לכבוד אחת העונות המטורפות והדרמטיות בתולדות ליגת האלופות (יש שיגידו הגדולה ביותר), החלטתי לחזור אחורה בזמן ולדרג את המועדונים הגדולים בתולדות המפעל, החל מהקמתו ב-1955 תחת השם “גביע אלופות אירופה למועדונים”, דרך השינויים המבניים בראשם המעבר ל”ליגת האלופות” שכוללת לראשונה שלב בתים מקדים ועד היום. הדירוג יושפע מהישגי הקבוצות האירופית בליגת האלופות על כל גלגוליה על פי ההתקדמות שלהן במפעל בעונות השונות.

שיטת הניקוד מושפעת מהישגי הקבוצות בכל עונה:
הדחה בשלב הבתים/בסיבוב הראשון – 2 נקודות.
הדחה בשמינית גמר/בשלב הבתים השני – 5 נקודות.
הדחה ברבע הגמר – 10 נקודות.
הדחה בחצי הגמר – 20 נקודות.
הפסד בגמר – 35 נקודות.
זכייה בגביע – 50 נקודות.

למקומות 40-26: לחצו כאן
למקומות 25-16: לחצו כאן
למקומות 15-8: לחצו כאן

מבלי להכביר במילים נוספות נמשיך בדירוג ונצא לדרך עם החלק הרביעי שכולל את מקומות 7-1.

7 – מנצ׳סטר יונייטד – 493 נקודות
הישג השיא במפעל – 3 זכיות (1967/68, 1998/99, 2007/08)
מספר עונות במפעל – 28
מלך השערים במפעל – רוד ואן ניסטלרוי (35 שערים)
בכמה מילים – בחמש שנותיה הראשונות במפעל העפילה יונייטד לפחות עד חצי הגמר, ואז נעדרה ממנו למשך לא פחות מ-25 עונות.
מסע אל העבר – את גביע האלופות הראשון שלה הניפה מנצ׳סטר יונייטד ב-68׳, אחרי ארבע הדחות רצופות בחצי גמר המפעל, לאחר שניצחה את בהארכה את בנפיקה. בעונה שלאחר מכן היא העפילה שוב לחצי הגמר, וחזרה אליו רק לאחר 28 שנים (2:0 בסיכום לדורטמונד שהמשיכה לזכיה במפעל). ואז הגיעה עונת 1998/99. השדים האדומים של פרגוסון יצאו למסע בבית ד׳ שכלל גם את ברונדבי הדנית הצנועה, ברצלונה ובאיירן מינכן. היא סיימה את שלב הבתים ללא הפסד, הביסה פעמיים את הדנים, סיימה בתוצאות תיקו במשחקים מול ברצלונה ובאיירן באולד טראפורד, באליאנץ ארנה ובקאמפ נואו (אליו נגיע גם בהמשך). משם היא המשיכה לרבע הגמר מול אינטר (1:3 בסיכום), ולחצי מול יובה (3:4 בסיכום) והעפילה לגמר הגדול מול באיירן מינכן אותה תפגוש בפעם השלישית העונה בקאמפ נואו, בו כבר שיחקה ולא הפסידה אחרי עשרה משחקים ללא הפסד בליגת האלופות. היא הגיעה לגמר אחרי שכבר זכתה באליפות הפרמיירליג ובגביע האנגלי וידעה שתוכל לזכות בטרבל במידה ותנצח את הבווארים. באיירן עלתה ליתרון משער של באסלר כבר בדקה השישית, שרינגהאם וסולשיאר נכנסו כמחליפים, השלימו מהפך ענק לאחר שכבשו בתוספת הזמן וזכו בגביע עם האוזניים הגדולות בפעם השנייה בתולדות המועדון באחד המשחקים הגדולים בתולדות המשחק. רוצו לצפות.

אחרי מספר שנות דשדוש הגיעה גם הזכיה השלישית עם ניצחון בפנדלים (4:5 לאחר 1:1 בתום 120 דקות) בקור של מוסקבה על צ׳לסי של טרי (עם החמצת הפנדל הבלתי נשכחת), למפארד (שהשווה לבלוז בדקה ה-45), דרוגבה (שהורחק לקראת סיום ההארכה) ואברהם גרנט. בשלוש השנים שלאחר מכן השדים האדומים שבו פעמיים למעמד הגמר והפסידו בשתיהן לברצלונה האגדית של פפ שהייתה גדולה על פרגוסון וחניכיו וקטפה מולה שני גביעי אלופות (2:0 ב-2009 ו-3:1 ב-2011). מאז ועד היום היא לא הצליחה לשוב אפילו לחצי הגמר, הודחה מספר פעמים בשלב הבתים ואף נעדרה מהמפעל.

