במקצועי אני עוסק בזיהוי הונאות פיננסיות והלבנות כספים, אני נחשף לפעילויות הלבנת כספים מתוחכמות, אבל מעולם לא ראיתי הלבנה כמו שנעשתה מצד התקשורת לפרשת הקטינות.

כתיבה על פרשת עומר אצילי מקבילה להתעסקות עם תפוח אדמה להוט. לכאורה, אין הרבה מה להרוויח ממנה, זולת כוויות מדרגה ראשונה בכפות הידיים. הטוקבקים כנראה יהיו ארסיים במיוחד, וקשה מאוד לחדש משהו בנושא שכל כך הרבה נאמר עליו. האמת היא, שמסיבות אלו אפילו ביני לבין עצמי נמנעתי מלעסוק בה עד עכשיו. היה לי ברור שלא משנה איזו עמדה אגבש, היא לא תמצא חן בעיניי. ובכל זאת, או אולי דווקא בשל כך, הנה אנחנו כאן.

זה היה באוויר כבר זמן רב. כמי שאוהד את מכבי תל אביב כבר מרגע התפוצצות הפרשה, היה לי ברור. עם כל הכאב והצער, שניהם לא יישארו בקבוצה.

עכשיו עולה השאלה - במידה ויקבע לאחר החקירה כי אין יסוד לעילה פלילית, האם הם צריכים לחזור למכבי תל אביב. בנושא הזה הדעות חלוקות. ישנם אנשים שחושבים שבמידה והשחקנים לא יועמדו לדין אז הם צריכים לחזור למועדון, חלק אחר מהאנשים חושבים שגם אם אין עילה פלילית, מבחינה מוסרית המעשה פסול וכיוון ששחקני כדורגל הם מודל לחיקוי ושמוסר וערכים צריכים לבוא לפני הכדורגל, מכבי תל אביב צריכה לשחרר אותם.

חומר החקירה בעניין עוד לא פורסם ויתכן ולא יפורסם לעולם במידה ולא יוגשו כתבי אישום נגד מי מהצדדים, אולם נראה כי כל צד הדליף – במודע או לא – פרטים כאלו ואחרים לתקשורת, על כן טור זה נכתב בהתבסס על הפרטים שפורסמו בתקשורת ואינו מהווה ידיעה ממקור ראשון – אה ותו לא.