המשחק הכי טוב של ליברפול העונה. שלוש עשרה נקודות פער מלסטר ומשחק עודף, זו כמעט המתנה הכי טובה שיכולנו לקבל מהקבוצה לחגים. המתנה הכי טובה זה החיוך על הפנים שלי ושל כל אוהדי הקבוצה בזכות היכולת של האדומים.

האם מישהו חשב אי פעם לסגור לי את החשמל בבית בגלל שמישהו מהכתה שלי לא שילם את החשבון שלו? האם זה נראה הגיוני שיכניסו אותי לכלא אם מישהו שאני מכיר ביצע עבירה? האם ישללו לי כניסה להצגה בקאמרי בגלל שאחד מהנוכחים בהצגה הקודמת התפרע? מאיפה החוצפה הזאת? מה זה הפטנט הזה?

אז מי יותר גדול, מסי או רונאלדו? זאת שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו כבר עשור, החל מאותו גמר ליגת האלופות ברומא ב-2009, שם ניצבו לראשונה שני הנפילים זה מול זה והציגו לנו את הקרב האולטימטיבי, את מה שיהפוך להיות תמצית הכדורגל במשך כמעט 11 שנה.

בטור הקודם, סיכמתי את עשר ההעברות המוצלחות בעשור של הבונדסליגה, ואילו הפעם הגיע הזמן לסכם את עשר ההעברות הגרועות ביותר של הבונדסליגה בעשור הנוכחי.

סיכומי העשור כבר צצים מכל עבר וגם אני החלטתי לסכם את העשור שעבר עלינו, אבל בצורה קצת שונה - דרך התמונות האייקוניות של אירועי הכדורגל שסימלו עבורי את הרגעים הגדולים של העשור האחרון

אז מה זה "צו פיוס" ומה הקשר שלו לכדורגל? אחד הנושאים המרכזיים אך הלא מקצועיים, המעסיקים אוהדי כדורגל רבים הוא סוגיית המשחק בשבת.

הרוכב שהכי פחות הרשים אותי העונה מבין רוכבי הפרויקט הוא נילסון פאולס.

אז איך היה העשור האחרון מבחינתי? מי שהתעניין קצת בכדורגל בעשור האחרון יודע כבר שאין צורך אפילו לקרוא את ההמשך כדי לדעת שהיה לי חרא של עשור, אבל עדיין, בואו נצלול קצת לעומקי הדכדוך

לא ריאלי שהצעדים שאציע כאן יעברו תחת מבנה ההנהלה הנוכחי, אולי לא אף תחת הבעלים הנוכחי, אך אלה דברים נחוצים בשביל לצאת לדרך חדשה, דרך חזרה לטופ.

מי שקורא את הטורים שלי יודע שאני מעריץ את איביץ', מוחל לו על שטויות וטעויות ושם בו את מבטחי.. אבל די! הקרדיט אזל היום