כמו בכל שנה, גם השנה יש לנו במסגרת העבודה סוף שבוע באילת עם המשפחות. שיחה קצרה ביני לבין אישתי לגבי הנסיעה עברה מהר מאוד להחלטה שנוסעים גם השנה, אחרי לחץ של הילדים שהקשיבו לשיחה. טוב, ילדים אוהבים את אילת וילדים גם אוהבים בתי מלון וילדים מאוד אוהבים להפסיד בית ספר והכי הם אוהבים להקשיב לשיחות של ההורים…

בגדול אין לי בעיה לנסוע לאילת בכל זמן, אבל בסופי שבוע של כדורגל זה בעייתי ובמיוחד בעונה שהפועל חיפה שלי רצה גבוה. שיטוט קצר בלוח המשחקים מבהיר לי שהמשחק שנופל על סוף השבוע של הנסיעה מזמן להפועל חיפה ביקור במבצר בטרנר. אחרי צפייה ארוכה ללוח המשחקים הסופי של המינהלת (מתי כבר נקבל לוח משחקים עם תאריכים כמו בכל העולם?) שמגיע בערך שבועיים לפני הנסיעה, משחרר ממני אנחת רווחה – המשחק בטרנר יתקיים ביום ראשון ולא יפריע לסוף השבוע שיתחיל בחמישי ויסתיים במוצ׳ש.

ניצלנו מזה. אפשר להזמין כרטיסים למשחק. עכשיו נשאר לעבור על לוח המשחקים שיש בשישי שבת הזה ולקוות לטוב.
או קיי, יש כמה משחקים שיהיה חבל להפסיד, אבל לא משהו קריטי למעט המשחק ביום שישי בערב, הדרבי של עיר הפלדה, הדרבי של שפילד!

2 הקבוצות בליגה השנייה, להלן הצ'מפיונשיפ, הליגה הכי קשה בעולם. יונייטד במאבק על הפלייאוף לעלות, וונסדי שם רק כדי להפריע! המשחק בבית של הלהבים (יונייטד), הינשופים (וונסדי) הם האורחים. משחק שמאוד שווה לראות וגם יש שידור בספורט 2. יש כמה משחקי דרבי באנגליה שאני ממש שונא לפספס (רובם לא מתקיימים יותר בגלל הבדלי הליגות – למשל הדרבי של מזרח לונדון ווסטהאם – מילוול או הדרבי של דרום אנגליה בין  סאות'האמפטון לפורטסמות או הדרבי שנחשב בעיני רבים לגדול באנגליה ווסט ברומיץ'-וולבס). בקיצור, הדרבי של עיר הפלדה הוא משחק שתמיד נכנס ליומן שלי, אבל בשביל שאני אראה את המשחק הזה צריכים להתקיים כל כך הרבה דברים לא הגיוניים שאני מאמין שיהיה שלום עם הפלסטינים לפני שכל הדברים הלא הגיוניים יתחברו…

קודם כל, אני בחופשה עם המשפחה באילת, אז לעזוב אותם בערב שבת רק כדי לראות את המשחק? (אם בכלל יהיה לי איפה לראות אותו) לא מצב הגיוני. וגם אני מוקף חברים מהעבודה שבטח לא יבינו למה אני נעלם כדי לראות איזה משחק כדורגל של 2 קבוצות שאף אחד לא מכיר ועוד בליגה השנייה באנגליה!

אבל לפעמים הכוכבים מסתדרים בשבילך והלא צפוי הופך לצפוי. ב20.45, שעה לפני השריקה, אני מוצא את עצמי בחדר עם 2 ילדים שעושים סימנים של הירדמות ואישה עייפה שמנקרת לידי מול הטלויזיה. רבע שעה אחר כך אני כבר מוקף בחבורה של נוחרים.

טוב, אני חופשי, מה עושים? איפה רואים את המשחק? במלון אין סיכוי לספורט 2, בקושי ערוץ הספורט הרגיל יש שם.  אחרי חיפוש קצר בגוגלמפס הבנתי שאני נמצא קרוב מאוד למייקס פלייס שם, אחרי בירור קצר בטלפון, הבנתי שגם אפשרי לראות את המשחק… עכשיו נשאר רק לעבור בלובי במהירות בלי לפגוש אף אחד מהעבודה. אם במקרה אני אפגוש מישהו תיקח לי מחצית להסביר לו שאני הולך ממקום שנותן לי בירה בחינם למקום ששם אני קונה בירה! ועוד מחצית תיקח לי להסביר לו איזה משחק אני הולך לראות!

21.40, חמש דקות לפני השריקה, אני על הבר אחרי שמשימת ההתחמקות הצליחה. עוד דקה חולפת והברמן מקצה לי מסך אחד מאוסף המסכים שלו לדרבי הפלדה. אם אתם כבר שואלים אז רוב המסכים שם היו מכוונים למשחק של באיירן מינכן בלברקוזן. זהו, אפשר להזמין בירה, המשימה הושלמה.

לגבי המשחק?

דרבי חם בליגה השנייה באנגליה, המון צהובים, אדום אחד ו0-0 של כדורגל אנגלי קשוח..

לילה טוב מאילת.