חודש מאי, 2011, איצטדיון וומבלי בלונדון, אנגליה. ברצלונה הגדולה של פפ גווארדיולה פוגשת את מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון, סר של כדורגל. מפגש טיטאנים בין דורי. במחצית המשחק, במצב של שוויון 1-1, השחקנים של בארסה שומעים את מאמנם רגוע ודרוך. "היינו מוכנים למצב של שוויון" סיפר דני אלבס מאוחר יותר. "פפ אמר לנו להמשיך את המשחק בלי לשנות דבר, ואם נעשה את זה ננצח. להחזיק את הכדור, להמשיך לפי הפילוסופיה שלנו, הוא הבטיח לנו שהוא יביא לנו את ליגת האלופות".

רגע קטן כזה של מאחורי הקלעים הוא רגע מכונן, שבעיניי הוא תמצית מזוקקת של הכדורגל. הרגעים המיוחדים של המשחק, מגיעים אל הצופה לרוב בזמן כיבוש שער בדקה מכריעה, טעות שיפוט דרמטית או מהלך נדיר ביופיו. אך מה שנסתר מעיניי הצופה, אלו הסיפורים הדרמטיים שהתרחשו דווקא רחוק מהמצלמות והמיקרופונים. מה לחש המאמן לשחקן לפני העלייה לכר הדשא? מה אמר שוער יריב לחלוץ שגרם לו לבעוט פנדל מחוץ למסגרת? אותם רגעים קטנים גדולים שאת רובם, אנו הצופים, לא כל כך מכירים, וחבל שכך.

במרוץ השנים, זכיתי לקרוא את הספר על ימיו של פפ גווארדיולה בברצלונה "Another Way of Winning". מה שהכי ריתק אותי בספר, היה לקרוא את התיעודים הנדירים מחדר ההלבשה. איך ששחקני ענק מספקים הצצה אל מאחורי הקלעים, וחושפים את הרגעים הכי רגישים שלהם בהתמודדות בטופ העולמי.

בצילום נוסף ונדיר יחסית, נראה זינאדין זידאן, מאמן ריאל מדריד, נואם במחצית המשחק בגמר ליגת האלופות נגד יובנטוס ב-2017. הפאסון והשקט הנפשי יחד עם הדיוק הטקטי נתן את הרענון שלו היו זקוקים השחקנים המותשים. נוסיף על כך את השיחות הקטנות בין השחקנים והרי לכם רגע אותנטי ומצמרר.

ומה בארצנו הקטנטונת? רגע מכונן כזה בדיוק קרה לפני משחק הנבחרת האחרון, כפי שפורסם בסרטון מחדר ההלבשה של הנבחרת, בעת ההכנות האחרונות לפני העלייה לכר הדשא. בצילום הנדיר, נראה ערן זהבי, האיש המוביל בנבחרת, נואם בגרון חנוק ודורש מחבריו לקבוצה לתת הכל על המגרש. בתור אוהד, הרצון המינימלי שלי, הרבה לפני תוצאה טובה, הוא לראות שלשחקנים אכפת באמת. לפחות כמוני.

צפו ברגע הדרמטי מחדר ההלבשה של נבחרת ישראל

הרגע הכן הזה, של שחקן שכל עולמו באותה שנייה הוא להשיג את המטרה, עשה שירות מדהים לערן זהבי ולנבחרת כולה. כגיבור הטראגי של הסיפור, היה רחוק ערן זהבי מילימטר אחד מלהפוך לעוד בדיחה עוקצנית של אוהד ישראלי מצוי ורווי אכזבות. עבורי, הסרטון הזה שינה משהו, ניפץ איזו בועת ציניות שכה התרגלתי אליה, שהתנפחה כל כך עד ששכחתי שקיימת, עד שהפכה לחלק בלתי נפרד מהאהדה המיואשת שלי. הסרטון הוכיח כמה באמת הוא רצה את זה, ובכך שכנע, לפחות אותי, באותו רצון עז ואותנטי להצליח במדי הנבחרת. עבורי זה הספיק, עבורי זה כל מה שחשוב. שיתפוצץ היורו, גם ככה היינו חוטפים שם בראש.

כל זה מוביל אותי לזעקה לקברניטי הכדורגל שלנו ולמקבלי ההחלטות בקבוצות עצמן. במיוחד בתקופה ההזויה הזו, שבה הקהל נעדר מהמגרשים, זו הזדמנות מצוינת לקדם את נוכחות המצלמות והמיקרופונים בחדרי הלבשה ועל המגרש, בכדי לאפשר חשיפה גבוהה יותר לאותם רגעים דרמטיים, מרגשים ואפילו מצחיקים, אלו שהופכים את המשחק הזה למה שהוא עבורנו.

בקצב שבו דברים קורים אצלנו זה אולי נשמע דמיוני, אבל בליגת הפוטבול האמריקאי למשל, במיזם דיגיטלי של ה-NFL הנקרא Mic'd Up, זה קורה כבר מספר שנים. השחקנים מחוברים למיקרופון והתכנים מופצים על ידי הרשתות המורשות כחלק מהסכמי זכויות יוצרים. חלק מהסאונד מועבר אפילו במהלך השידור, כמובן לאחר עריכה ובקרה. מהפכה דיגיטלית מהסוג הזה יכולה להוות מנוף לענף הכדורגל בישראל , במיוחד לאור הביקורות הרבות על חוסר עניין והיעדר השקעה מצד השחקנים.

Players Mic'd Up Best Moments of 2019 | NFL Films Presents

קצת יחסי ציבור לשחקנים והרבה עניין לקהל הישראלי המיובש והעייף, נשמעים לי כמו win-win, או במקרה כמו של הנבחרת וערן זהבי – no win -win.