שבת בבוקר, העיירה הסלובקית הלוהובץ (Hlohovec), כשעה לפני תחילת קטע 4 והאחרון של הטור של סלובקיה (2.1). פגשתי את רנה וניקי – הדירקטורים של Israel Cycling Academy למרוץ.

בזמן שרנה וניקי מדברים על המרוץ ועל האסטרטגיה להיום, הרוכבים מתארגנים בוואן – מתלבשים, לוקחים אוכל לקראת הקטע ומארגנים את התיק שיפגשו אחר הצהריים. בינתיים, המכונאים עושים התאמות אחרונות לאופניים ומכינים אותם לקטע. מסביבי כל המרוץ קם לחיים. יש מרוצים באיטליה ובבלגיה במקביל ולכן מעט קבוצות הגיעו עם אוטובוסים – רק בורה, CCC, רומפוט ונובו נורדיסק. קוויק-סטפ עם צי של משאיות ושלושה רכבי ליווי בעוד קבוצות הקונטיננטל עם ואנים מאולתרים.

קצת על המצב של המרוץ – קוויק-סטפ מובילים את הדירוג הכללי עם איב למפארט, אבל הם עדיין לא ניצחו אף קטע, FDJ ממוקמים טוב עם שטפן קונג במרחק של 3 שניות מלמפארט, אבל חשוב יותר, עם ארנו דמאר במרחק של 7 שניות מלמפארט. הקטע שטוח ברובו וכולם מצפים לסיום בספרינט, לכן דמאר, שניצח אתמול ונמצא בכושר מצוין, הוא הדאגה הגדולה ביותר של קוויק-סטפ (בונוסים של 10, 6, 4 שניות בסיום).

הייתה לקוויק-סטפ מעין דילמה – האם לשלוט במרוץ ולהוביל אותו לספרינט המוני, ואז הם צריכים לסמוך על ויויאני שיקדים את דמאר, או מהצד השני – אם ויויאני ביום רע, לפרק את המרוץ לחתיכות כדי לא להגיע לספרינט. המטרות של האקדמי בקטע הזה היו לשמור על המקום השישי הכללי של מתיאס ברנדלה, וברגע שברנדלה בטוח, להוביל את רודי לספרינט.

כשכל ההכנות הסתיימו, נכנסתי לרכב עם רנה ונסענו לנקודת הזינוק. הרכב מלא במכשירי רדיו שמזמזמים – הרשת של המרוץ שמזינה אותנו בעדכונים שוטפים, הרשת הפנימית של הקבוצה שבה רנה מדבר עם הרוכבים ועוד שני מכשירים שבכלל לא בשימוש.

לפני הזינוק לקטע, כל קבוצה מקבלת מדבקה לחלון האחורי שתציין את מיקומה בשיירה שמאחורי הפלוטון, בזכות במקום השישי של ברנדלה, הרכב שלנו היה חמישי בשיירה, ממש לפני בורה – מה שגרם לי להרגיש כמו סלב כי הסלובקים אוהבים את בורה מאוד.

יוצאים לדרך, אחרי גבעה קטנה מתחילות התקפות ודי זריז מתגבשת בריחה של שישה רוכבים. כשאנחנו צופים בטלוויזיה די קל לזהות את הרוכבים, אבל על הכביש זה הרבה יותר קשה, לכן ברשת הרדיו של המרוץ אומרים את המספרים של הבורחים. במיומנות מרשימה, רנה ואוסיס (המכונאי שישב מאחורי) מסמנים את המספרים ומבינים שהבריחה די חלשה ושהיא מתאימה לכולם. הבריחה שמרה על פער של בין דקה לשתיים במשך רוב הקטע.

יש המון זמן מת בו אנחנו מדברים על הבחירות בארץ, על הכישרונות שרנה עבד איתם בקבוצת הפיתוח של קוויק-סטפ (תותחים אחד אחד), על מצדה ועוד. פתאום צריכים אותנו – לרודי יש בעיה טכנית אז אנחנו מגיעים אליו קדימה, הוא נכנס באיזה בור קטן בכביש והתלונן על הזווית של האוכף, אוסיס טיפל בו תוך כדי נסיעה, כשחצי מהגוף שלו מחוץ לחלון. אחרי שתי דקות רודי שוב צריך אותנו – הוא לא יכול להחליף הילוך במעביר האחורי, הפעם אנחנו מחליפים לו אופניים ועוצרים כדי לתקן את התקלה.

זמן הוא קריטי פה, כמובן שהקבוצה רוצה שרודי ירכב על האופניים הרגילים שלו, אבל כל דקה שבה אנחנו עוצרים הרחק מהפלוטון ועובדים על האופניים אנחנו לא זמינים לרוכבים. אוסיס עובד במהירות מסחררת, אבל כל השיירה כבר עברה אותנו מזמן, כשהוא מסיים רנה נוהג מהר מאוד כדי להגיע לרודי, שבדיוק חזר לפלוטון.

חזרה לשגרה, מדי פעם רוכבים מגיעים לרכב לזרוק אצלנו ביגוד או לקחת בקבוקים. מיקו, שהתקשה בכל המרוץ הזה, אומר שגם היום הוא לא מרגיש טוב, וקיבל תפקיד שונה לקראת הספרינט של רודי. המרוץ די מנומנם – הפער של הבריחה נשאר זהה ואין התקפות מהפלוטון. אני ורנה מנצלים את ההקפות ללמוד טוב את המסלול, להבין איפה יכולות להיות רוחות צד ואיפה צריך להיזהר. קילומטר לסיום יש מעגל תנועה ואחריו כביש ישר עם ירידה מתונה עד לקו – פיניש שמתאים לרודי, והוא דואג לציין את זה ברדיו.

בתחילת ההקפה האחרונה העסק מתחמם, הפלוטון מגביר את הקצב והבריחה מתפרקת, רוכבים מקבוצות קונטיננטל נושרים מאחורינו וכל רוכבי האקדמי ממוקמים טוב. בודנאר ניסה לברוח, אבל נתפס, אנחנו בדרך לספרינט המוני. עבורנו, ברכב, הסיום מאוד סתמי, הרכב זז הצידה, לא רואים את הספרינט ואפילו לא שומעים ברדיו מי המנצח, הדבר היחיד ששמענו הוא את רודי אומר ברדיו "Five" (סיים שישי בסוף). ויויאני ניצח את הקטע, דמאר סיים שני וגם שני בדירוג הכללי, רק שנייה אחת אחרי למפארט.

זו הייתה חוויה מדהימה בלי שום ספק, לא מזכיר בכלל את הקרנבל הענק שהג'ירו הביא לארץ, או את אליפות העולם בה הייתי בשנה שעברה באינסברוק. הכל קטן יותר, צנוע יותר, עם גישה מלאה לרוכבים ולקבוצות, ללא גדרות או הפרדה כלשהי וקהל שכולו מקומי. בחופשה הבאה שלכם אני ממליץ בחום לבדוק אם יש מרוץ מקצועני באזור.