אז הפועל חיפה, למרות שזה כואב להרבה אנשים בתקשורת בכלל ובתקשורת החיפאית בפרט, ממש לא מתה והיא חיה ובועטת.

ברכבת לעכו חשבתי לעצמי איך קבוצה כמו הפועל חיפה יכולה להתאושש מהתרגיל הלא יפה של ממן/אלונה. תרגיל שבימים רגילים היה יכול לשבור קבוצה כזאת.

או קיי, יש כמה משחקים שיהיה חבל להפסיד, אבל לא משהו קריטי למעט המשחק ביום שישי בערב, הדרבי של עיר הפלדה, הדרבי של שפילד!

נובמבר 1999 הייתה הפעם האחרונה שבה ניצחנו את בני יהודה בחוץ. הרבה זמן עבר מאז, רובי עוד היה איתנו, יואב כץ עוד היה שם שלא אמר כמעט כלום לאוהדי הפועל חיפה. זה היה כל כך מזמן, אפילו עוד לפני שנינט זכתה בכוכב נולד.

לראות את הקבוצה שלך זה בדרך כלל כיף. אלא אם אתה אוהד קבוצה בסגנון של הפועל חיפה.

ביציע 2 4 ו-5 יש קרנבל בסיום המשחק ואני מסתכל על אבא שלי ורואה שהוא בוכה. ״אבא, ניצחנו, למה אתה בוכה?״ אני בוכה כי ניצחנו...