"כמה מעלות טובות" - כך מתחיל הפיוט שכולנו שרנו במהלך ליל הסדר. כמה מעלות טובות קיבלנו אוהדי מכבי ת"א? עם בואו של קרויף, קיבלנו המון דברים טובים שקל לנו לשכוח, כמו כל אוהדי הכדורגל כפויי הטובה

דיברנו על: משחק העונה - סיקור נרחב ומקיף של המשחק - טקטיקה, מה ניתן ללמוד מהמשחק, השיפוט כמובן, הדמויות המרכזיות, מי לא הגיע למשחק מי בלט, מי אכזב וכל מה שקשור למשחק.

אנחנו לא כאן רק בשביל השערים. היריבויות, הסיפורים הקטנים מאחורי המשחקים, תחושת המשפחתיות ושותפות הגורל והתקווה שיום אחד יהיה פה גם כדורגל ברמה גבוהה יותר עם ממוצע שערים גבוה יותר.

בעיניים של אוהדת מכבי ת"א, העונה עד אתמול הרגישה כמו ביקור בלונה פארק. אי שם בחודש נובמבר כבר סילקו אותנו מהתור לרכבת ההרים שנקראת "המאבק על האליפות", פשוט כי לא היה מקום. לא היינו טובים מספיק. ואז הגיע ינואר, ופתאום היה מקום על הרכבת ממש ברגע האחרון,

בכל ראיון בסוף משחק מגיעה השאלה הרגילה – מתי יגיע מאמן חדש למכבי ת"א? ואילו קרויף בשלו, מסרב לענות. בשבוע האחרון, ניאות קרויף להשיב ותשובתו הייתה שלא יהיה הוגן להביא מאמן בשלב זה, והוא צודק

משחק שמיני מ-12 המשחקים האחרונים שמכבי לא מבקיעה שער. אני אכתוב את זה שוב, כי אם לא הפנמתם את זה עדיין, מכבי תל אביב לא הבקיעה שער בשמונה מתוך 12 משחקיה האחרונים בכל המסגרות

החצים והכוונות לשוטא, אבל הכישלון הגדול הוא דווקא של המנהל המקצועי. על נובמבר השחור של מועדון הכדורגל הגדול בישראל, מהזווית של אוהד הפועל באר שבע, בטור הבא.

דיברנו על: הפועל באר שבע, מכבי תל אביב, איזי שרצקי ומעמד המאמן, סאגת הקהל במשחק ביתר ירושלים - סכנין ולא שכחנו את שאלת הבונוס...

שינויי הקצב, זריזות הרגליים ובעיקר מהירות המחשבה מציבים את מליקסון כאחד הישראלים האהובים עלי ואם אני אוהב אז אני מפרגן. תהיה בריא.

הדברים אינם באים ממקום של פינוק. אין מדובר בלוקסוס של אלופות, אלא בביקורת אמיתית כלפי קבוצה שלא מימשה את הפוטנציאל שלה.