אנצי-קלופ-דיה: DANKE, JUNGES

הפרק השביעי בסידרה על האיש ששינה את ליברפול ועוד שתי קבוצות, מספר על החלק השני של הקדנציה שלו בדורטמונד, שכלל גמר צ'מפיונס וגם אכזבות

קישור לכל הטורים של אנצי-קלופ-דיה, הסידרה על יורגן קלופ

בערב שלפני גמר הגביע הגרמני של 2012 העניק נורברט דיקל, שכבש צמד שערים בזכיה האחרונה של דורטמונד בגביע בשנת 1989, את הנעל הימנית שלו לקלופ, כאות וסימן למזל. קלופ אמר ש"אחרי עשרים שנה במרתף של דיקל היה לנעל ריח" והמשיך עם הקבוצה לניצחון 2-5 על באיירן מינכן שהשלים דאבל היסטורי ומופלא.

דיקל אמר בסיום העונה "במשך שנתיים אף אחד לא הצליח להתמודד עם האגרסיביות של הקבוצה, עם הדאבל – אפ, עם הטריפל-אפ. אפילו באיירן לא הבינו מה קורה. אלה זמנים נהדרים, כולנו נסחפנו בגל העצום והלכנו לכל משחק בידיעה שנחסל את היריב, והיינו שיכורים מאופוריה. זה היה טריפ".

בסיום הגמר גם קלופ היה שיכור וחגג עם השחקנים בשירים וריקודים אל תוך הלילה. חגג וידע שהאתגר בעונה הבאה יהיה קשה ומורכב, במיוחד מצידה של באיירן המושפלת, שמצידה מיד יצאה למסע קניות וחיזוקים, תוך שהיא משתמשת באלמנטים מהשיטה של קלופ, או כמו שאמר המאמן ראלף רגניק "באיירן הפכה לדורטמונד, יותר מאשר דורטמונד בעצמה", גם בשיטה וגם בתוצאות. מינכן, בהובלתו של המאמן יופ היינקס, דרסה את הליגה, זכתה באליפות בפער עצום ושברה את שיא הנקודות של דורטמונד מהעונה הקודמת. קלופ ודורטמונד קבעו את הרף ובאיירן נענתה לאתגר והתעלתה עליו, בדיוק כמו שקלופ וליברפול עשו העונה מול האתגר שהציבו להם פפ ומנצ'סטר סיטי.

via "borussia dortmund" facebook page

היריבות המקומיות למדו היטב את הסגנון של דורטמונד, ולמרות עונה נהדרת של לבנדובסקי שסיים עם 24 שערים, הקבוצה סיימה במקום השני, במרחק עצום של 25 נקודות מבאיירן מינכן, בעיקר מכיוון שההגנה היתה פחות יציבה והקבוצה איבדה נקודות מול קבוצות תחתית.
לעומת זאת, היריבות בליגת האלופות, היו פחות מוכנות לאגרסיביות, לסגנון ולקצב של הצהובים, שהפיקו לקחים מהכישלון האירופי שנה לפני כן.
דורטמונד צלחה בשלום את הבית המוקדם, שכלל גם את ריאל מדריד ומנצ'סטר סיטי, ועברה בקלות את שחטאר דונייצק בסיבוב הנוק-אאוט הראשון, על מנת לפגוש ברבע הגמר את מאלאגה.
המשחק הראשון בספרד הסתיים ללא שערים, ובגומלין בדורטמונד הקבוצה נפלה כשמונה דקות לסיום לפיגור 2-1, למרות ששלטה במגרש והגיעה להזדמנויות. קלופ שלח את כל השחקנים להתקפה והקבוצה כבשה שני שערים בזמן פציעות, כדי להפוך את התוצאה באחד המשחקים הדרמטיים בתולדות המפעל. הטירוף ביציעים ועל הדשא היה מוחלט, השחקנים התחבקו ורקדו אחד עם השני ועם קלופ. אף מילה על כך ששער הניצחון הובקע מנבדל.