6 – ליברפול – 495 נקודות
הישג השיא במפעל – 5 זכיות (1976/77, 1977/78, 1980/81, 1983/84, 2004/05)
מספר עונות במפעל – 23
מלך השערים במפעל – סטיבן ג׳רארד (21 שערים)
בכמה מילים – המהפך המדהים מול ברצלונה וההעפלה לגמר במדריד העניקו לה גם 15 נקודות נוספות שסייעו לה לעקוף בפוטו-פיניש את היריבה הגדולה מנצ׳סטר יונייטד ולהפוך לקבוצה האנגלית הבכירה בדירוג.
מסע אל העבר – בין 77׳ ל-84׳ העפילה ליברפול לארבעה גמרים, וזכתה בכולם (1:3 על גלדבאך ב-77׳, 0:1 על קלאב ברוז׳ שנה לאחר מכן, 0:1 על ריאל מדריד ב-81׳ ו-2:4 בדו-קרב פנדלים מול רומא לאחר 1:1 בתום 120 דקות ב-84׳). היא הייתה על גג העולם ונחשבה לאחת הקבוצות הטובות באירופה.

ואז הגיע הגמר מול יובנטוס באצטדיון הייזל שבבריסל. שנה לאחר שניצחה את רומא חלפה ליברפול על פני לך פוזנן, בנפיקה, אוסטריה וינה ופנאתנאיקוס בדרך לגמר בבריסל. כבר בבוקר המשחק החלו תקריות אלימות בין אוהדי שתי הקבוצות כשבריונים אנגלים התפרעו בעיר. כשעה לפני שריקת הפתיחה פרצו אוהדים אנגלים שיכורים את רצועת ההפרדה והשליכו חפצים לעבר האיטלקים ביציע הסמוך בו החלה מהומה והאוהדים שניסו להימלט נלכדו בין גדרות הברזל שתחמו את היציע. השוטרים סירבו להקל על הלחץ עם פתיחת היציע לכיוון כר הדשא וכתוצאה מהצפיפות הרבה והתנאים הקשים נרמסו למוות 39 אוהדי יובה ונפצעו יותר מ-600 נוספים. להפתעת הצופים במגרש וברחבי העולם שראו את הזוועה בשידור חי החליטה אופ"א לקיים את המשחק על אף האסון. במשחק עצמו ניצחה יובה 1:0 ולאחריו דרשו מספר שרי ספורט באירופה לבטל לאלתר את משחקי גביע אירופה לאלופות. ראשי אופ"א דנו זמן רב בסוגיה ולבסוף החליטו להשעות את הקבוצות האנגליות מהמפעלים האירופיים לחמש שנים.

אחרי 17 שנות היעדרות חזרה ליברפול לליגת האלופות וב-2005 שבה לגמר המפעל באיסטנבול בו פגשה את מילאן. היא פתחה רע את המשחק (בלשון המעטה) ונקלעה לפיגור 3:0 משערים של מאלדיני וקרספו (צמד) כבר בדקה ה-44. רפא בניטז שטף את חניכיו והם עלו למחצית השנייה כאילו נורו היישר מלוע של תותח. בדקה ה-54 החל הבליץ משער של הקפטן סטיבי ג׳י, שתי דקות לאחר מכן סמיצר צימק ל-3:2 ואז ג׳רארד סחט בעיטת עונשין מ-11 מטרים. צ׳אבי אלונסו ניגש לבעוט כשכל הלחץ עליו, דידה הדף והוא כבש מהריבאונד. 3:3, שוויון אדיר ובלתי נשכח תוך שש דקות בלבד. בגמר ליגת האלופות. השערים נותרו נקיים עד לסיום ההארכה ושתי הקבוצות עלו לדו-קרב פנדלים על כל הקופה. סרג׳יניו בעט ראשון והחמיץ, אחריו גם פירלו החמיץ, אחרי מספר בעיטות נוספות סמיצר שכבר כבש במהלך המשחק העלה את הסקאוזרס ל-2:3. ואז הכוכב הגדול אנדריי שבצ׳נקו ניגש לבעוט, בידיעה שאם הוא מחטיא קבוצתו תפסיד וגם אם יכבוש ליברפול תוכל לכבוש ולנצח. בעיטה למרכז השער, הדיפה של השוער הפולני יז׳י דודק. ליברפול משלימה מהפך ענק 20 שנים אחרי אסון הייזל והופכת לאלופת אירופה בפעם החמישית בתולדותיה בסיומו של משחק בלתי נשכח. גם אם צפיתם בקאמבק האדיר כבר עשרות פעמים, אני ממליץ לצפות בו שוב. משחק שמתאר את ההיסטוריה של ליברפול כולה, שקמה מהאסונות הקשים והפכה לדבר הנוצץ ביותר באירופה.

