במרץ מזג האוויר מתחמם, ואיתו גם כל העסק הזה של כדורגל אירופי. אז אודי ריבן ומוטלה רפלד ישבו, התכתבו, וסקרו את המצב בליגת האלופות, קבוצות מאכזבות, נתנו גיחה קטנה לליגה שלנו (אירופה או לא אירופה?), והאם בצרפת באמת מישהי יכולה לקחת את תואר האליפות מפריז סן ז'רמן?

בעקבות הקאמבק המפואר של זלאטן איברהימוביץ למילאן, הבלוגרים שלנו אהוד ריבן, רום טל דן ומוטלה רפלד, נזכרו בשלושה סיפורי קאמבק מיוחדים

בניגוד לסיסמה של סוכני החלומות וסוחרי הפשטנות שהופכים את וארדי לפלקט של ''הכל אפשרי'', הגדולה של ג'יימי וארדי היא לא ההוכחה שאם הוא הצליח אז כל אחד יכול להצליח, אלא להיפך

התמקדנו בטור בחמישה סיפורים על חמישה שחקנים, עם כמה נקודות שמשותפות כנראה לכל שחקן שצפו לו גדולות ונצורות בתחילת הקריירה ומשהו התפספס בדרך לתהילה, אבל כמו פתיתי שלג  שלעולם לא תמצאו שניים זהים - כל פוטנציאל מפוספס הוא ייחודי.

אז אחרי שבחלק הראשון נזכרנו בשמות המרגשים מאותה העונה וניסינו להבין מדוע היא נשכחה במרוצת השנים מהזיכרון הקולקטיבי של רוב אוהדי הכדורגל בעולם, בחלק השני אנסה לשים את הזרקור על כמה סיפורים יפים מעונת האליפות של מילאן ב-2010/11 ששווים אזכור

למרות שהעונה הזו לא מספיק ישנה במונחי כדורגל בשביל לפרוח מהזיכרון, על אף השמות הנוצצים והצבעוניים שמופיעים לעיל ואפילו שהסוף שלו מסתיים בצורה מצוינת – כמעט ואף אחד, אולי חוץ מאוהדי מילאן השרופים ביותר, לא זוכר בפרטי פרטים מה קרה באמת בעונת האליפות האחרונה של הרוסונרי.

למרות שהכדורגל הישראלי התקדם בצורה ניכרת מאז אותו מפגש סוריאליסטי בקיץ 1995, השביעייה של ברצלונה (וגם החמישייה בגומלין בקאמפ נואו) הייתה סיפתח הולם למאזן האיום שעתיד להתפתח בין קבוצות ישראליות לקבוצות ספרדיות במפעלים האירופאים. מתוך 18 משחקים של קבוצות ישראליות במפעלים האירופיים לאורך השנים נגד קבוצות ספרדיות, הקבוצות הישראליות ניצחו בשני משחקים בלבד וכבשו רק בחמישה מהם.

לקראת משחק העונה, 5 בלוגרים, אוהדי שתי הקבוצות, נזכרו במספר אירועים לאורך השנים ביריבות המפוארת בין שתי הקבוצות: ה-10:0 מנקודת מבט צהובה, אייל ברקוביץ' הצהוב מנקודת מבט ירוקה, הפעם האחרונה עם קהל ב-4:3 הבלתי נשכח והמחסום המנטאלי של מכבי חיפה משני צידי המתרס. קריאה מהנה ויאללה מכבי, תחליטו אתם כבר איזו.

לכבוד חזרתה המוזרה של ליגת האלופות בסוף השבוע הקרוב בעונה המוזרה ביותר בתולדות הענף, חזרנו אחורה בזמן אל בתים שאמנם שוחקו בעונות רגילות למדי ללא מגיפה עולמית סביבן, אך קרו בהם דברים בלתי רגילים.

הבתים המוזרים ביותר של ליגת האלופות - שנות ה-90, פרק 2. חלק א' – שנות ה-90, פרק 2: 1996-97: מילאן, רוזנבורג והברזילאים של פורטו