בחצי הגמר פגשה הקבוצה את ריאל מדריד של ראמוס, רונאלדו, היגוואין, אלונסו וכמובן מוריניו. יומיים לפני המשחק פורסמה ידיעה שהכוכב הצעיר ושחקן הבית של דורטמונד, מריו גצה, יעבור בסיום העונה לבאיירן מינכן תמורת 37 מיליון יורו. הרוחות בעיר ובקבוצה סערו, ואצל קלופ אף יותר. המאמן נפגע מההחלטה של בן טיפוחיו לעזוב, והיה משוכנע שמדובר בטעות שתפגע בקריירה שלו, אלא שהשחקן היה נעול על המהלך. בדיעבד קלופ צדק.

בערב המשחק פורסם בגרמניה שגם לבנדובסקי אמור לעזוב את הקבוצה, ולמרות זאת קלופ הגיע למשחק לבוש בחליפה שחורה, חולצה לבנה ועניבה, כאילו הוא בדרך לחתונה או לאירוע משמח אחר. הפרסומים על העוזבים לא השפיעו על השחקנים ששטפו את המגרש ואת רונאלדו וחבריו מהפתיחה. לבנדובסקי העלה את הצהובים ליתרון, רונאלדו השווה לקראת ההפסקה, ואחריה ובתוך שש עשרה דקות, לבנדובסקי כבש שלושה שערים, והשלים רביעייה מדהימה ובלתי נשכחת. קלופ חגג בסיום עם השחקנים והקהל כאילו זו החתונה שלו.

בגומלין במדריד ריאל ניצחה בפער שני שערים ודורטמונד החלה בהכנות לגמר כל גרמני בוומבלי מול באיירן מינכן שהדיחה בקלות את ברצלונה, השלימה סוויפ גרמני על האימפריות מספרד ושלחה את התקשורת הגרמנית לחגיגות ניצחון, שרק הלכו והתגברו אחרי ראיונות בהם קלופ הוכיח שהוא היה ונשאר קופירייטר מוכשר, כשהחליט לאמץ את הטקטיקות של מוריניו, ולהציג את דורטמונד כאנדרדוג מוחלט במשחק הזה.
קלופ דיבר על העדיפות הפיננסית המוחלטת של באיירן, טען שהם מתנהגים כמו "נבל מסרט של ג'יימס בונד" והוסיף שהיא הקבוצה הכי טובה בעולם, כי הרי בדרך לגמר היא גברה פעמיים על ברצלונה ועל יובנטוס בלי לספוג אפילו שער אחד.

קלופ הגיע גם למשחק הגמר לבוש בחליפה מחוייטת, אלא שהפעם הטריק הזה נכשל. פתיחה סוערת ולוחצת של הצהובים לא הניבה שערים, באיירן החזיקה מעמד והחלה לתקוף, ועלתה ליתרון אחרי שעה בעקבות דחיקה של מנדז'וקיץ' מקרוב. שמונה דקות מאוחר יותר, גונדואן הישווה מהנקודה הלבנה מול ה"קיר הצהוב", שהגיע גם לוומבלי, אולם הלחץ של באיירן הלך והתגבר, והסיום באופן שכל כך מוכר לקלופ מאז ימי מיינץ היה בלתי נמנע. דקה לסיום אריאן רובן, שבישל את השער הראשון, חתך את כל ההגנה וגילגל באלגנטיות את הכדור לרשת.

