רגע לפני שהמאני טיים של הבלאנקוס יוצא לדרך, יש עדיין סוגייה אחת שלא הגיעה לפיתרון: עתידו של קפטן הקבוצה, סרחיו ראמוס, שמסיים את חוזהו בקיץ והמו"מ בעניינו עדיין תקוע בעקבות דרישה לחוזה לשנתיים אחרונות ופרידה ראויה מהמועדון אליו הגיע בגיל 16 בלבד.

הקריירה של ז'וזה מוריניו היא רכבת הרים: פעם למעלה ופעם למטה. מאז האליפות בה זכה עם צ'לסי בעונת 2015 המנג'ר הפורטוגלי לא ממש מוצא את עצמו

את האלאנד, אריקסן, ברונו פרננדש, ברחווין, אמרה צ'אן ודני אולמו כולם כבר מכירים ברמה כזאת או אחרת. אבל הנה הסיפור מאחורי כמה העברות מעניינות בפרופיל קצת יותר נמוך מהשמות מהשורה למעלה. חלקן צבעוניות, חלקן מרגשות, ועל חלק מהשחקנים שבטור יש סיכוי שתשמעו יותר בקיץ הקרוב

הזיכרון השלילי הזה מאולימפיאדת סידני קצת מטעה כיוון שאם מסתכלים על כל האולימפיאדות מבחינת הישגים ישראלים, אותה אולימפיאדה בעיר החוף האוסטרלית היתה ללא ספק הטובה ביותר

אני חושב שספרתי במגרש לפחות 120 דגלים תלויים על הבטונדות ועוד איזה 150 דגלים ביציעים, משהו לא נורמלי! אני עד היום מנסה להבין אם בכלל אכפת לאוהדים מה קורה במגרש. תדמיינו את עצמכם בבית הכנסת הכי גדול בעולם בזמן התפילה הידועה ביותר.

העונה המוזרה הזו של ברוקלין נטס, שמתנהלת בלי קווין דוראנט ובלי קיירי אירווינג (רוב הזמן), יכולה להסתיים בעוד העפלה לפלייאוף. אבל בקיץ, כשביצעו את ההחתמות חשבו על קצת יותר

זייך נכנס לתודעה של כל חובב כדורגל אחרי הריצה המדהימה של אייאקס בליגת האלופות, כשקבוצת האנדרדוג מלאת הצעירים הגיעה לחצי הגמר

מבלי שנשים לב, ליגת הבורסה מגיעה למאני טיים של העונה ואין משחק גדול, מפואר, עוצמתי כמו הדרבי התל אביבי כשהפלייאוף נמצא כבר מעבר לפינה.

הפרק הרביעי מספר על תחילת דרכו כמאמן שהיתה סוערת ומרתקת, כולל קריירה בטלויזיה.

ב-22 בפברואר 2020, בלאס וגאס, נבדה, צפויים להיפגש בתוך זירה בפעם השנייה, בקרב על אליפות ה- WBC במשקל כבד, שני מתאגרפים - האלוף האמריקאי דיאונת'י ווילדר (42-0-1) והבריטי טייסון פיורי (29-0-1). השניים יגעו בכפפות ויתחילו להרביץ אגרופים אחד לשני במשך 12 סיבובים של 3 דק' או עד שאחד מהם יפול עד לספירת ה-10. כל זה יהיה למען חגורת התורכיז עם הדגלים עליה.