"שוב חוזר הניגון…והנה רוסיה שוב מסממת את ספורטאיה!"
זה לא אירוע חד פעמי, זאת לא מעידה, זה לא ניסיון כושל, אלא תרבות ושיטה שנמצאת בשימוש כבר עשרות שנים. לצד הישגים מרשימים, רוסיה בעידן המודרני ידועה לשמצה עקב תהליך הסימום השיטתי של אנשי הספורט שלה.
היא בוודאי לא לבד. רשימת הספורטאים בעולם שנתפסו משתמשים בחומרים אסורים ארוכה מכדי למלא את עמוד הכתבה הזאת, אך אצל הרוסים מדובר על תהליך שיטתי ורחב היקף שמנוהל ע"י הממשלה, עוד מימי ברית המועצות והמלחמה הקרה.
למה דווקא אצל הרוסים זה ככה? איך יצא שהממשלה הרוסית הפכה את ספורטאיה למכונות מסוממות אנושיות?
המלחמה הקרה, כשמה כן היא, לא הייתה רוויית אירועים אלימים, בוודאי לא בקנה מידה נרחב. כחלק מהמאבק על התודעה העולמית והרצון להיתפס כמעצמה החזקה יותר, ברית המועצות וארצות הברית מצאו את עצמן נלחמות בזירה הספורטיבית כאשר האולימפיאדות היו לאירועים בהן יכלו שתי המעצמות להציג את כוחן. הישגים בדמות שיאים ומדליות הושלכו על המדינה כולה, על יכולת ההצלחה שלה לייצר הישגים והביאו לעליית קרנה ומעמדה. בכך הספורטאים והאתלטים הפכו להיות כלי בידי המדינה. הממשלה הרוסית יזמה, דחפה ומימנה את פעילות הסימום של ספורטאיה בכדי שיביאו כבוד ומעמד למעצמה.
השיא בא לידי ביטוי בשנות ה-80. האולימפיאדה ב-1980 שהתקיימה במוסקבה הוחרמה ע"י ארה"ב שדרשה ממדינות נוספות להחרים אותה וכך יצא שבלחץ האמריקאי, 40 מדינות נוספות לא שלחו את נציגיהן למשחקים האולימפיים. האולימפיאדה הבאה, התקיימה בלוס אנג'לס.
בתגובה לחרם 4 שנים קודם לכן, ברית המועצות לא השתתפה ודרשה ממדינות נוספות להחרים את המשחקים. הכישלון היה מוחלט, מספר מועט של מדינות, ביניהן לוב ואיראן, הצטרפו לחרם. בעוד סין, שלא לקחה חלק למעלה מ-30 שנים באולימפיאדה, שהייתה מזוהה כמדינה קומוניסטית אשר קרובה יותר באידאולוגיה לברית המועצות, חזרה להשתתף במשחקים וכמה סמלי שזה היה דווקא על אדמת ארצות הברית.
אירועי האולימפיאדות סימלו את תחילת דעיכתה של ברית המועצות, שהתפרקה בסיום העשור לצד עלייתה של ארצות הברית כהגמון העולמי.
האולימפיאדה משמשת הרבה יותר מאשר אירוע ספורטיבי. זהו אירוע רב תרבותי שמפגיש את כל המדינות בעולם, עשרות מנהיגים מגיעים לאירוע ובמהלך כל אולימפיאדה מתבצעת עבודה דיפלומטית רבה שמביאה לעולם טוב יותר וליותר שיתופי פעולה בין מדינות.
הספורט בכלל משמש ככלי להעלאת המעמד של מדינות בעולם, ניצחונות, הישגים וזכייה בתארים מציירים את המדינות הזוכות כבעלות ערכים של מצוינות. יתרה מכך, המדינות זוכות למעמד בו צופים אנשים מכל העולם ואין רייטינג טוב מזה להציג עוצמה של מדינה.
זוהי הסיבה שרוסיה משקיעה משאבים כה רבים בסימום ספורטאיה, הכל כדי שיביאו הישגים ויציירו את מדינתם כבעלת עוצמה.
מה המשמעויות של ההשעיה?
דבר ראשון מדובר על מכה מוראלית לאזרחי המדינה. הצגת עוצמתה של המדינה לא נועד רק לצרכים חיצוניים, אלא גם לצרכים פנימיים, במיוחד במונדיאל. לרוב נשיא או ראש ממשלה מכהן במדינה שזה עתה זכתה במונדיאל, יזכה בבחירות לאחר מכן כיוון שהוא מזוהה עם מצוינות לאומית. ההשעיה של רוסיה עלולה לעורר רגשות שליליים בקרב הציבור כלפי הממשלה ולגרום לירידה באמון של האזרחים במערכת השלטון.
יתרה מכך, כשמדובר על פגיעה במעמדה של רוסיה בעולם הספורט, הישגים בזירה העולמית מביאים לפריחה של ענפי הספורט המקומיים ואילו המצב כעת בו רוסיה מושעית מהשתתפות בשני הטורנירים הכי גדולים בעולם אכן עלול להביא באופן עקיף לפגיעה בספורט המקומי.
בעיני זהו הישג ענק. ללא בושה, רוסיה מסממת את ספורטאיה (מי יכול לשכוח את טענות האמוניה מהמונדיאל האחרון) זאת לצד האשמות קניית אירוח האולימפיאדה ואלוהים יודע עוד כמה מקרי שוחד נוספים היו במשחקים בינלאומיים של הנבחרת הרוסית או הקבוצות השונות. מדובר על מכה מוראלית ועונש שנועד לשדר לשאר העולם שהספורט צריך להיות מקום נקי, נקי מסמים, נקי מרמאויות, נקי מהתערבות ממשלות ויותר מכל, מקום שבו המטרה היא בסוף לחבר בין מדינות.
הקארמה הכתה ברוסיה, ששנים כבר נהנית מהטבות שונות, לכאורה בזכות כספי שוחד ורמייה, ויכול להיות שכמו אז בשנות ה-80, גם הפעם האירוע הזה מסמל את תחילת דעיכתו של השלטון ברוסיה, שגם ככה סובל היום ממשברים רבים. ואולי בעוד כמה שנים, השלטון הנוכחי יאבד כל לגיטימיות ויוחלף במנהיג ופוליטיקאים טובים והוגנים יותר.