ההפסד כאב מאוד לקלופ ובסיום הוא התבטא בחריפות לגבי השיפוט, אולם מהר מאוד הוא התעשת, וחזר להיות האדם האופטימי והחיובי. בסיום דבריו לשחקנים בחדר ההלבשה הוא אמר "זיכרו איפה היינו בתחילת העונה, ואיזו דרך נפלאה עשינו. בחורים, הכל טוב, צאו ותיהנו הלילה". אמר ועשה, ויצא לחגוג יחד עם השחקנים במסיבה גדולה בלונדון ממש באותו ערב.

via "borussia dortmund" facebook page

לעונת 2013-14 הגיעו דורטמונד וקלופ ברגשות מעורבים. מריו גצה עזב, אולם אובמיאנג ומחטריאן הצטרפו. לבנדובסקי נשאר, אולם היה ברור שבסוף העונה, עם סיום החוזה, הוא יעזוב. הגמר המצויין נתן תקווה, אולם הפער העצום מבאיירן מינכן בליגה הטריד.
דורטמונד פתחה את העונה היטב, אולם פציעות בצירוף קיבעון טקטי מסויים של קלופ, הביאו לירידה בתוצאות, ששיאה היה הפסד ביתי 3-0 לבאיירן שנפתח בשער של מריו גצה. הפער מבאיירן לפני פגרת החורף הגיע ל 17 נקודות, הרוחות באימוני הקבוצה היו סוערות, והתשובות של קלופ לשאלות עיתונאים היו לעתים אגרסיביות. למרות המשבר והסיכום הסופי בין לבנדובסקי לבאיירן, הכביסה המלוכלכת נשארה בבית והמשפחה נשארה מלוכדת, כלפי חוץ ובעיקר בפנים. הצהובים שיחקו טוב יותר אחרי הפגרה, נותרו רחוקים מהיריב הבווארי החזק והעשיר, אולם קיבלו הזדמנות לתואר בגמר הגביע בסיום העונה, אלא ששער ברור של הומלס לא אושר, ובהארכה שב אריאן רובן לרדוף את קלופ כשכבש את שער היתרון שהכריע את המשחק.
שנה שניה ברציפות שדורטמונד מפסידה לבאיירן אליפות בגדול ומפספסת זכייה בגביע ממש על קו הסיום, אולם בנאום הסיכום אחרי הגמר קלופ נשאר קלופ וקרא לשחקנים ולאוהדים "צאו לחגוג הלילה. אנחנו בודאות נשוב בעונה הבאה, מכיוון שיש לנו עמוד שידרה חזק ויציב. לא חשוב מי יעזוב אותנו, אנחנו נביא שחקנים חדשים והכל יהיה בסדר".

כלום לא היה בסדר בפתיחת העונה הבאה, ובפגרת החורף דורטמונד מצאה את עצמה בתחתית הטבלה ומועמדת לירידה. זו היתה פתיחת העונה הגרועה ביותר בתולדות הקבוצה, והיא היתה בסתירה מוחלטת לקו ההתקדמות ולהצלחות תחת הדרכתו של קלופ, ולעבודה הקשה וההשקעה של השחקנים באימונים ובמשחקים.
הפתיחה הגרועה נבעה משילוב של מספר גורמים, החל מהמעבר של לבנדובסקי לבאיירן שהיה הרבה יותר משמעותי ממה שציפו בקבוצה, דרך הכנה לקויה עקב השתתפות שחקנים רבים באליפות העולם בברזיל, הצטברות של פציעות וכלה בעייפות מנטלית של ותיקי הקבוצה.
הצוות המקצועי והשחקנים התקשו להבין את הסיבות למשבר, מאחר ובכל משחק הקבוצה החזיקה יותר בכדור, בעטה יותר לשער והפסידה. חלק מהשחקנים דיברו על כך עם התקשורת, והיו עימותים פנימיים, אולם הקשר האישי עם קלופ והמחוייבות ההדדית בינו לבין השחקנים, מנעו התפרקות מוחלטת של הקבוצה.

נראה היה שדווקא קלופ היה זה שסטה מדרכו, בעיקר מול התקשורת, שלחצה עליו ודרשה הסברים. הוא שלל את התיאוריה שהליגה מצאה פיתרון לשיטה שלו, ענה לעיתונאים בתוקפנות, הפסיק להתבדח ולצחוק איתם והאמין שהתקשורת "מחפשת" אותו.
הקבוצה יצאה לפגרה, שבה תירגלה מחדש ובשקט את השיטה, והכי חשוב ולפי מיטב המסורת של קלופ, חגגה בגדול את חג המולד, והמסורת הביאה להצלחה.