שנתיים אחר כך היא שבה למעמד הגמר שהתרחש הפעם באתונה ופגשה בו שוב את אותה מילאן. הפעם הרוסונרי הוליכו 0:2 בדקה ה-82 מצמד של פיפו אינזאגי והצליחו לנצח למרות שערו המצמק של קאוט דקה לתוספת הזמן שהפיך תקווה למהפך נוסף בליבם של אוהדי ליברפול. הם הרי יודעים שהכל אפשרי בכדורגל.

לאחר מכן הגיעו שנות דשדוש שכללו הדחות מוקדמות על ידי פיורנטינה ובאזל כבר בשלב הבתים אחריהן הגיעו גם מספר עונות של היעדרות מהמפעל. ואז הגיעה העונה שעברה בה היא שבה למעמד הגמר והפסידה לריאל מדריד וללוריס קאריוס, הישג אותו תשחזר כבר בשבת הקרובה אחרי עונה נפלאה בה הפכה לקבוצה היחידה שמעפילה משלב הבתים אחרי הפסדים בכל שלושת משחקי החוץ ורשמה מהפך ענק ובלתי נשכח נוסף,כשחזרה מ-3:0 ל-3:4 באנפילד מול ברצלונה, ללא כוכביה הגדולים פירמינו וסלאח. הלילה היא תנסה לקפוץ מדרגה נוספת בגמר הכל-אנגלי במטרופוליאנו, בפעם השישית בתולדותיה.

5 – יובנטוס – 511 נקודות
הישג השיא במפעל – 2 זכיות (1984/85, 1995/96)
מספר עונות במפעל – 33
מלך השערים במפעל – אלסנדרו דל פיירו (42 שערים)
בכמה מילים – הפסידה בגמר יותר פעמים מכל קבוצה אחרת (7 פעמים), לא הצליחה לנצח בכל חמשת הגמרים האחרונים בהם השתתפה.
מסע אל העבר – טבילת האש של יובה במפעל (1958/59) כללה הפסד 7:0 לוינר האוסטרית (היום בליגה השלישית) והדחה מוקדמת, כבר בסיבוב הראשון, ״הישג״ אותו שחזרה גם שנתיים מאוחר יותר עם הדחה נוספת באותו שלב על ידי צסק״א סופיה. בהמשך היא הודחה בהדרגה ברבע (4:1 בסיכום לריאל מדריד ב-62׳) ובחצי הגמר (3:0 בסיכום לבנפיקה ב-68׳) לפני שהעפילה לגמר הגדול ב-1973, בו הפסידה לאייאקס (1:0, זכיה שלישית ברציפות). עשור חלף, עוד גמר והפסד נוסף (1:0 להמבורג) במה שבדיעבד מהווה יחד עם ההפסד להולנדים את הסנונית הראשונה ברצף הלוזריות המאפיינת את הביאנקורי בגמרי האלופות. שנתיים בלבד חלפו והגיעה הזכיה באצטדיון הייזל – ניצחון בגמר מול ליברפול בבירת בלגיה ב-1985 לאחר שמאות אוהדי הקבוצה נפצעו ו-39 נרמסו למוות – גביע ראשון שיזכר לעד כאסון.

קופצים קדימה ל-96׳ – 8 שנות היעדרות מהמפעל מסתיימות בגמר נוסף מול אייאקס (שוב אלופת אירופה המכהנת). לאחר 1:1 בתום 120 דקות ניגשות הקבוצות לדו-קרב מהנקודה הלבנה, דווידס בועט ראשון ומחטיא, סילוי מחמיץ גם הוא את הבעיטה הרביעית בעוד שכלל הבועטים של יובה כובשים – 2:4 בסיום, גביע שני (ואחרון עד כה) לזברות.

