בזמן שכל הקבוצות באירופה נמצאת בטירוף חלון ההעברות, אלופת אירופה ליברפול עמדה מנגד וסירבה לבצע רכש משמעותי בקיץ ואף יצאה ברווח מחלון ההעברות הנוכחי.

אנחנו הולכים לקבל עונה נהדרת מליברפול ב-20/19, והאמת? יש המון סיבות להיות אופטימיים * מה קלופ למד מהגמר בקייב? * ובונוס - מה הולכים להיות הרגעים הגדולים ביותר בעונה הקרובה

לפני העונה האחרונה הייתי משוכנע שליברקלופ יכולה, צריכה וראויה לזכות באליפות. ומצד שני ראיתי צרות וקשיים אצל כל המתחרות, למעט סיטי.

העונה האיומה, שריקות הבוז, והשמחה בנבחרת: כך פיליפה קוטיניו יכול לחזור להיות הסופרסטאר שהיה.

לפעמים הפחד משתק. לפעמים הוא גובר על ההתרגשות. במשך כל השבת לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב מילה אחת לקראת המשחק, מכיוון שלמרות שברור לי שהפסד הוא לא סוף העולם או סוף כלשהו עבור הקבוצה, בכל זאת ככל שהמשחק התקרב הלחץ אצלי עלה.

מי בראש דירוג המועדונים הגדולים בתולדות ליגת האלופות?

קשת הגורמים שמכריעים ומשפיעים על משחק כדורגל היא אינסופית ולמרות הסטטיסטיקות המתקדמות כמעט בלתי ניתנת לחיזוי. אתה יכול להפסיד משחק בגלל השפיץ של הנעל למרות הופעה קבוצתית מעולה ולהיפך. בכל זאת ולמרות הכל, ניסיתי לצייר חלק מהגורמים שישפיעו על גמר הצ'מפיונס הקרוב בין ליברפול (שלי) לטוטנהאם

שבוע עבר מאז סיום העונה ועדיין לא כתבתי טור סיכום. מדי בוקר אני קם עם החלטה שהיום אני מתחיל לכתוב ומדי ערב אני נכנס למיטה בלי לעשות דבר בנושא. הסיבה אינה גמר הצ'מפיונס בעוד שבועיים, מכיוון שגם הפסד בו לא יקבע עבורי את התחושות כלפי העונה. אולי זה מכיוון שטור סיכום יכריח אותי להיפרד מהעונה המופלאה הזו, ופרידות הן תמיד קשות.

אמנם יש אכזבה על כך שמנצ'סטר סיטי הקדימה אותנו בנקודה, אולם יש סיפוק מקבוצה עצומה, מרתקת ומלהיבה שנתנה לנו אינספור רגעי כדורגל נפלאים והמון זיכרונות טובים, ושעשתה את הכי טוב שהיא יכולה, בכל משחק ובכל דקה. אולי ליברפול לא זכתה באליפות, אבל בשבילי זו היתה עונת אליפות.

ארבעה משחקים, שלושה-עשר שערים, שני קאמבקים מהסרטים וחוויה אחת בלתי נשכחת. בזמן שחבריי יצאו למזרח ולדרום אמריקה, אני בחרתי לעשות את הטיול אחרי צבא שלי באירופה, בחצאי גמר ליגת האלופות. כל הארבעה.