אחרי גימגום קצר, דורטמונד ניצחה חמישה משחקים ברציפות, טיפסה למעלה, והחלה לחלום מחדש על אירופה. קלופ מצא בפרסומת לקינדר סלוגן חדש לקבוצה: משחק, הנאה, התרגשות (play, fun, thrill), והאופק נראה בהיר. המאמן נשאר נאמן לעצמו ולשיטתו, השחקנים נשארו נאמנים וקשורים אליו וגם ההנהלה המשיכה להאמין בו למרות המשבר.
אחרי הדחה מליגת האלופות ואיבוד הסיכוי לחזור אליה דרך הבונדסליגה, היה ברור לקלופ ולהנהלת הקבוצה ששינוי חייב לבוא, והמאמן לקח את ההחלטה הקשה והודיע שיעזוב בתום העונה. השחקנים נתנו מאמץ אחרון והביאו את הקבוצה למקום השביעי ששווה ליגה אירופית, אם כי המשחק האחרון של קלופ בקבוצה היה הפסד 3-1 בגמר הגביע לוולפסבורג.

העונות הראשונות של קלופ במיינץ הסתיימו באכזבות, אך חישלו אותו והכינו אותו לבאות, וכך גם העונה האחרונה בדורטמונד, שבה הוא הוציא את הקבוצה מבוץ עמוק.
אני חושב שהיא גם שיפרה את התנהלותו מול התקשורת ואת יכולתו לקבל ביקורת ולא לאבד את קור רוחו ואת דרכו. האליפויות בדורטמונד היו חשובות לרזומה שלו ועונת הסיום היתה חשובה לחייו, לאישיותו ולהמשך דרכו.

איאן גרהאם, שמנהל את המחקר הסטטיסטי והניתוח האנליטי בליברפול, סיפר בריאיון שדווקא העונה האחרונה שיכנעה את הבוסים שלו שקלופ מתאים לאנפילד, מכיוון שכל המדדים הראו שהקבוצה אכן שיחקה היטב והיתה ראויה להרבה יותר הצלחות.

via "borussia dortmund" facebook page

קלופ נפרד מדורטמונד, כמו שנפרד ממיינץ, ברוח טובה ועם זיכרונות נפלאים.
בניגוד לפרידה ממיינץ, הפעם קלופ החליט להקליט הודעה לאוהדים במשחק הביתי האחרון: "בחיים צריך ללמוד מטעויות, ולכן החלטתי לא להיפרד ממכם כמו שנפרדתי מאוהדי מיינץ, מכיוון שאז פרצתי בבכי ואף אחד לא הבין מילה ממה שאמרתי…בשבע השנים איתכם נהניתי מכל שניה…אני לוקח איתי שק ענק של זיכרונות טובים, ואני מקווה שגם אתם…היה כיף, ועוד ניפגש".

קלופ שינה את בורוסיה דורטמונד והשפיע עליה כמו שעשה במיינץ.
במשחק הפרידה הניף ה"קיר הצהוב" שלט ענק שאמר את הכל: "DANKE, JUNGES".

קישור לכל הטורים של אנצי-קלופ-דיה, הסידרה על יורגן קלופ

קישור לכל הטורים של "יומן האליפות של ליברקלופ"

(הטורים מתבססים על הביוגרפיה שכתב רפאל הוניגשטיין “bring the noise”, ועל ראיונות וכתבות מאת מליסה רדי, ג’יימס פירס, סיימון יוז, ברוס שונפלד, אנדי האנטר, אולי האסה, ג’ונתן נורקרופט ורורי סמית)

תודה יורגן
via "borussia dortmund" facebook page

תגובה אחת

  1. Avatar

    תודה על סדרה מרתקת. מקווה שהוא משתפר ולומד כמו שרשמת ובשנה הבאה נמשיך חזק למעלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח