יותר מדי קבוצות שהתרגלנו לראות כחברות קבע בליגה הבכירה ירדו ליגה וכיום הן לא יותר מעוד מועדון בהתאחדות הכדורגל המקומית. מדור חדש סוקר את מצבן של הקבוצות שפעם קבעו את האלופות בליגה שלהן והיום מנסות לשרוד טיולים למקומות נידחים בליגות נמוכות. והפעם: אסטון וילה.

יש יתרון בכתיבה על משחק נגד קבוצה שכבר נפגשנו איתה השנה בסיבוב הראשון, בכך שאפשר להתייחס למפגש הראשון בין שתי הקבוצות. לעומת זאת, יש חיסרון אחד גדול והוא שאני לא כל כך רוצה להיזכר במפגש הקודם מול ברנלי

מיד בפתיחה היה ברור מי היתה בפגרה ומי לא. לסטר מאורגנת ומסודרת וכל זריקת חוץ שלה כמעט הופכת לשער וליברפול לא נוכחת.

האמת שלא כל כך בא לי לכתוב הפעם. שתי הקבוצות שלי, הפועל ראשון וליברפול, מפסידות ללא הפסקה וגרוע מזה, הן משחקות גרוע, משעמם ולא מבקיעות שערים. האם זה סימן לשבת?

בשחמט יש פתיחות קבועות וידועות ואפילו יש להם שמות. לא יודע איזה שם לתת לפתיחה של ליברפול היום, אבל היא נראית לי מאוד מאוד מוכרת

אחרי שלוש דקות מפתיחת המחצית השניה רוני רוזנטל הופך לאדם המאושר בעולם, כשפירמינו לוקח ממנו את תואר ההחמצה הגדולה ביותר בתולדות הליגה האנגלית

אנחנו מתמסרים לעייפה במרכז המגרש ונראה לי שקלופ נתן הוראה להנדרסון לאבד בכוונה כדורים כדי שסוונסי תפתח קצת את הבונקר.

הפציעה של הנדרסון גורמת לקלופ לחזור למערך ההתקפי יותר שלו, והוא פותח עם סטארידג' במקום אוריגי שעשה עבודה מעולה בכל המשחקים בהם פתח לאחרונה. אולי הבוס יודע משהו שאנחנו לא יודעים.

השבוע יצא לי לשוחח עם ג'ון הנרי, הבעלבית שלנו. דיברנו על אובמה וביבי, על בייסבול, על הא ועל דא וגם על המשחק הקרוב

"אנחנו צעירים, חזקים ומוכשרים, אבל יש בעיה אחת - יש עוד כמה קבוצות לא רעות..."