בסופו של דבר זה תהליך טבעי, צריך עכשיו לנשום עמוק, להתעלם מהכותרות והפרשנים החלשים, להבין שיהיו עכשיו הרבה כותרות נגד כי הרי זה הסימן הראשון לכך שנבנית פה אימפריה.

איך הפכו אוהדי יונייטד לאוהדי הצלחות מהסוג הגרוע ביותר, למה הם שונאים את מוריניו ולמה הוא בדיוק האיש שמתאים להחזיר את הקבוצה למסלול ההצלחות

בתחילת העונה פחד ריחף בקריית שלום. עזיבתו של קרויף - אדריכל מכבי המודרנית - השאירה את האוהדים והמערכת יתומים מסמכות מקצועית שתתווה את הדרך. הייתה תחושה שמכבי נכנסת לקרב אבוד מראש.

בקיץ האחרון מוריניו דחף לרכש מאוד ספציפי שרצה לקבל, בלם וורלדקלאס. היו מגוון אופציות ברשימה שלו - חלקם יותר טובים, אחרים פחות - אבל המטרה הייתה ברורה, חיזוק קו ההגנה האחורי בו ראה המאמן נקודת חולשה.

לאן שפפ גווארדיולה לא הגיע במהלך הקריירה שלו כמאמן, טביעת האצבע שלו מורגשת.

איך אנו יכולים להתקדם ולהקיש מעולם העסקים אל קבוצות הספורט?

כשהצאצאים שלנו יסתכלו אחורה ויקראו בספרי הכדורגל העתיקים הם לא יאמינו. אני מדבר על הזכייה של מודריץ' בכדור הזהב, אך בעיקר על כך ששני הכוכבים הגדולים של עולם הכדורגל לא נספרו כלל בבחירה בפרס – ליאונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו.

אפשר כבר לומר שהקבוצה נראית שונה ממה שהתרגלנו. השאלה היא האם השתנתה לטובה או לרעה?

כל קבוצה בעולם יכולה לקבל שער שוויון לא מוצדק בדקה ה-90, אבל רק מכבי חיפה, תקבל גול כזה מהשוער של היריבה

איך ייתכן שגמר המפעל המכונה "קופה ליברטאדורס דה אמריקה" (גביע המשחררים של אמריקה) ישוחק לא על אדמה אמריקנית?