יומן האליפות של ליברקלופ (15): ברנלי. ניצחון.

הטור נכתב במהלך המשחק מנקודת מבטו האובייקטיבית של אוהד, ברצינות ועם טיפה הומור.
מאחר וקלופ הוא הכוכב הגדול, שיניתי מעט את שם הקבוצה.

לפני המשחק:
מאחר ולא כתבתי על הדרבי, חשבתי להתחיל עם תובנה כלשהי על “נס אוריגי”, ואז ראיתי את ההרכב של קלופ למשחק, שהזכיר לי משום מה את תקופת רודג’רס, ורוקן את מוחי מכל אמירה על הדרבי.
הרכב שכל תגובה כלפיו, חיובית או שלילית או באמצע, היא הגיונית וראויה.
בקיצור, מבחן התוצאה יקבע.

אוריגי, ליברפול, אברטון
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

המשחק:
ברנלי פותחת עם לחץ גבוה ויעיל ועם פיזיות אנגלית אופיינית, מתוך כוונה להראות מי כאן בעל הבית, ואוריגי מוצא את עצמו פעמיים על הדשא בחמש הדקות הראשונות.
בעוד ליברפול מחפשת את הדרך לעבור את האמצע, אני מחפש ותוהה מי הספונסר של ברנלי – laba360.

ההתחזות של סטארידג’ היא לא מה שאני רוצה לראות משחקן של ליברפול. התנהגות מטופשת אני עוד יכול לסבול, אבל פציעה מטופשת של גומז, אחרי תיקול חסר משמעות בפינת המגרש, תהיה מעל לכוחותיי.
עשר דקות להפסקה מתחיל קצת ניצוץ של יצירתיות אצל קייטה ושאקירי, שלא מביא תוצאות, אלא רק קצת תקווה למחצית שניה עם קצת יותר מבעיטה אחת למסגרת.

לפעמים יש תמונה אחת שמתמצתת את הסיפור כולו, ולפעמים יש שתיים שעושות את זה עבור המחצית הראשונה – שאקירי מפספס את הכדור כשהוא לבד ברחבה והנדרסון מחליק בשלומיאליות בפינת המגרש.
בהפסקה אני עושה גוגל ומגלה שהספונסר של ברנלי היא חברת הימורים ומשחקי רשת. האם ההימור של קלופ על המשחק יצליח?

 

למחצית השניה עולה קבוצה אחרת באפור, שמשום מה עונה לאותו שם כמו ההיא מהמחצית הראשונה, וישר על ההתחלה אנחנו מקבלים שתי בעיטות נפלאות של סטארידג’ וקייטה שמוציאות הצלות מדהימות מג’ו “מי ידע שהוא כזה” הארט.

אמרנו קבוצה אחרת? אכן, גם ההגנה אחרת והיא מאפשרת לשלושה שחקני ברנלי לטייל לבד ליד אליסון, לקחת לו את הכדור מהיד ולהבקיע מטווח אפס. בהשאלה מגדולים כמו קובי בראיינט וברק בכר אפשר לקרוא להגנה, במקרה הזה בלבד – רכה. במחשבה שניה זה הזכיר לי שוב את ימי רודג’רס העליזים.

אמרנו קבוצה אחרת? אכן, קבוצה אחרת. שער שיוויון של מילנר מגיע בזכות שני אירועים נדירים העונה: 1. שחקן קישור מבקיע 2. בבעיטה מחוץ לרחבה. הללויה.

הפעם קלופ שולף חילופים בזמן סביר, שולח את הכוכבים למגרש, ומקבל תמורה תוך שלוש דקות, עם שער של פירמינו, בנגיעה הראשונה שלו בכדור, אחרי בישול משולב של ההגנה, טרנט את וירג’יל. 1-2.

אם לא הספיקו לנו אירועים נדירים, הגיעה הדקה השמונים, עם התקפה שכללה שלוש בעיטות לשער של שחקן אחד, קייטה, שנחסמות על ידי שלושה שחקנים שונים של ברנלי.

כשברנלי קיבלה קרן בדקה התשעים, אני עצמתי עיניים מרוב סרטים, כשפקחתי אותן, ראיתי את אליסון מרחף ומציל גול בטוח. עצמתי אותן שוב רק לאחת עשרה שניות, וכשפקחתי אותן שאקירי כבש אחרי אסיסט יפה של סלאח, ומיני אסיסט עוד יותר יפה של פירמינו. 1-3.

מילנר, ליברפול
Credit to “Liverpool FC” Facebook page

שורה תחתונה:
ההימור של קלופ מוכיח את עצמו והפער מסיטי נשאר שתי נקודות.
אני לא יודע עם קלופ תיכנן את זה ככה, כלומר להשתמש בכוכבים במחצית השניה, אבל זה מה שהוא עשה ובזמן הנכון, וזה יצא לו מצויין, עם שער ובישול של המחליפים/כוכבים.

בנוסף, גילינו שוב את האיכויות של סטארידג’ עם כמה פעולות מצוינות שקיזזו את ההתחזות המיותרת, ויותר חשוב, מצאנו סופסוף את קייטה, שהראה שמה שראינו ביו-טיוב מהעונות הקודמות שלו כנראה לא היה פאטה מורגנה. קייטה פשוט משחק לעומק, אם בכידרור ואם במסירה, ואפילו מנסה לבעוט מרחוק, בניגוד לחלק מקשרינו. יש יסוד להניח שהוא יצא מחושך לאור.

מחצית ראשונה איטית ומנומנמת שבה בקושי מצאתי על מה לכתוב, ומחצית שניה קיצבית ומרתקת שבה היה המון על מה לכתוב.
בראשונה שני ניסיונות למסגרת של ליברפול ואפס של ברנלי ובשניה עשרה ושישה בהתאמה.

המשחק הפיזי של ברנלי הוכיח את עצמו עד ההפסקה והטקטיקה של “בוא נשיג מצב חופשי, נבזבז כמה דקות, ובסוף נגביה לרחבה, נחסום את וירג’יל ונקווה לטוב…” הוכיחה את עצמה מיד אחרי ההפסקה, וכמעט הוכיחה את עצמה שוב בדקה התשעים, אלא שאת אליסון הברק כנראה לא מכה פעמיים.
אפרופו אליסון, זה שבוע שני ברציפות שהוא דוחף את הקבוצה קדימה בזמן פציעות ויוצא מזה גול.

 

ההגנה עשתה עבודה טובה, אם כי קצת התקשתה במצבים נייחים מול חבורת הג’מוסים של ברנלי. התקשתה גם בתוך הרחבה וגם בהרחקת הכדור מאיזור הסכנה, ויש כאן חומר לתירגול נוסף של הצוות.

השילוב בין אוריגי לסטארידג’ במחצית הראשונה לא צלח, ואנחנו ניתן להם הנחה, מאחר ומדובר בפעם הראשונה שלהם יחד.
אוריגי לא סיכן בכלל את השער, אבל הבישול למילנר נופל בחשיבותו אך ורק מ”הנס”. הקהל נתן לו עידוד מרשים כשהוא הוחלף במחצית השניה ומעניין אם זו הפעם האחרונה שראינו אותו.
סטארידג’ השתפר אחרי היציאה של אוריגי, כששטחים נפתחו בפניו בזכות היתרון, התנועה המצוינת של פירמינו ובזכות האיום הקבוע שמייצר סלאח.
שאקירי התקשה במחצית הראשונה (המערך?) והתעורר בשניה מאותן הסיבות שהעירו את סטארידג’.

אני מקווה שהמחצית השניה היא הסמן להרבה מחציות כאלה העונה, כי אשכרה נהניתי לראות את הקבוצה משחקת.
סופסוף איכות שהולכת יד ביד עם תוצאה.

האופטימי יגיד: מחצית שניה כמו בספרים וכמו בעונה שעברה.
הפסימי יענה: איפה הם היו במחצית ראשונה?
האופטימי יאמר: קייטה חזר לקבוצה!! (בהתייחס להערת הפסימי משבוע שעבר)
הפסימי יגיב: גומז? אלונקה? קרסול? פחד!!

ליברפול, נאבי קייטה
Credit to “Liverpool FC” Facebook page
 
   

תגובה אחת

  1. בקשר לאליסון צודק .
    הוא תמיד דוחף קדימה בזמן פציעות ומשחרר כדור מהר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.