הפרק השישי בסידרה, על האיש ששינה את ליברפול ועוד שתי קבוצות, מספר על שנותיו הראשונות בדורטמונד
קישור לכל הטורים של "אנצי-קלופ-דיה" – הסידרה על יורגן קלופ
קלופ הגיע לדורטמונד בקיץ 2008, וקיבל קבוצה במצב קשה, בדיוק כמו ההתחלה שלו במיינץ, אם כי שם זו היתה קבוצה קטנה בעיר שאינה חיה כדורגל והמינוי היה באמצע העונה, וכאן מדובר בקבוצה גדולה, בעיר שמטורפת על המשחק ובפגרה.
בורוסיה דורטמונד אמנם זכתה באליפות גרמניה שבע שנים קודם לכן, אולם מאז המסלול שלה היה בכיוון אחד, למטה חזק. המצב הכלכלי היה קשה, לאחר שנים של ניהול לקוי שהביאו את המועדון על סף פשיטת רגל, למרות הנפקת מניות בבורסה שהביאה לקבוצה סכומי כסף גדולים. המצב על הדשא לא היה שונה, והקבוצה הציגה כדורגל משעמם וחלש, ודורגה בחלק התחתון של הטבלה.
הצוות המוביל של דורטמונד, שכלל את הנס-יואכים ווצקה ומיכאל זורק, התלבט האם קלופ מתאים למועדון עם קהל עצום ותקציב קטן, ולכן הם נפגשו איתו בנפרד כדי לגבש דעה עצמאית לגביו. כאשר הם החליטו להחתים אותו הוצע לו שכר נמוך מהחוזה האחרון שלו במיינץ, וכשהוא ביקש העלאה, הם לא האמינו לו ודרשו לראות את החוזה. קלופ מספר שאחרי שהסוכן שלו הראה להם את החוזה הם אמרו "WHAT!?" ונאלצו להתגמש על מנת לסגור את העסקה.
קלופ, כמו קלופ, נכנס לתפקיד החדש במלוא המרץ, כשהוא עובד מצד אחד על חידוש האמון של הקהל והתקשורת בקבוצה, ומצד שני על הטמעת השיטה שלו בקרב השחקנים, וזה לא היה פשוט, מכיוון שתחתיו היו שחקנים בעלי מעמד ושכר גבוה, שנדרשו ללמוד ולבצע דברים שונים לחלוטין מכל מה שהיו רגילים אליו עד אז, מה גם שהדעה הרווחת בכדורגל הגרמני היתה שטקטיקת הלחץ והמשחק המהיר מתאימה לקבוצות קטנות בלבד.
הוא בנה את ההגנה שלו סביב שני בלמים צעירים, הומלס וסובוטיץ', שהיו אז בני 19, אולם התקשה לבנות הרכב שיתאים לשיטה ולכן בעונה הראשונה שלו הקבוצה גילתה חוסר יציבות, ופיספסה את הכרטיס לאירופה במחזור האחרון, בסיום עונה קלופי אופייני.
באותה עונה התקיים גם אחד המשחקים החשובים בקריירה של קלופ, הדרבי נגד שאלקה 04, שהסתיים בתיקו 3 – 3 אחרי שדורטמונד פיגרה בשלושה שערים. קלופ סיפר שבאותן דקות של פיגור הוא חשב על אישתו וקיווה שהיא יודעת היכן נמצאות המזוודות בדירה, מכיוון שהם עומדים לעבור משם מהר מאוד. כאמור, דורטמונד הצליחה להשוות והמזוודות של קלופ ואישתו המשיכו להעלות אבק במחסן.
העונה השניה שלו בקבוצה עמדה בסימן חגיגות המאה למועדון, אלא שהיא התחילה גרוע מאוד, עם סידרת תבוסות בליגה והדחה מהגביע ע"י קבוצה מהליגה השלישית. באחד האימונים קלופ יצא באופן אישי לדבר ולהסביר לקבוצה גדולה של אוהדים שבאו למחות על המצב.