בשתי העונות שלאחר מכן יובה הגיעה עד הגמר וסיימה בידיים ריקות במה שהחל את רצף ההפסדים בגמרים שנמשך עד היום. ב-97׳ הייתה זו דורטמונד שניצחה 1:3 וזכתה בתואר על חשבונה ושנה לאחר מכן מיאטוביץ׳ העניק לריאל מדריד את הזכיה עם שער ניצחון שקבע 0:1 קטן-ענק.
חמש שנים עברו ויובנטוס מעפילה לגמר נוסף, הפעם למפגש כל-איטלקי מול מילאן ממנו נעדר הכוכב הגדול פאבל נדבד בשל צבירת כרטיסים צהובים. 0:0 בתום 120 דקות, דו-קרב פנדלים שכלל יותר החמצות מכיבושים מסתיים ב-2:3 לרוסונרי. מאז החל רצף של 12 שנים שחונות בהן הקבוצה לא הצליחה לעבור את רבע הגמר, ירדה לליגה השנייה בשל פרשת הקלאצ׳יופלי ואף הודחה כבר בשלב הבתים מול בורדו וגלאטסראיי.

ב-2015 שבה יובה למעמד הגמר, ספגה שער מרגליו של ראקיטיץ׳ כבר בדקה הרביעית, הפסידה 3:1 לבארסה של לואיס אנריקה ושוב חזרה הביתה בידיים ריקות. חלפו שנתיים, שוב גמר מול יריבה ספרדית, הפעם מדובר באלופת אירופה ריאל מדריד – על אף שער השיוויון הבלתי נשכח של מנדז׳וקיץ׳ הביאנקורי של אלגרי יורדים שוב מנוצחים לאחר 1:4 מוחץ של הבלאנקוס.
כבר 23 שנים שיובה מחכה לגביע השלישי, אולי בעונה הבאה?

4 – ברצלונה – 596 נקודות
הישג השיא במפעל – 5 זכיות (1991/92, 2005/06, 2008/09, 2010/11, 2014/15)
מספר עונות במפעל – 30
מלך השערים במפעל – ליאו מסי (112 שערים)
בכמה מילים – עד 1992 ברצלונה השתתפה בליגת האלופות ארבע פעמים בלבד, מאז היא זכתה במפעל חמש פעמים.
מסע אל העבר – בחמש עונותיה הראשונות במפעל, ברצלונה העפילה לפחות עד לחצי הגמר. בשני הגמרים הראשונים שלה היא הפסידה (2:3 לבנפיקה ב-61׳ ו-0:2 בפנדלים לסטיאווה בוקרשט לאחר 0:0 בתום 120 דקות ב-86׳), בשלישי הניפה את הגביע (0:1 על סמפדוריה ב-92׳ משער בבעיטה חופשית של קומאן בהארכה) וברביעי, שנתיים לאחר מכן, היא הגיעה נחלה תבוסה כואבת (4:0 למילאן). 12 שנים של חוסר יציבות שכללו היעדרויות מהמפעל, הדחות מוקדמות בשלב הבתים וצמד העפלות לחצי הגמר הסתיימו בזכיה נוספת, שניה במספר, לאחר ניצחון 2:1 בגמר מול ארסנל. 3 שנים בלבד חלפו עד שבארסה חזרה למעמד הגמר, וקטפה את הגביע השלישי לאחר 2:0 מול יונייטד, אותה יריבה שניצחה גם שנתיים לאחר מכן (1:3). ברצלונה של פפ שזכתה ב-2 גביעי אלופות ב-3 עונות הייתה ללא ספק מהקבוצות הטובות בתולדות המפעל, יש שאף יגידו הטובה ביותר.

ב-2015 היא שבה למעמד הגמר, ניצחה 1:3 את יובנטוס וצירפה את גביע האלופות החמישי לארונה – זכיה רביעית בארבעת גמרי האלופות האחרונים שלה שמשלימה 4 זכיות בעשור. מאז היא מחכה לשוב למעמד הגמר, במה שמהווה את הבצורת הארוכה ביותר שלה מאז הזכיה מול ארסנל ב-2006.

