התשובה היא קודם כל – לא. מעולם לא שיחקו שלוש קבוצות (שתיים משחקות, אחת בוחרת) על מגרש כדורגל, מבלי שאחד מחברי אחת הקבוצות הרגיש שהקבוצה שלו פחות טובה.

כשהיינו ילדים, הכל היה הרבה יותר פשוט. המשחק היה מתחיל בארבע על ארבע עם שוערים עולים, ובכל פעם שהגיעו עוד שני ילדים הם נכנסו כל אחד לקבוצה על פי יחסי הכוחות שהיו עד לאותו הרגע. המשחק היה יכול גם להגיע לעשר על עשר, כשהדבר היחיד שהיה יכול לעצור אותו היה הצלצול לסיום ההפסקה הגדולה.

בעיה מספר 1 – שיטה עתיקה, גרועה ובלתי שוויונית

הבעיה הגדולה עם כוחות, זה שלאף אחד אין באמת רצון וכוח להשקיע באופטימיזציה שלהם. אני די בטוח שברוב העולם לוקחים 2-3 ראשי קבוצות שמגרילים סדר בחירה, כשהראשון בוחר את השחקן המוצע הכי טוב והאחרון את השחקן החלש ביותר. וחוזר חלילה עד שיש קבוצות. כך גם יוצא שלקבוצה שבחרה ראשונה יש את השחקנים הכי חזקים מכל "סבב" ולקבוצה שבחרה אחרונה יש את השחקנים החלשים מכל "סבב".

פתרון מספר 1 – שיטת הבחירה המאוזנת

לבעיה שהצגתי יש פתרון מצוין. הוא פשוט קצת מורכב למוחם של רוב שחקני הכדורגל, אבל אני בטוח שהקוראים החכמים שלי יבינו אותו די בקלות. בעזרת ציור מתאים והסבר מפורט.

אז איך זה עובד? נניח שהקבוצה הלבנה הוגרלה לבחור ראשונה. נציג הקבוצה בוחר את השחקן המוצע הכי טוב על המגרש. הנציג השני בוחר שחקן נוסף ונציג הקבוצה השלישית, בוחר שני שחקנים. כך בעצם הקבוצה השלישית אמנם מקבלת את השחקן החלש מסבב הבחירה הראשון, אבל את השחקן החזק בסבב הבחירה השני. כך זה ממשיך, עד שבסבב הרביעי והאחרון, ניתן לראות כי השחקן החלש ביותר בסבב האחרון מגיע לקבוצה הלבנה, זאת עם השחקן הכי טוב על המגרש. מה קיבלנו? איזון.

בעיה מספר 2 – בחירות לא רציונליות

אבל לא תאמינו, גם שיטת האיזון סובלת מכשל חמור. מדובר בכשל קריטי ממנו סובלת גם השיטה המקורית. קודם כל, ראשי הקבוצות לא תמיד באמת שווים ברמתם, אבל נעזוב את הבעיה הזאת בצד. אני מדבר על זה שהרבה פעמים, לראשי הקבוצות אין באמת מושג מהחיים שלהם. באופן טבעי הם בוחרים את החברים שלהם וחמור מכך – בוחרים שחקנים שהם חושבים שהם טובים למרות שיש טובים מהם. מה שלרוב גורר שאלות כמו "מה? איך בחרת את דני לפני יוסי? אין לך מושג".

פתרון מספר 2 – חכמת ההמונים

שחקני כדורגל הם לרוב לא מאוד חכמים, אבל כשמחברים את כולם ביחד, יש מצב למצוא היגיון. כך קרה שגם לבעיית הבחירות הלא רציונליות מצאתי פתרון. אני כמובן מניח שמדובר בקבוצת שחקנים קבועה יחסית שמשחקת כל שבוע ולכן הפתרון הוא כדלקמן:

השלב הראשון הוא לפתוח שאלון בגוגל, בו ניתן לדרג כל אחד משחקני הקבוצה בדירוג של 1-5 (במידה ואתם משחקים 5 על 5). כך בעצם כל אחד מהשחקנים בקבוצה מדרג את שאר השחקנים ובסופו של דבר מוצג ממוצע מייצג יחסית על כל שחקן.

השלב השני הוא להשתמש באפליקציית הגרלות, למשל Zugiot, בה תוכלו להזין בכל שבוע את השחקנים שמגיעים על פי הדירוג שלהם והיא כבר תקבע בשבילכם את הכוחות. התוצאה – קבוצות שונות ומאוזנות יחסית בכל שבוע, כולם משחקים עם כולם ואין אף אדם ספציפי להאשים, כי את הדירוגים כולם קבעו יחד. טוב נו, תמיד אפשר להאשים את זה שלחץ על כפתור ה"הגרל", הוא תמיד היה יכול ללחוץ עליו שוב, כדי שיצאו כוחות אחרים 🙂

יש לכם שיטה טובה יותר לעשות כוחות? חושבים שהשיטות שלי גרועות? ספרו לי בתגובות.

לעוד עצות לכדורגל בשכונה לחצו פה