מונדיאל 2018

שלב הבתים הסתיים ועוד רגע מתחילה שמינית הגמר. זמן טוב לגעת בנקודות העיקריות שעשו לנו את שלב הבתים, ה-VAR, הפיירפליי, הנבחרות המאכזבות, המפתיעות ומבט קדימה לעבר השמינית

למרות הכאוס הטקטי, עדיין אפשר למצוא נרטיב משותף כמעט לכל הנבחרות.

מצד אחד טוב שיש יום מנוחה במונדיאל, כדי לקחת קצת אוויר אחרי שלב הבתים. מצד שני, אחרי שלב בתים כזה מי בכלל יכול לחכות לנוקאאוט?!

אפשר לראות אותם לא מעט בחודש האחרון. טהרני הכדורגל המקצוענים. הם מסבירים לך ששטף המשחק נעצר, שהכיף נמחק, שכל היופי בכדורגל הוא בספונטניות שלו ואין דבר פחות ספונטני מלשבת ולחכות ששיפוט הוידאו יעשה את שלו.

אם בעבר הדריכו את הנבחרות החזקות המאמנים המובילים במדינתם, הרי שכיום אפשר למצוא הרבה מאמנים בדרג בינוני או חסרי נסיון. סאות'גייט, צ'יצ'ה וסמפאולי הם רק דוגמה. זה עוד בלי לדבר על איטליה והולנד שלא עלו למונדיאל

עם פתיחת מונדיאל מרשימה וצעד קטן מהעפלה לשמינית הגמר, הנבחרת הסנגלית מצליחה לשמח מדינה שלמה שתקופה לא פשוטה. זה סיפור על מדינה עם היסטוריה כואבת שהפכה להיות דמוקרטיה משגשגת ונהנית מהנבחרת הכי שמחה מונדיאל.

בשורה התחתונה, המטרה הושגה. ברזיל סיימה את שלב הבתים במקום הראשון ועלתה לשמינית הגמר.

"גם אם ישדר משחק דוקים הוא ישדר את זה כאילו מדובר בגמר גביע העולם". את המשפט הזה אמר לי פעם חבר טוב. על מי הוא דיבר?

סוגרים את שלב הבתים, כמעט מחצית מהמשחקים מאחורינו והיריבה בשמינית הגמר כבר ידועה. נראה כמו זמן טוב לסיכומי ביניים.

מי שעלה בידו לצפות באולפן שידורי המונדיאל של "כאן", יכול היה בנקל להבחין ב"כתבת השטח" שמסיירת בין לוקיישנים שונים ו"מראיינת" אוהדי נבחרות