העונה היא 2016/17 ואנחנו רגע לפני המחזור ה-19 בליגת העל. החלטתי לעשות בדיקה קטנה ולראות מיהם המאמנים של קבוצות ליגת העל ועד כמה הם מצליחים ביחס לציפייה מהם.

כדורגל שכונות, כשמו כן הוא – הוא שכונתי. אבל זה ממש לא אומר שכל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו. כי כשזה מגיע לחוקים – שחקני השכונה הופכים לקפדנים שבקפדנים. ושמישהו יעז לבוא מבחוץ עם חוק חדש ומשונה.

אני בטוח שבאר שבע הייתה יכולה לשלוט במשחק, או לפחות לנסות. אבל לדעתי ברק בכר פשוט לא רצה, היה לו ברור שאין לו שום סיבה טובה לעשות את זה לפני שהוביל 2-0.

הבעיה הגדולה עם כוחות, זה שלאף אחד אין באמת רצון וכוח להשקיע באופטימיזציה שלהם.

יותר מדי אנשים קשקשו יותר מדי שטויות בתקופה האחרונה והתעלמו מעובדה אחת פשוטה – מכבי חיפה נראית לא רע בכלל

ברוב המקרים, לפחות בשכונה, הניצחון יקבע על פי השחקנים הגרועים, כאשר הטובים הרבה פחות רלוונטיים.

זה אף פעם לא נעים, לפעמים השוער בכלל לא אשם, אבל כל שוער חייב לקבל לפחות פעם אחת גול מיותר מחצי מגרש. לא בדקתי את הנושא, אבל אני בטוח שאפילו ג'אנלואיג'י בופון חטף שער כזה מתישהו במהלך הקריירה המפוארת שלו.