3 – מילאן – 663 נקודות
הישג השיא במפעל – 7 זכיות (1962/63, 1968/69, 1988/89, 1989/90, 1993/94, 2002/03, 2006/07)
מספר עונות במפעל – 28
מלך השערים במפעל – פיליפו אינזאגי, אנדריי שבצ׳נקו (29 שערים לכל אחד)
בכמה מילים – סגנית הזכיות בליגת האלופות עברה את שמינית הגמר פעם אחת בלבד מאז הזכיה מול ליברפול ב-2007.
מסע אל העבר – מילאן השתתפה כבר בעונה הראשונה של ליגת האלופות בה הודחה בחצי הגמר על ידי ריאל מדריד (4:5 בסיכום) שהמשיכה עד לזכיה, והפסידה לה גם בגמר שנתיים לאחר מכן (3:2 בהארכה אחרי 2:2 בתום 90 דקות). ב-1963 היא שבה למעמד הגמר בו פגשה בנפיקה (שזכתה בתואר בשנתיים האחרונות) וזכתה בגביע הראשון בתולדותיה עם ניצחון 1:2. אחרי 6 שנים היא הגיעה לגמר נוסף, הפעם מול אייאקס, ושוב ניצחה (1:4). בהמשך הגיעו 2 העפלות בלבד למפעל בשני עשורים שלמים, שלאחריהם היא שבה לשלוט באירופה.

זה התחיל בשתי זכיות רצופות (0:4 מול סטיאווה בוקרשט ב-89׳ ו-0:1 מול בנפיקה ב-90׳) והמשיך בשלוש העפלות רצופות לגמר (הפסדים 1:0 למארסיי ואייאקס ב-93׳ ו-95׳ בהתאמה וניצחון ענק 0:4 על ברצלונה ב-94׳). אחר כך הגיעו שבע שנים רעות שכללו מספר שנות היעדרות מהמפעל ושלוש הדחות כבר בשלב הבתים שאחריהן חזרה מילאן לטופ האירופי.

בין 2003 ל-2007 היא העפילה לשלושה גמרים וזכתה בשני תארים (2:3 בפנדלים אחרי 0:0 בתום 120 דקות בגמר כל-איטלקי מול יובה ב-2003, 1:2 מול ליברפול ב-2007) כשבתווך היא מפסידה לאחר שניים מהמהפכים הגדולים בתולדות ליגת האלופות – ב-2003/04 היא הגרילה את לה קורוניה הספרדית ברבע גמר המפעל, ניצחה 1:4 במשחק הראשון בסן סירו והחלה אך הפסידה 4:0 בריאזור והודחה מהמפעל. שנה בלבד חלפה, הרוסונרי העפילו עד לגמר המפעל באצטדיון אטאטורק באיסטנבול ואף הובילו 0:3 כבר בדקה ה-44, לכולם היה נראה שהם בדרך לזכיה שביעית בליגת האלופות. אך לליברפול של בניטז היו תוכניות אחרות, היו עלתה למחצית השנייה כאילו נורתה היישר מלוע של תותח ואיזנה את התוצאה ל-3:3 עד הדקה ה-60. התוצאה נשמרה עד לסיום 120 הדקות כשבסיום הסקאוזרס ניצחו 2:3 בבעיטות עונשין מ-11 מטרים והשלימו מהפך בלתי נשכח. מאז הניצחון על ליברפול ב-2007 ועד היום היא לא שבה אפילו לחצי הגמר ותשלים בעונה הבאה שש שנים רצופות מחוץ למפעל.

2 – באיירן מינכן – 729 נקודות
הישג השיא במפעל – 5 זכיות (1973/74, 1974/75, 1975/76, 2000/01, 2012/13)
מספר עונות במפעל – 35
מלך השערים במפעל – תומאס מולר (42 שערים)
בכמה מילים – הקבוצה מבוואריה מחזיקה במאזן זהה של ניצחונות (5) והפסדים (5) בגמרי אלופות.
מסע אל העבר – זכתה ב-3 גביעים רצופים במהלך שנות ה-70 (0:4 בגמר ב-74׳ מול אתלטיקו, 0:2 בגמר מול לידס ב-75׳ ו-0:1 בגמר מול סנט אטיין ב-76׳) ומנגד הפסידה ב-2 גמרים בשנות ה-80 (1:0 לאסטון וילה ב-82׳ ו-2:1 לפורטו ב-87׳). אחרי 12 שנים היא שבה למעמד הגמר, ואיזה גמר זה היה – יתרון 0:1 על יונייטד בכניסה לתוספת הזמן בקאמפ נואו נמחק מול צמד שערים דרמטיים של שרינגהאם וסולשיאר. הפעם הם שבו לגמר תוך שנתיים בלבד, וזכו בתואר הרביעי אחרי ניצחון 4:5 בפנדלים מול ולנסיה (1:1 בתום 120 דקות).

