ליגת העל שלנו חוזרת וכדי להכין אתכם לעונת 2018-2019, הבלוגרים שלנו סוקרים את הקבוצות השונות. והפעם, אייל ינאי על הקבוצה של איזי שירצקי.

כשלקחתי על עצמי את המשימה לכתוב על קרית שמונה לקראת פתיחת העונה החדשה, מצאתי את עצמי שואל אותה שאלה במשך מספר ימים – מה לעזאזל קרית שמונה רוצה מאיתנו? נכון, היא מייצגת את אחד האיזורים היפים בישראל, ועושה רושם שאיזי שרצקי מנהל שם עסק די מתוקתק – ובכל זאת, לאן הקבוצה הזו שואפת?

צריך להבין, יש מעט מאוד קבוצות כדורגל בליגה השנה שאליהן האוהד הממוצע יצליח להישאר אדיש. על הגדולות תמיד יש מטען כבד של רגשות; על הקטנות, ואלו עם ניהול הדפוק, לרוב אנחנו אוהבים לצחוק; ועל קבוצות כמו מכבי נתניה, בני יהודה והפועל חיפה – ובכן, זה תלוי בעונה. ובסוף, תמיד בסוף, יש את קרית שמונה ורעננה.

בכל שנה אני מסתכל על הקבוצות האלו, ולא מבין – מה המטרה שלהן בחיים, מה הן מנסות להשיג? איך אפשר להיות אגודת ספורט תחרותית אם אתה מרגיש שאתה לא מתחרה על כלום? בעוד שבוע קרית שמונה תתחיל את העונה השביעית שאחרי האליפות המפורסמת ההיא. כשאני מסתכל על הקבוצה הזו מהצפון, אני לא יכול שלא לחשוב על הסדרה "דקסטר". דקסטר הייתה סדרה מצוינת. היה לה בסיס טוב, שחקנים מצוינים, בעל בית (רשת "Showtime") שנתן לה גב גם ברגעים שפחות הלך לה. ובכל זאת, כמו "דקסטר", מרגיש שגם קרית שמונה הגיעה לעונת שיא – ומשם הדברים התחילו להתדרדר. וההתדרדרות, כמו ההצלחה, רשומה בעיקר על איזי שרצקי.

הבעלים של קרית שמונה לפעמים נראה לי כסוג של שני אנשים בגוף אחד, ממש כמו דקסטר. מצד אחד מדובר בבעל בית מקצוען, מנהל עסק מתוקתק, משלם בזמן, משקיע כספים, יודע למצוא שחקנים אדירים בזול. ואז, כשהלילה (או חוסר ההצלחה) מגיע – יוצא החוצה 'הנוסע האפל'. אותו 'נוסע אפל' הוא הסיוט של כל מאמן – שתלטן, מתערב, משפיל מאמנים בשידור חי (היי, שלומי דורה) ומצליח להבריח ממנו את כל האנשים הכי מוצלחים שהוא בעצמו גידל. אם קרית שמונה רוצה לחזור אי פעם להיאבק על האליפות, שרצקי צריך להחליט קודם כל מה הוא רוצה מעצמו ומהקבוצה שלו.

ועכשיו, משום שצריך לשמור על תבנית מסוימת, נסתכל על קרית שמונה כמו שאנחנו מסתכלים על שאר הקבוצות:

עזבו: אמיר נאסר (בני סכנין), קרלוס קוויאר (עבר לבית"ר ירושלים ואז שוחרר ממנה), איתמר ניצן (בית"ר ירושלים), סאן מנחם ושון וייסמן (חזרו למכבי חיפה), דידייה ברוסו (מכבי פ"ת), שובל גוזלן (מכבי נתניה), שגיב יחזקאל (חזר למכבי ת"א ואז לבני יהודה, לא ברור למה), מילוש ראדוייביץ' (שוחרר).

הצטרפו: גד עמוס (אחי נצרת), יובל שפונגין (מכבי ת"א), אורי מגבו (מכבי פ"ת), נירן רוטשטיין (עירוני טבריה), אלון בוזורוגי (הפועל רובי שפירא חיפה), לוי גארסיה (אקסלסיור), לוקאס סראפים (בוהמיינס), יואל אבוחצירה (הפועל הרצליה), חורחה מורסיו (אלמריה), חגי גולדנברג (מכבי נתניה).

בכמה שורות: אחרי עונה ראשונה בינונית, חיים סילבס צריך להוכיח שהוא מסוגל להצליח גם מחוץ להפועל רעננה. קרית שמונה אמנם איבדה מספר שחקנים חשובים במהלך הקיץ, אבל הסגל עדיין אמור להספיק לפחות למלחמה על מקום בפלייאוף העליון. יהיה מעניין לראות כיצד ההגנה של הקבוצה תיראה, בהתחשב בעובדה שהיא מכילה לא מעט שחקנים חדשים, כמו שפונגין, גולדנברג והבלם הספרדי החדש, מורסיו.