קלופ נשאר אופטימי, שידר אמונה מלאה בשחקנים, הגביר את קצב האימונים וטען שמדובר בכאבי גדילה של סגל צעיר שגילו הממוצע פחות מ 23, והמהפך אכן הגיע. דורטמונד החלה להבקיע ולנצח וסיימה את העונה במקום החמישי, עם כרטיס לליגה האירופית, חגיגות ביציעים וציפיות גבוהות לעונה הבאה.
את פגרת הקיץ ניצלו קלופ והצוות המקצועי כדי להתאים את הסגל לדרישות המקצועיות של המאמן. הם גייסו בחוכמה וגם נהנו מטיפת מזל, כשפגעו בול שוב ושוב. לבנדובסקי הגיע מהליגה הפולנית, מריו גצה עלה מהנוער ושינג'י קגאווה הגיע בכלל מהליגה השנייה ביפן. הם הצטרפו לשלד הקיים שכלל גם את בנדר וגרויסקרויץ שהגיעו בקיץ הקודם, הומלס שנרכש בזול מבאיירן וסובוטיץ' שקלופ הביא ממיינץ.
לפני שהחלה העונה קלופ סיכם עם השחקנים על אמנה, שהוא קרא לה הבטחה, וכללה שבעה סעיפים:
מסירות ללא תנאים
דבקות מלאה רגש
נחישות ללא קשר לתוצאה במשחק
כולם למען כולם
מוכנות לקבל עזרה
התחייבות להעמיד את עצמם לטובת הקבוצה
לקיחת אחריות אישית
קלופ כנראה היה מרוצה מאוד מהרעיון הזה ומההצלחה שלו בדורטמונד, שהוא שיכפל אותו חמש שנים מאוחר יותר, כשהגיע לאנפילד.
השחקנים, הותיקים והחדשים, קנו גם הם את הרעיון. בנדר סיפר שהם היו "אחים לדם" והומלס אמר "פשוט הפסקנו לשאול שאלות. ידענו מה צריך לעשות, נהנינו מכך, ואולי אפילו התמכרנו לזה".
השחקנים הצעירים היו חברים גם מחוץ לשעות העבודה, ואחרי שכיסחו אחד את השני באימונים הם היו מבלים שעות יחדיו במשחקי כדורגל משותפים ברשת.
לשבוע האימונים היתה מתכונת קבועה. ימי שני הוקדשו למנוחה והתאוששות, שלישי לחדר כושר ומשחקי כדור 4 על 4, רביעי למשחקים קצרים בצוות מלא וימי חמישי נחשבו לימי כיף מכיוון שכולם תירגלו בעיטות לשער.
בימי שישי הקבוצה תירגלה מצבים חופשיים ויציאה למתפרצות, ובמהלך כל השבוע היו משלבים שיעורי וידאו קצרים בהובלת פיטר קרביץ, שעסקו בקבוצה היריבה. שבת היה יום המשחק וראשון הוקדש לשחרור וטעינה מחדש.
למרות שהקבוצה הובילה את הטבלה, קלופ הקפיד לא לדבר על אליפות אלא חי ממשחק למשחק וכך גם השחקנים. הראיונות עימו היו מתובלים בבדיחות והומור, והכל על מנת להוריד לחץ מהשחקנים.
במחזור ה 24 דורטמונד יצאה כמובילה ברורה למשחק חוץ מול באיירן מינכן, שלמרות פער של 13 נקודות היתה מאוד בטוחה בעצמה, מכיוון שבכל זאת עברו 19 שנה מאז שהפסידה בבית לבורוסיה. האורחים היו עדיפים בהכל, ניצחו 1-3 ונראו כמועמדים בטוחים לאליפות. שמחת הניצחון של קלופ עלתה לו בזוג משקפיים, בדיוק כפי שקרה לו שנים מאוחר יותר כשליברפול ניצחה בנוריץ' בזמן פציעות.
שלושה מחזורים לפני סיום העונה הבטיחה דורטמונד את האליפות ויורגן קלופ רשם את ההישג הגדול הראשון בקריירה שלו. בתום העונה השלישית במיינץ הוא העלה את הקבוצה הראשונה שלו ליגה, ובתום העונה השלישית עם הצהובים הוא זכה איתם באליפות. שמונה שנים מאוחר יותר ושלוש עונות אדומות מלאות, קלופ החזיר את גביע האלופות לאנפילד.
