חוסר היציבות של קבוצות הצמרת נראה לעין בצורה בולטת, ועיקר החצים מופנים ובצדק בעיקר לבארסה וריאל שכן חולשתן ניכרת בצורה יוצאת דופן.

אחרי שנטחן לנו המוח מהידיעה שזה הולך להיות הקלאסיקו הראשון בלי ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו במדי ברצלונה וריאל מדריד מאז לא כל כך משנה כמה שנים, גילינו שגם בלעדיהם, מאזן הכוחות בין שתי הקבוצות, לפחות בליגה, לא ממש משתנה.

כל הכאוס הזה השכיח לגמרי את העובדה שזהו הקלאסיקו האחרון של אנדרס אינייסטה - מגדול שחקני ספרד בכל הזמנים, שגם חווה משחק חלש בסטנדרטים שלו. הוא קיבל את הסטנדינג אוביישן כשהוחלף חצי שעה לסיום

וכמו שריאל מדריד התרגלה לספוג ממסי מול האוהדים שלה, בקבוצה גם התרגלו להפסיד לברצלונה בבית, מה שלא היה קורה יותר מדי עד השנים האחרונות.

בסופו של יום, כמעט כמו תמיד, קיבלנו תמורה מלאה. היה משחק מרתק ובסופו של דבר קיבלנו חותמת על מה שהיה נראה כבר זמן מה – האלופה תיאלץ להיפרד מתוארה.

דורון אילת אוהד של ריאל מול יותם בורנשטיין אוהד של בארסה מתווכחים בינהם למה דווקא קבוצתם תהיה זאת שתנצח בשבת הקרובה.

ניתן לראות שהוא יודע בדיוק מה הוא עושה, הוא היה כל כך הרבה פעמים במצבים האלה. זאת הדקה האחרונה וכולם כבר עיפיים, והפוקוס הזה חשוב, אבל הוא ממוקד מטרה. כאילו שהוא במטריקס וכולם זזים לאט. ככה סרחיו ראמוס נתן לריאל מדריד נקודה יקרה.

במקור אני אוהד של העטלפים מולנסיה, אבל באל קלאסיקו בחרתי לי צד - אני בעד ריאל, או יותר נכון, אני נגד הזרם הטבעי של אוהדי ההצלחות

לאחר השוויון ברצלונה איבדה לחלוטין את הראש. הניסיונות העקרים לכבוש דרך הנעת כדור לכל אורך המשחק השפיעו על השחקנים, שהגבירו את הלחץ והפקירו את ההגנה.