סגל קרית שמונה:
שוערים: מהדי זועבי, גד עמוס, אלירן גבאי.
על פניו, עד לפני מספר ימים היה נראה כי גד עמוס הגיע כשוער השני וזועבי הוא זה שימשיך להוביל את הגנת קרית שמונה. אבל בימים האחרונים החלו לצוץ דיווחים כי סילבס טרם החליט מי ישמש כשוער ראשון לאחר שעמוס שמר על רשת נקייה וגילה יכולת טובה מול הפועל רעננה בגביע הטוטו. בקיצור, ממליץ לכם לחכות עם לשים את זועבי כשוער שלכם בליגת החלומות…

הגנה: מרכוס דיניז, יובל שפונגין, נירן רוטשטיין, חגי גולדנברג, איאד אבו עביד, עידן נחמיאס, חורחה מורסיו, אורי מגבו.
על הנייר, לקרית שמונה יש הגנה די טובה עם עומק בכל עמדה. על פי משחקי גביע הטוטו נראה כי הרביעייה שתפתח הם דיניז, נחמיאס, מורסיו וגולדנברג. היות ולמעט דיניז, נחמיאס ואבו עביד, יתר השחקנים הם חדשים בקבוצה, אי אפשר לפסול שסילבס ינסה מספר ציוותים בתחילת העונה עד אשר יחליט על רביעיית הגנה מובילה.

קישור: סמואל בר און, עידן דוידוב, עומר לקאו, עדן שמיר, אלון אזוגי, איסמעיל ריאן, רותם חתואל.
קשה שלא להבחין בכך שחוליית הקישור היא החלק הבעייתי של קרית שמונה. היא מתבססת בעיקר על שחקנים שעלו מהנוער וכאלה שלא מצאו את עצמם בקבוצות גדולות יותר. מצד אחד, חוסר הלחץ בקרית שמונה עשוי לאפשר לשחקנים היחסית אנונימיים לפרוח ולהתבלט. מצד שני, אם קרית שמונה רוצה באמת לכוון לצמרת, קשה לראות אותה מצליחה מבלי שתביא חיזוק של שחקן או שניים שיעבו את הקישור הנרפה שלה.

התקפה: לוקאס סרפים, מוחמד שכר, לוי גארסיה, נייג'ל האסלביינק, שמעון אבוחצירה, אלון בוזורגי, יואל אבוחצירה.
כשאומרים קרית שמונה, אומרים קודם כל נייג'ל האסלביינק. החלוץ ההולנדי, אחיינו של ג'ימי פלויד האגדי, הוא הכוכב הבלתי מעורער של קרית שמונה וזה שאמור להביא את רוב המספרים שלה. כל עוד האסלביינק שם, קרית שמונה היא קבוצה שיכולה להבקיע בכל משחק. נכון לכתיבת טור זה האסלביינק עדיין שחקן של קרית שמונה, אבל עזיבה שלו תהיה מכה רצינית למועדון, שיצטרך למצוא מחליף ראוי, וקשה להאמין שזה יקרה. חוץ מהאסלביינק, סילבס מחזיק בסגל לא מעט שחקנים מוכשרים, כגון אבוחצירה (אפילו שבתור אוהד מכבי חיפה הוא קצת הקשה עליי לחשוב ככה), מוחמד שכר, לוקאס סרפים ולוי גארסיה. על פי משחקי גביע הטוטו, נראה שסילבס עדיין לא סגור על שלישיית ההתקפה שלו, אבל כרגע נראה כי מדובר בחלק החזק והאיכותי של הקבוצה.

כשמסתכלים על הסגל בשלמותו, קרית שמונה נמצאת בדיוק על התפר שבין קבוצה איכותית שצריכה להיות בפלייאוף העליון, לבין קבוצה בינונית ומשעממת, כמו עונות 5-8 של דקסטר. אם תביא עוד שחקן אחד או שניים לקישור, אין ספק שהיא מסוגלת לרוץ חזק למעלה.

למי כדאי לשים לב: את האסלביינק כולנו כבר מכירים, אז אגיד, מהמעט שראיתי, שהתרשמתי לטובה מלוי גארסיה. מדובר בשחקן כנף מהיר וטכני, שאמנם משתמש בעיקר ברגל שמאל, אבל נראה שיודע לשלב בצורה טובה גם את רגל ימין.

הימור על מקום בסוף העונה: אני מאוד מחזיק מחיים סילבס וחושב שהעונה שעברה הייתה מתחת לממוצע מבחינתו. בהינתן הסגל הנוכחי, קרית שמונה תגרד את הפלייאוף העליון ותסיים במקום 6-7*.

*בהנחה והאסלביינק יישאר. אם יעזוב – מקום 9-10 לכל היותר.