זכיה בתואר מביאה איתה בדרך כלל מבול של הצעות לשחקנים ולקבוצה וכך היה גם הפעם, אלא שדורטמונד הצליחה לשמור על רוב הסגל, למעט נורי שאהין שנמכר לריאל מדריד תמורת 12 מיליון יורו. קלופ נפגש עם המחליף שלו בחשאי מספר שבועות לפני תום העונה במלון ליד שדה התעופה של דיסלדורף. "הוא היה הראשון שלא הבטיח לי את השמיים והכוכבים, אלא היה גלוי עימי לחלוטין, וזה ריתק אותי. רציתי לבוא לשחק אצלו" סיפר אילקאי גונדואן לסופר רפאל הוניגשטיין, כשש שנים לאחר אותה פגישה.
דורטמונד פתחה את העונה בצליעה, עם שלושה הפסדים בששת המחזורים הראשונים, ובליגת האלופות עם הדחה בשלב הבתים, כולל תבוסות בחוץ למארסיי ואולימפיאקוס, שנבעו מחסור ניסיון של קלופ והשחקנים, ומהניסיון לנצח באירופה בדיוק באותם כלים שבהם הקבוצה השתמשה בגרמניה. בעונה האירופית הבאה קלופ כבר הפיק לקחים.
בליגה קלופ הפיק לקחים מיד, ואחרי הפסד במחזור השישי להאנובר, הקבוצה לא הפסידה עד סיום העונה. במחזור העשרים היא עלתה למקום הראשון ונשארה שם עד הסיום, כשבדרך היא מנצחת פעמיים את באיירן מינכן באותה תוצאה, 0-1, ושבוע אחר כך מנצחת בדרבי את שאלקה, אחרי שגברה עליה גם בסיבוב הראשון. גם הפעם דורטמונד זכתה באליפות במחזור ה 32 כשהיא מגיעה ל 81 נקודות, שיא בבונדסליגה, וכובשת 80 שערים, 15 יותר מהעונה הקודמת, אלא שהפעם הם לא הסתפקו בכך ורצו דאבל, כשבדרך אליו עומדת היריבה הגדולה ממינכן.
שבוע לאחר סיום הליגה התמודדו בברלין שתי היריבות הגדולות שגם סיימו ראשונות בליגה. קלופ השקיע מאמץ רב בהכנה מנטלית של השחקנים לפני המשחק, וזה השתלם לו, ובגדול. עד ההפסקה דורטמונד כבשה שלושה שערים ובסיום ניצחה 2-5 בזכות עדיפות טקטית מוחלטת ועם שלושער של לבנדובסקי. דורטמונד זכתה בדאבל ראשון בתולדותיה, קלופ זכה בגביע ראשון ורומינגה אמר בסיום שדורטמונד פשוט השפילה את באיירן.
ב 1989 זכתה דורטמונד בגביע בפעם האחרונה, ולפני הגמר מול באיירן העניק נורברט דיקל, שכבש צמד בגמר ההוא, את הנעל הימנית אותה נעל באותו משחק לקלופ, כסימן למזל והצלחה.
לא מזל ולא נעליים, הניצחון החמישי ברציפות של הצהובים-שחורים על האדומים-לבנים, הביא איתו גביע ודאבל היסטורי והיה ההוכחה המלאה לעדיפות השיטה של קלופ והצוות שלו, על פני הכסף והמסורת של היריב מבוואריה.
העתיד של קלופ ודורטמונד נראה ורוד מאוד בקיץ 2012.
קישור לכל הטורים של "אנצי-קלופ-דיה" – הסידרה על יורגן קלופ
קישור לכל הטורים של "יומן האליפות של ליברקלופ"
(הטורים מתבססים על הביוגרפיה שכתב רפאל הוניגשטיין “bring the noise”, ועל ראיונות וכתבות מאת מליסה רדי, ג’יימס פירס, סיימון יוז, ברוס שונפלד, אנדי האנטר, אולי האסה, ג’ונתן נורקרופט ורורי סמית)