ב-2010 העפילה באיירן לגמר השמיני בתולדותיה, ושוב סיימה בידיים ריקות לאחר הפסד 2:0 לאינטר של מוריניו. שנתיים בלבד חלפו, הפעם היא אירחה את הגמר באצטדיונה הביתי ובכל זאת הפסידה לצ׳לסי 4:3 בפנדלים אחרי 1:1 בתום 120 דקות ושער שוויון דרמטי של דרוגבה בדקה ה-88. שנה בלבד חלפה והם שבו למעמד הגמר, למפגש כל-גרמני מול בורוסיה דורטמונד שהוכרע בזכות צמד של אריין רובן, אותו אחד שהחמיץ פנדל בגמר מול צ׳לסי שנה לפני כן. 2:1 בסיום. גביע אלופות חמישי בארון.

1 – ריאל מדריד – 1,142 נקודות
הישג השיא במפעל – 13 זכיות (1955/56, 1956/57, 1957/58, 1958/59, 1959/60, 1965/66, 1997/98, 1999/2000, 2001/02, 2013/14, 2015/16, 2016/17, 2017/18)
מספר עונות במפעל – 49
מלך השערים במפעל – כריסטיאנו רונאלדו (105 שערים)
בכמה מילים – הקבוצה המעוטרת בתולדות ליגת האלופות היא גם זו שהעפילה למפעל הכי הרבה פעמים. בכל 24 השנים האחרונות העפילה לפחות לשמינית גמר המפעל.
מסע אל העבר – ראשית, זכו הבלאנקוס בכל חמש הטורנירים טורנירי גביע האלופות הראשונים (3:4 מול ריימס ב-56׳, 0:2 מול פיורנטינה ב-57׳, 3:2 בהארכה מול מילאן ב-58׳, 0:2 מול ריימס ב-59׳ ו-3:7 מול פרנקפורט ב-60׳) והעפילו לשלושה גמרים נוספים בשנות השישים (הפסד 5:3 לבנפיקה ב-62׳, הפסד נוסף 3:1 לאינטר ב-64׳ וניצחון 1:2 על פרטיזן בלגרד ב-66׳). אחרי 15 שנים בהן הישג השיא של ריאל היה 4 הדחות בחצי הגמר היא חזרה לגמר המפעל בו הפסידה 1:0 לליברפול, ומאז ניצחה בכל הגמרים בהם השתתפה.

ב-1998 היא שבה למעמד הגמר, וזכתה בגביע השביעי אחרי ניצחון 0:1 על יובנטוס משער של פרדרג מיאטוביץ׳. שנתיים אחר כך היא שבה לגמר, הפעם במשחק כל-ספרדי מול ולנסיה בו ניצחה 0:3. עוד שנתיים חלפו, עוד זכיה במפעל, הפעם 1:2 על לברקוזן משער הוולה הבלתי נשכח של זינדין זידאן. ואז הגיעו 12 שנים שחונות שאף כללו 6 הדחות רצופות כבר בשמינית הגמר והסתיימו בזכיה ב״לה דסימה״ (הגביע העשירי) בגמר בליסבון מול היריבה העירונית אתלטיקו מדריד (1:4 בהארכה אחרי 1:1 בתום 90 דקות, כולל שער שוויון סופר-דרמטי של ראמוס בדקה ה-93). שנתיים נוספות חלפו, זידאן חזר לקבוצה – הפעם כמאמן, והיא שבה למעמד הגמר במשחק נוסף מול הקולצ׳ונרוס (3:5 בדו-קרב פנדלים לאחר 1:1 בתום 120 דקות), רק שהפעם זה לא נגמר שם. זידאן וקבוצתו ניצחו שוב ושוב (1:4 מול יובה ו-1:3 מול ליברפול), שלוש פעמים ברציפות, והעלו את מאזם ל-13 (!!) זכיות בליגת האלופות – 6 יותר מכל מועדון אחר. ובדירוג שלנו? יותר מ-400 (!!) נקודות מעל כל מועדון אחר. מועדון היסטורי, בודד בפסגה.