דירוג הישראלים ששיחקו בבונדסליגה

אינני מרבה לכתוב על כדורגל ישראלי, בשל העובדה הפשוטה שאני לא מבין כמעט כלום בנושא. אולם כשהוא מתנגש עם הליגה האהובה עליי, ולרגל יום העצמאות, החלטתי לחרוג ממנהגי ולכתוב על הכדורגלנים הישראלים ששיחקו בבונדסליגה.

בסך הכל 12 ישראלים שיחקו בגרמניה באופן מקצועי, וצברו לזכותם מספר מועט של הופעות. ניסיתי לדרג את הקדנציות הטובות ביותר של הישראלים בגרמניה.

הערה: אין בדירוג להעיד על איכות השחקן או הקריירה שלו, אלא רק על תקופתו בבונדסליגה.

בונדסליגה
Credit to "Bundesliga Official" Facebook page

 

מקום 12 – שלומי אדרי
מודה שלא שמעתי על השחקן הזה לפני שכתבתי את הטור, ואני רואה שהוא עשה קריירה מכובדת ושיחק בהרבה קבוצות בישראל. הקדנציה היחידה שלו מחוץ למולדת הייתה בגרמניה בשנת 2011, אצל קרל צייס יינה ממזרח המדינה. אדרי הגיע באוגוסט למועדון וזכה לכמות היסטרית של 4 הופעות במדי הקבוצה בליגה השלישית, ועוד 72 דקות בגביע המקומי. באוקטובר באותה השנה הוא נשלח לקבוצה השנייה של יינה, מהליגה החמישית, ושם צבר לעצמו עוד 5 הופעות לפני ששב לישראל.

מקום 11 – גילי ורמוט
מזלו של ורמוט זה שהוא הצליח להתעלות על קודמו לדירוג, והגיע למספר מטורף של 5 הופעות בקייזרסלאוטרן, ועוד כשהייתה בגדולתה! ורמוט הגיע יחד עם איתי שכטר (שיוזכר בהמשך) לגרמניה ב-2011 וזכה לכמה דקות במדי קבוצתו מול שטוטגרט ו-וולפסבורג כשקייזרסלאוטרן עוד הייתה בליגה הראשונה (היום בשלישית). בעונה לאחר מכן שיחק עוד פעמיים בליגה השנייה ועוד הופעה בגביע, בה גם בישל פעמיים. ורמוט שיחק גם משחק אחד בקבוצת המילואים של לאוטרן, מהליגה הרביעית.

מקום 10 – עומר דמארי
השחקן הבא בדירוג שלנו הוא אולי אחד החלוצים הישראלים הטובים בשנים האחרונות, אך בגרמניה לא הצליח להשאיר את חותמו. בינואר 2015 נחת דמארי בגרמניה לאחר שהגיע מראפיד וינה, הוא שיחק 10 משחקים בר.ב לייפציג כשהייתה בליגה השנייה, ואלה בעצם היו ההופעות היחידות שלו בגרמניה, כאשר בעונה לאחר מכן הוא הושאל לאחות של לייפציג בזלצבורג וגם לזו בניו יורק. בגרמניה ההישג שלו מסתכם ב-4 בישולים ב-10 הופעות.

Credit to 'RB Leipzig English' twitter page

 

מקום 9 – גל אלברמן
אלברמן הגיע לגרמניה לאחר התנסות אירופאית לא מוצלחת בטנריף הספרדית, ולצערנו גם בגרמניה החוויה לא הייתה מוצלחת בהרבה. הוא הצטרף לבורוסיה מנשנגלדבאך בקיץ 2008 וזכה ל-16 הופעות בלבד בבונדסליגה, ועוד אחת בגביע הגרמני. מעבר להיותו על אותו מגרש עם שחקנים גדולים של כמה מהקבוצות הגדולות במדינה, אלברמן לא יזכור את תקופתו בגרמניה כחיובית במיוחד. בעונתו השנייה במועדון הוא לא שיחק בקבוצה הבוגרת, וראה דשא רק פעמיים במדי הקבוצה השנייה של גלדבאך בליגה הרביעית.

מקום 8 – דוד פיזנטי
עוד שחקן שאני מודה שלא שמעתי עליו לפני כתיבת הטור, שכן הוא שיחק בגרמניה שנים לפני שנולדתי. בחורף 1985, כבר בגיל 23, עזב פיזנטי את מכבי נתניה קבוצת נעוריו לטובת פ.צ קלן הגרמנית, שבזמנו הייתה קבוצה חזקה מאוד. בעונה וחצי בגרמניה הוא רשם 19 הופעות בבונדסליגה, כולל מול קבוצות ענק כמו באיירן מינכן, שאלקה ושטוטגרט, ועוד 4 הופעות בגביע אופ"א (הליגה האירופית של אז).

