בתל אביב אין יותר סמלים

זה נכון שבכדורגל המודרני כבר אין כמעט משמעות ל”סמלים”. שחקנים עוברים בין קבוצות יריבות, והאוהדים, גם אלה מהם שהכי מתנגדים למהלך, צריכים להסתגל והזמן עושה את שלו. דוגמאות לא חסר: בשנות ה-90 אוהדים הבטיחו לתרום כליה רק כדי שיוסי אבוקסיס לא יעבור מבית”ר י-ם למכבי ת”א השנואה, רק כדי לקבל בסופו של דבר מעבר שלו להפועל ת”א השנואה עוד יותר. לואיס פיגו עבר מברצלונה לריאל מדריד למורת רוחם של האוהדים, והגדיל לעשות רונאלדו הברזילאי, ששיחק בשני הצדדים של הקלאסיקו ואף בשני הצדדים של הדרבי במילאנו.

אבל מה שקרויף עושה במכבי ת”א איננו רק ויתור על משמעות השחקנים כסמל של הקבוצה. קרויף למעשה הפך את היריבה הכי שנואה של מכבי, זו האדומה מעברו השני של הכביש, לשותפה המרכזית לעסקים בליגה המקומית, או לכל הפחות לכזו שצריך ללמוד ממנה אילו שחקנים להביא. וינסנט אניימה, ערן זהבי, טל בן חיים, גילי ורמוט, נוסא איגיבור, עדן בן בסט ואתמול הוחתמו גם פאדי נג’אר ושגיב יחזקאל, הם שחקנים שהפועל ת”א שמה את ידה עליהן קודם ורק לאחר מכן הגיעו למכבי. אז אמנם השניים האחרונים אינם סמלים של הקבוצה ולא שיחקו בה זמן רב, אך בתקופת קרויף נראה כי האוהדים כבר התייאשו מלמחות נגד העברת שחקנים מהיריבה האדומה למדים הצהובים.

אין ספק שאניימה, בן חיים וזהבי היו שלושת ההעברות המוצלחות ביותר של שחקנים ששיחקו בהפועל ועברו למכבי, כשמהם הגעתו של זהבי הייתה הטעונה ביותר (ראו את מקרה פואד להמחשה של המתח בין מחנות האוהדים). אך עולה בי הרושם כי העברתו של גילי ורמוט היוותה חציה של קו אדום, שהפכה את הדרך בין שני המועדונים לפתוחה. אם על פאדי נג’אר עוד ניתן לומר כי הוא שחקן נוער בעל פוטנציאל שמכבי ניסתה להביא מנתניה עוד בעסקת שוינפלד, מדוע ההתעקשות לשלם מאות אלפי יורו על שגיב יחזקאל? ייתכן ומדובר בפוטנציאל לעתיד, אך האם מאוויס צ’יבוטה, לנרי קהינדה, מתן חוזז או עדן קארצב אינם פוטנציאל בעצמם, באותן עמדות?
הרי מדובר בשחקנים בעלי חוזה במכבי (חוץ מקהינדה שנמכר בקיץ) שלהביא אותם לסגל הבוגר לא יעלה כסף. ולא רק בכסף של גולדהאר מדובר – הפועל ת”א נמצאת במצוקה כלכלית קשה עם תביעות של שחקנים ומאמנים, אז מדוע למכבי לסייע על ידי קניית שחקנים במחירים גבוהים (יש שיאמרו מופקעים)? יתרה מכך, הפועל כבר הודיעה שבכסף הזה היא תרצה לרכוש שחקנים נוספים, למרות שהלנת שכר וחובות הפכו להיות לחם חוקה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

שתי הערות קטנות לסיום:

  1. את ההבדל בהתנהלות שני המועדונים אפשר למצוא בהודעות לתקשורת שנמסרו עם עזיבתם של שגיב יחזקאל, פאדי נג’אר ואורלנדו סה; בשלושת המקרים השחקנים עזבו את קבוצתיהם על מנת לפנות מקום בסגל לתחליפים טובים יותר. בעוד שמכבי ת”א מסרה כי היא מודה לאורלנדו על המקצועיות שהפגין עד לרגע האחרון, בהפועל הוציאו הודעות לקוניות כשמאחורי הקלעים דובר על “תיקון טעויות שנעשו בבניית הסגל” וכי “שחקנים לא מחוייבים לא יהיו בקבוצה”. חבר’ה, בואו נתחיל בלשלם משכורות ורק אחר כך נדבר על מחויבות, מתאים?
  2. קרויף הוא הדמות המזוהה ביותר עם חוק 6 הזרים החדש בליגה. ובכן, יש לכם ניחוש אחד באיזו קבוצה נרשמו רק 5 זרים לשלב הבתים בליגה האירופית. אם כך, מדוע הלחץ הגדול לשחרר את אורלנדו סה? לא ברור על מה הייתה כל ההמולה, אם אין ממש שחקנים שעומדים בתור לחתימה.

 

 

שגיב יחזקאל מכבי תל אביב 2
Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page

 

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!