איך ההצלחה של שון וייסמן בוולפסברגר מעידה על כישלון חוק החריגים בנוער, למה יורגן קלופ הוא הפנים של האליפות ההיסטורית של ליברפול, ואיך ההעברה של אשרף חכימי לאינטר מבשרת על שינוי מגמה בכדורגל העולמי.

משחק אחד, עם שער אחד, שהתקיים השבוע לפני חמש עשרה שנים, נשאר אצלי חזק חזק בזיכרון

אין לי מושג כמה רגעים מרגשים עוד יהיו העונה, אבל את זה בודאי אני אזכור כאחד המשחקים המרגשים ביותר אם לא ה...

אין לי ממש מושג מהיכן להתחיל מכיוון שהמשחק הענק הזה, ה"אימא של כל הקאמבקים", מורכב מכל כך הרבה תמונות מרגשות ורגעים מדהימים שכמעט כל אחת ואחד מהם יכול למלא טור.

מסורת היא דבר חשוב. את שני המשחקים האחרונים של ליברפול בצ'מפיונס סיכמתי בחרוזים, ולכן גם את שמינית הגמר מול באיירן מינכן

יש משהו בלונדון לתייר בכלל ולחולה כדורגל בפרט אשר משרה אווירה אחרת, תחושה אחרת, את התחושה ששום דבר רע לא יכול לקרות

הרכבת חזרה ללונדון היתה מפוצצת מאוהדים, אז כשאני ואתם מקטרים על החניה בסמי או הפקקים לנתניה תחשבו על אוהדי ליברפול שיצאו בתשע בבוקר מהבית בלונדון, שילמו מאות שקלים לכרטיסי רכבת, שתיה ואוכל, ראו משחק ויגיעו הביתה בערך אחרי שלוש עשרה שעות ויותר. פשוט מטורף.