מקום 7 – שמואל רוזנטל
השחקן הוותיק ביותר בדירוג והישראלי הראשון אי פעם שזכה לחוזה מקצועני בקבוצה אירופאית עשה זאת דווקא בגרמניה. רוזנטל הצטרף לבורוסיה מנשנגלדבאך ביולי 1972 אחרי למעלה מ-200 הופעות בהפועל פתח תקווה האגדית של שנות ה-60. לצערו, הפרשי הרמות היו כנראה גדולים מדי. רוזנטל זכה ל-13 הופעות בלבד בליגה, ביניהן מול באיירן, המבורג ושאלקה, ועוד 4 בגביע אופ"א ואחת במה שהיה הגביע הגרמני דאז. אולם הוא לא הרשים, ולא היה בסגל מנובמבר אותה השנה ועד שחזר בחזרה למלאבס בקיץ 73'.

 

מקום 6 – מואנס דאבור
חלוץ נבחרת ישראל הגיע להופנהיים בסערה לאחר שיובש על הספסל של סביליה שקנתה אותו מזלצבורג בעקבות עונות מעולות וכמות שערים מרשימה. שיאו של דאבור עד כה בגרמניה היה בצמד מול באיירן מינכן במשחק גביע, שלא עזר לקבוצתו להעפיל. פרט לכך צבר לזכותו 6 הופעות בבונדסליגה בלבד, עד שנפצע, ולא התאושש עד כתיבת שורות אלה. מקווים שהוא עוד יספיק לשחק העונה, בעקבות דחייתה של העונה עקב הקורונה.

מקום 5 – איתי שכטר
התחנה הראשונה של שכטר מחוץ לישראל הייתה גם כן בגרמניה, יחד עם ורמוט בקייזרסלאוטרן. בעונתו הראשונה והיחידה במועדון, צבר 23 הופעות בליגה ועוד 3 בגביע, בהן כבש מול אאוגסבורג, מיינץ ופרייבורג. החלוץ סבל קצת מפציעות לקראת סוף העונה וסיים עם קבוצתו את העונה במקום האחרון ועם ירידה לליגה השנייה. בעונה הבאה שכטר עדיין היה שייך לקבוצה הגרמנית, אך הושאל למשך כל העונה לסוונזי הוולשית.

מקום 4 – בן שהר
אם אינני טועה, שהר הוא אחד הישראלים ששיחקו בהכי הרבה ליגות שונות באירופה. לאחר ביקורים באנגליה, ספרד, הולנד וצרפת, החלוץ הגיע ב-2012 לבירת גרמניה וצבר 19 הופעות במדי הרטה בליגה השנייה, ועוד אחת בקבוצת המשנה, מול לא אחרת מאשר ר.ב לייפציג, אז בליגה הרביעית. בעונה לאחר מכן שהר לא זכה לדקות במדי הרטה שעלתה ליגה, והושאל בחזרה לליגה השנייה אל ארמיניה בילפלד, שם שיחק 14 משחקים וכבש 4 שערים.

בן שהר, ברלין
Credit to "Hertha BSC" Facebook page

 

מקום 3 – טאלב טוואטחה
המגן המוצלח של מכבי חיפה בילה את תחנתו הראשונה באירופה באחת הקבוצות המפוארות בגרמניה, איינטרכט פרנקפורט. בשלוש עונות במועדון, טוואטחה צבר 30 הופעות בבונדסליגה, היה שותף בקמפיין ההיסטורי של פרנקפורט בליגה האירופית עם הגעה לחצי הגמר, ואפילו ישב על הספסל בגמר הגביע הגרמני בו ניצחה פרנקפורט את באיירן ב-2018. דבר שעושה אותו השחקן הישראלי היחיד שזכה בתואר משמעותי בגרמניה.

מקום 2 – רוברטו קולאוטי
בין השנים 2007-2010 הישראלי-ארגנטינאי היה שחקן לגיטימי למדי בגלדבאך. בעונתו הראשונה שיחק 10 הופעות בקבוצה הבוגרת בליגה השנייה כשהוא כובש שלושה שערים. בשתי העונות שלאחר מכן שיחקה הקבוצה בליגה הבכירה וקולאוטי הגיע לכ-57 הופעות במדי הקבוצה בליגה ובגביע, עם 9 שערים באמתחתו.

מקום 1 – אלמוג כהן
השחקן שללא עוררין מגיע לו המקום הראשון כישראלי שעשה את התקופה היפה ביותר בגרמניה. בגיל 22 הגיע כהן לנירנברג, אז בליגה הבכירה, ומאוד מהר השתלב בקבוצתו ורשם 25 הופעות בבונדסליגה בעונתו הראשונה במועדון. שנתיים וחצי בילה כהן במועדון הבווארי והגיע כמעט ל-60 משחקים במדי הקבוצה. לאחר חצי עונת השאלה בישראל, כהן שב לגרמניה ונשאר בבוואריה, הפעם באינגולשטאט. במשך שש עונות הוא הפך לשחקן מרכזי, אהוב ומוערך בקבוצה, ואף לקפטן. עלה לליגה הראשונה עם המועדון, ואז ירד איתו לליגה השלישית, כאשר הוא ממשיך להיות אחד מחביבי האוהדים ולהציג יכולת יחסית טובה לאורך כל דרך. בסך הכל 135 הופעות יש לו באינגולשטאט עם מספר דו ספרתי של שערים.

Credit to 'Almog Cohen אלמוג כהן' Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח