Tag Archives: גיא רוה בלוג

במקצועי אני עוסק בזיהוי הונאות פיננסיות והלבנות כספים, אני נחשף לפעילויות הלבנת כספים מתוחכמות, אבל מעולם לא ראיתי הלבנה כמו שנעשתה מצד התקשורת לפרשת הקטינות.

יותר מהכל זה ניצחון מנחם, ניצחון שמרגיע את השורות, שגורם לקרקע הלא יציבה, לחדול לרגע מרעידותיה ולתת לנו ללכת לישון עם אבן אחת פחות על הלב. תחושת מועקה ליוותה אותי בשבוע האחרון, חוסר הצלחה שהפך לשגרה, ציפייה לרמת כדורגל שהיא מתחת לסטנדרטים אליהם התרגלנו. זה היה נחמד לא לחטוף בעשר דקות הראשונות, נחמד גם להוביל לאורך זמן ובעיקר לסיים משחק ליגה עם 3 נקודות.

לקראת משחק העונה, 5 בלוגרים, אוהדי שתי הקבוצות, נזכרו במספר אירועים לאורך השנים ביריבות המפוארת בין שתי הקבוצות: ה-10:0 מנקודת מבט צהובה, אייל ברקוביץ' הצהוב מנקודת מבט ירוקה, הפעם האחרונה עם קהל ב-4:3 הבלתי נשכח והמחסום המנטאלי של מכבי חיפה משני צידי המתרס. קריאה מהנה ויאללה מכבי, תחליטו אתם כבר איזו.

השבוע דווח כי היחידה למניעת אלימות בספורט תיסגר מפאת היעדר תקציב. היחידה, מיזם משותף של גלעד ארדן השר לביטחון פנים ומירי רגב שרת התרבות והספורט דאז, שהוקמה בעקבות המלצות דוח מבקר המדינה (2015) לצמצום ומניעת אלימות בספורט, פעלה בעיקר במגרשי הכדורגל והכדורסל והישגיה נותרו עלומים עד היום. 

העיר פריפיאט (שמשמעותה "בנאי" ברוסית") הסמוכה לכור בצ'רנוביל, הוקמה ב-1970 וצמחה במהירות. עם אוכלוסייה צעירה שהתיישבה בעיר כדי לעבוד בכור הסמוך, תרבות הספורט בעיר שגשגה עם שני אצטדיונים, אולם כדורסל, שלוש בריכות שחייה וכעשרה חדרי כושר.

לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נחלוק כבוד לאחד מהיהודים הכי גדולים בתולדות הכדורגל העולמי ומי שהיה חלק מיסודות הכדורגל האיטלקי - ארפד וייס. וייס החזיק בקריירה בינלאומית כשחקן כאשר שיחק בהונגריה, צ'כוסלובקיה ואיטליה, אך קריירת האימון שלו היא שהותירה חותם עד היום.

השבוע מציינים 27 שנים למותו של הטניסאי ארתור אש, שנחשב עד היום לטניסאי השחור הגדול בהיסטוריה. על שמו נקרא אצטדיון שם משוחק טורניר הגרנד סלאם האחרון  בשנה – ה-US Open.

לצד הישגים מרשימים, רוסיה בעידן המודרני, ידועה לשמצה עקב תהליך הסימום השיטתי של אנשי הספורט שלה למה דווקא אצל הרוסים זה ככה?

בפרק #138 של פודקאסט הזווית סיכמנו את המחזור שהיה, בעיקר, את המשחק המרכזי בהרחבה. השתתפו: טמיר זוארץ, ברק קורן, גיא רוה ואודי ריבן

לצד הגדלת כמות הנבחרות והמשחקים, שיווק מאסיבי וקיומה בתקופה דלילה בספורט, אליפות אפריקה צופנת בתוכה סיפור עצוב על עתיד היבשת.