הכל או כלום

בס”ד

כבר כמה ימים שאני פשוט לא יודע מה לכתוב. התהפוכות בליגת הכדורסל הטובה בעולם הן אכן כאלה, תהפוכות. במשך 3 ימים העיניים שלי זזו מצד לצד, כמו בצפיה במשחק פינג פונג מקצועני.

דוראנט עוזב את גולדן סטייט, איגודאלה חותם בממפיס, דוראנט סוגר בברוקלין, אנתוני דייויס חובר ללברון ג’יימס בלייקרס, קיירי אירווינג מסכם בנטס ומחזק את דוראנט, בקליפרס מוותרים על נכסים ל-5 השנים הקרובות ומפציצים עם ההחתמות של קוואי לאונרד ופול ג’ורג’, היריבה העירונית מגיבה עם החתמתו של קאזינס לעונה, גם דני גרין מצטרף אליו, איגי עוזב כנראה את ממפיס ואולי ימצא את עצמו בקליפרס, ראסל ווסטברוק עזב את OKC לטובת יוסטון ועוד ועוד ועוד ועוד!

לברון, אנתוני דיוויס
זה כל מה שיש ללייקרס
credit to lebron james facebook page

 

וזה רק הטופ של הטופ. התזוזות הכי גדולות בליגה. היו עוד מעברים משניים יותר ועוד הארכות חוזים וספקולציות אינסוף. האם ווסטברוק אכן יעזוב את הת’אנדר? האם קר יישאר במפרץ? למה קליי תומפסון חתם על חוזה חדש בווריורס והאם העזיבה של מג’יק ג’ונסון היא בעצם ברכה ללייקרס?

יש הבדל גדול בין מעברי הכוכבים עכשיו לבין שנים קודמות.
מאז רד אאורבך ו-ווילט צ’יימברליין, עבור במג’יק-בירד וגם מייקל-נגד שאר הליגה, המשך בלייקרס של שאקובי והנטס של תחילת המילניום וגם בוסטון וקליבלנד מסוף העשור הקודם, דרך מיאמי של תחילת העשור הנוכחי ועד גולדן סטייט וקליבלנד כיום, היו בליגה בעיקר 2 קבוצות גדולות, עוד אחת או שתיים שמזנבות בהן ואז את שאר הליגה. הכוכבים הגדולים שיחקו בעיקר ב2-3 קבוצות שונות, כשהכוכבים האחרים משחקים בקבוצות חסרות סיכוי בדרך כלל.

הפעם האחרונה שממש זכורה לי שבה 3 קבוצות קראו תיגר על תואר הקבוצה הטובה בליגה הייתה בסוף העשור הקודם, כשהלייקרס והסלטיקס שלטו בליגה וקליבלנד הטילה אימה על כולם. אבל פעם אחר פעם חבורת חסמבה מקליבלנד קרסה ברגע האמת, בעיקר נגד בוסטון או אורלנדו והשאירה אותנו עם 2 הגדולות באמת.

 

וכיום? כיום יש לפחות 4 קבוצות שמכריזות על עצמן כראויות לתואר. גולדן סטייט היא עדיין הטים טו ביט; לייקרס התחזקה משמעותית מהעונה שעברה; קליפרס עשו טרייד מדהים, אם זה עזר לטורונטו זה יכול לעזור גם להם; וברוקלין נטס, כמובן, עם דוראנט (רק מהעונה שאחרי הקרובה) ואירווינג. לא בטוח שכל הקבוצות שהוזכרו כאן הן ברמה של קליבלנד ההיא, אבל כולן רואות את עצמן ככאלה. כולן מנסות לבנות צוות מסייע סביר+ סביב הכוכבים הגדולים ומי שתצליח בכך גם תגיע הכי רחוק.

ההבדל הגדול בעיניי בין תקופת ג’ורדן לתקופה הנוכחית הוא שאצל ג’ורדן ושות’ האגו והכסף שיחקו תפקיד מרכזי ולכן קבוצה שרצה לאליפות לא רצתה לצרף שחקן כמו רג’י מילר, למשל, אלא העדיפה לרוץ עם הסגל הקיים ולנסות לזכות ככה באליפות, תוך הכרת הסיכון שבסגל, עם כוכב על וצוות טוב. כיום השחקנים מרוויחים כל כך הרבה שהם פשוט מוותרים על חלק מהמשכורת (כאילו שזה לא חוזר אליהם דרך חסויות, פרסומות ומרצ’נדייז) ומרכזים הרבה שחקנים טובים בקבוצה אחת. בוסטון, מיאמי, קליבלנד, גולדן סטייט ועכשיו קליפרס, לייקרס, נטס ופילי.
היתרון הגדול בזה הוא שיש יותר תחרויות ויותר עניין.

 

החסרון הוא שזה מפרק הרבה קבוצות. טורונטו לקחה אליפות וכרגע היא בעיקר תרצה לא לסיים אחרונה בעונה הבאה. לממפיס אין יותר שחקנים בסגל. לקליפרס ולנטס אין נכסים, כולל בחירות דראפט. זה אומר שתהיה תחלופה גבוהה יותר בין קבוצות הצמרת וגם שקבוצות מצליחות יכולות ליפול תוך עונה או שתיים. זה קרה לבוסטון, זה קרה לקליבלנד, זה קרה לפניקס ואין סיבה שזה לא יקרה לטורונטו וממפיס. זאת הסיבה ישירה של המצב הנוכחי.

דייויד סטרן היה אלוף בלהפוך את הליגה למוצר מצליח. הרבה פעמים זה בא בדמות חוקים הזויים. עכשיו סילבר קוצר את הפירות, אבל גם מתמודד מול שחקנים שלא סופרים את הליגה ואם הוא לא יטפל בזה במהירות, זה יחזור אליו בהפוכה. ועד שזה יקרה, כל שנותר לנו זה להתרווח בכסא ולצפות בהמוני האריות החדשים מנסים לטרוף בעונה הקרובה אחד את השני.

kawhi leonard clippers

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!