופוביה שעוטפת אותי כשאני מחזיק את עצמי לא להתעדכן בתוצאה, כי אני רוצה לראות את המשחק מוקלט.
מעולם לא דמיינתי שלחיות בבועה, כלומר מנותק מהאפליקציות החברתיות, זה כל כך קשה…

המשחק:
הקללות שלי בלב ובשקט הן כלום לעומת אלה של אליסון אחרי כדור הקרן שנפל מהשמיים ישר לרשת. יורם ארבל חשב שאליסון כעס על חבריו ולי דווקא נראה שהוא רתח על השופט. גם כשרואים בדיליי ברור שאליסון נתפס ע”י החולצות הלבנות. 1-0 ואנחנו בלחץ אטומי.

ליברפול מחזיקה בכדור, אבל לא מגיעה למצבים טובים. מאנה נוגח בבלם ומיד אח”כ נוגח לחוץ, ואז דאבל פס בין סלאח וג’יני מסתיים באסיסט של האחרון לפירמינו שמבקיע מטווח אפס, בעזרת טעות של השוער. 1-1 והמצב נראה מעט יותר טוב.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏‏לעשות ספורט‏, ‏אצטדיון‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
יכול להיות שפירמינו מחקה מישהו? credit to liverpool fc facebook page

 

אחרי עשר דקות נוספות המצב משתפר הרבה יותר כשגליץ’ התאבדות של לאלנה ליד רחבת ברנלי מביא להרחקה לא מוצלחת היישר למאנה ומשם לרשת. 1-2 ושער שהזכיר לי את השער הראשון של סיטי אתמול. בעצם גם השער הראשון שלנו הזכיר את השער השני של סטרלינג אתמול, ובשלב הזה אני קונה את התוצאה של סיטי גם אצלנו.

מחצית ראשונה שפתיחתה בפיגור מהמם וסופה ביתרון דקיק, היא מחצית טובה ולא חשוב שרוב הקרוסים עפו מעל הראש של השחקנים ברחבה והיישר ליציע.

ברנלי שלטה במגרש במשך שלוש דקות תמימות ומלאות מיד אחרי ההפסקה, ואחרי כן בקושי עברה את החצי. החלוצים האדומים בילו ברחבה הלבנה אלא שהנגיעה האחרונה לא היתה מספיק מדוייקת ואיום התיקו המשיך לרחף על אנפילד, למרות חוסר היוזמה של ברנלי, כי כידוע לגול מספיק כדור קרן מסובב…

איזה איום ואיזה נעליים. מיני אסיסט מהשוער האורח לסלאח, בכדור שוער גרוע, מסתיים בבעיטה קלילה של פירמינו מול שער ריק. 1-3, וקיבלנו תוצאה “כמו סיטי” וכמו שביקשתי.

המשחק נרגע וגם אני, אם כי חששתי שקראוץ’ יעוף מהרוח ואחר כך חששתי שרוני רוזנטל יאבד את מקומו בחידוני הטריוויה של ההחמצות הגדולות.
שני השערים אחרי הדקה התשעים שיפרו מצד אחד את המאזן האישי של מאנה, אבל קילקלו את המאזן של אליסון. 2-4.

 

שורה תחתונה:
ניצחון. חשוב. מאוד.
משחק של מהפכים.
מהפכים במזג האויר משמש, לגשם ולברד. רוח שמתהפכת מצד לצד, וכמובן מהפך בתוצאה.

זה היה משחק שבו חזרנו לבעוט לכיוון השער (23 ניסיונות) ואפילו היו מספר בעיטות מחוץ לרחבה.
זה היה משחק עם אחוזי הצלחה מופלאים: אנחנו עם ארבעה שערים מחמש בעיטות למסגרת וברנלי עם שניים מתוך שלושה.

הסיפור של המשחק הוא השילוב של אדם לאלנה בהרכב הפותח. אני מודה שאיני מחסידיו הגדולים, אבל קלופ הפעם פגע בול. לאלנה הזרים את האנרגיה ואת ניצוץ הטירוף שהיו חסרים לקבוצה בחלק מהמשחקים האחרונים בזכות הרדיפה הבלתי פוסקת שלו אחר הכדור והמחוייבות העצומה שלו. מול קבוצות איכותיות יותר זה לא יספיק אבל מול הקבוצות הקשוחות של אנגליה זה עשוי להיות הקלף המנצח בישורת האחרונה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏אדם אחד או יותר‏, ‏‏אנשים עושים ספורט‏, ‏אצטדיון‏‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏
credit to premier league facebook page

 

אחד העקרונות החשובים של קלופ הוא המנעות מאיבודי כדור באיזורים הקריטיים.
הנעת הכדור בחלק האחורי היתה מתחת לסטנדרט הרגיל (רוח?), אלא שלמזלינו ברנלי לא ידעה לנצל את איבודי הכדור לשערים.
רובו וטרנט לא הצליחו לייצר מסירות מסוכנות בהתקפה (רוח?) ומאטיפ נראה לי מעט הססן וחסר ביטחון.

החלוצים נתנו היום תפוקה מצויינת, אולם קצת יותר דיוק וריכוז בהתקפות המתפרצות היו יכולים לשפר משמעותית את הפרש השערים. במבחן התוצאה ההחמצות לא פגעו בנו, אבל במבחן מול באיירן זה עלול לתת ציון “לא מספיק”.
כל השלישייה הקדמית היתה מאוד פעילה ואנרגטית ונראה היה ששמחת החיים שהיתה חסרה מול אברטון, חזרה היום.

את המשחק הקודם העונה מול ברנלי התחלנו בפיגור וסיימנו במרחק שתי נקודות מסיטי ועם פצוע אחד, גומז, שעדיין לא חזר.
את המשחק היום התחלנו בפיגור וסיימנו במרחק נקודה מסיטי ועם פצוע באותו צד של המגרש, טרנט, שאמור להיות בסדר.

 

זה היה מסוג המשחקים שאלופה אמורה לנצח וזה מה שליברפול עשתה.
אם בנוסף לניצחון החזרנו לחיים את פירמינו והרווחנו את לאלנה, דיינו.

בסוף הדרבי כתבתי: עוד שבוע, ברנלי בבית, בראשון בצהריים. שעה מחורבנת, נקווה שהתוצאה תהיה טובה…
היום: עוד שבוע, פולהאם בחוץ, בראשון בצהריים. שעה מחורבנת, נקווה שהתוצאה תהיה טובה…

האופטימי יאמר: שלושים וחמישה משחקי בית רצופים ללא הפסד!!
הפסימי יגיב: כמעט כל בעיטה של ברנלי למסגרת היתה גול.
האופטימי יגיד: ממשיכים ללחוץ את סיטי.
הפסימי יענה: האם סיטי לחיצים?

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏‏‏אנשים עושים ספורט‏, ‏ילד‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏‏
שלוש רגליים, שני שערים ואקדוחן אחד credit to liverpool fc facebook page
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!