לבשאקשהיר יש את שקרטל, קלישי ודמבה בה. ולבשיקטאש את אלנני, רואיז ויילמאז. לפנרבחצ׳ה יש את מוריקי, בלוזוגלו, גוסטאבו ודיראר. ולגלאטסראיי את פגולי, אנזונזי, באבל ומוסלרה. לטרבזונספור יש את סורלות׳, סטארידג׳ ו-וואקמה. וסיבאספור? לה יש לב ונשמה.

איך הפך טימו פוקי, חלוץ פיני שלא הצליח להשתלב עד-כה בליגות הטובות בעולם, לשחקן שייקח את נבחרת פינלנד בפעם הראשונה בתולדותיה לטורניר היורו?

חודש וכמה ימים לתוך עונת 2019-2020 בנ.ב.א, יש כמה דברים שכבר ברורים ומעבר לדברים האלה, יש עוד כמה אנקדוטות ששווה לשים אליהן, כשמנסים כבר עכשיו לחשוב על אלו קבוצות אפשר לוותר כבר בדיוני מאבק אליפות.

אולי כאן נמצא מהות המשחק - לרדוף אחרי כדור. אני רודף אחרי הכדור ורוצה אותו ברגל שלי רק כדי להגיע למצב של אינסטקטיביות טהורה, חסרת מהות ומודעות.

ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר סיטי, וכל קבוצה גדולה בעולם בערךרצתה אותו כבר בגיל 14, כולם ניבאו לו את נבואת ה"מסי הבא", ולבסוף הוא בחר במילאן כקבוצה המקצועית הראשונה שלו. אז למה בעצם אנחנו לא שומעים על חאקים מאסטור כיום?

בואו למסע נוסטלגי אל קבוצות הספורט שהפכו לגדולות, אבל בחלוף השנים התמוססו, פורקו ונמחקו מעל פני מפת הספורט וכאלה, למצער, יש למכביר גם בענף ההוקי קרח

העובדה שג'ורג'יניו ווינאלדום מעולם לא היה שחקן נוצץ, בסגל של כוכבי-על, היו יכולות לגרום לווינאלדום להיעלם מבלי שאף אחד ישים לב

לא לפני שכל האוהדים והשחקנים נפרדים ממנו בסטאנדינג אוביישן מרשים. הנסיך לקח את הזמן, נהנה מהרגע ונפרד מהקהל כמו שצריך לפני שתפס את מקומו על הספסל. הקהל, שלא ממש רצה לסיים את האגדה הזאת, המשיך להריע לדל פיירו, והוא מצידו נעמד פעם אחר פעם כדי להודות להם על התמיכה בו. כעבור חמש דקות בהן הקהל ממשיך להתרכז יותר בנסיך ופחות בגברת הזקנה, קרה הדבר שלא נראה מעולם על מגרש הכדורגל.

אנסה לנתח את הסגל הנוכחי של הפועל באר שבע ולהבין איפה בכל זאת נמצאות נקודות התורפה והחוזקה של האדומים

פוצ'טינו התאים לדרישות של טוטנהאם כמו כפפה ליד. הוא בדיוק הגשים את כל המטרות שיכול לבקש מועדון מדרג ב' - קידום שחקנים ובראשם כמובן הארי קיין