תחזית NBA מוקדמת (מדי?) – המערב

עונת הנדידה של שחקני ה-NBA התחילה השנה בשעות הערב של יומו האחרון של חודש יוני והסתיימה מעשית כמה שעות מאוחר יותר, כשמרבית הכוכבים החופשיים מצאו בית חם. באוויר נשארו קוואי אחד, מעט כוכבים והרבה שחקנים משלימים שלאט לאט מוצאים לעצמם מקומות קינון, חלקם מבחירה וחלקם מברירת מחדל.

ואז הגיעה ההודעה על המעבר של קוואי לקליפרס, עולם ה-NBA התהפך לחלוטין, ורוב הפרשנים והכותבים, ואני בתוכם, נאלצו לחזור למקלדת. סביר להניח שגם רוב הקבוצות שרואות את עצמן מועמדות יחשבו את מסלולן מחדש וינסו לשפר עמדות.

אז מי הרוויח ומי הפסיד בעקבות הנדידה הגדולה?
החלק הראשון מוקדש לקבוצות המעניינות של המערב שבעקבות שובו של הקוואי שוב מרכז את מירב העניין.

גולדן סטייט ווריירס:

פלוס – דאנג'לו ראסל, ווילי קאולי-סטיין, קוון לוני נשאר, דוראנט לא ירגיז יותר את גרין.
מינוס – דוראנט, איגואדלה.

השושלת הגדולה של העשור האחרון הפכה תוך שלוש שנים מה"דארלינג" של הליגה לתהליך של בניה מחדש, אחרי שבאמצע היתה הנבל של הליגה.

הסיפורים על החריקות בתוך הקבוצה ה"מושלמת" התחילו כבר לדלוף, אבל בינתיים הקבוצה עשתה את המקסימום כדי לחפות על העזיבה של דוראנט ועל הפציעה של קליי תומפסון. הקבוצה עוברת לאולם חדש ונוצץ ומעניין אם זה ישפיע עליה.

העונה הזו היא המבחן הגדול ביותר של קרי ואפשר לסמוך עליו ועל סטיב קר, שיצליחו לשמור על הקבוצה רלוונטית למרות כל הצרות.
אם תומפסון יחזור מוקדם הם יוכלו להגיע לגמר המערב, ואם לא…

התחזית – גמר המערב.

יוסטון רוקטס:

פלוס – אף אחד לא עזב.
מינוס – אף אחד לא הצטרף.

איני יודע איזה ידיעות התפרסמו יותר בקשר לקבוצה – ידיעות על טריידים מתוכננים (נכון לעכשיו אף טרייד משמעותי לא בוצע) או ידיעות על היחסים הגרועים בין השחקנים ובהנהלת הקבוצה.

בכל מקרה, כך לא נראית פגרה של קבוצה שרואה עצמה מועמדת לאליפות, ואם הקיץ הוא סימן לבאות, אז כנראה שגם העונה הרוקטס לא יזכו במערב, למרות ההתפרקות של גולדן סטייט.

התחזית – סיבוב ראשון בלבד אחרי עונה כאוטית וסוערת.

יוטה ג'אז:

פלוס – מייק קונלי, בויאן בוגדנוביץ'.
מינוס – דרק פייבורס.

לפי כל הפרשנים כל הצעדים שהקבוצה עשתה היו נכונים, החל מהצירוף של קונלי כמנהיג ומנטור לדונובן מיטשל וכלה בצירוף של בוגדנוביץ' כספק נקודות אמין ויעיל.

יוטה תשיג הרבה ניצחונות בעונה הרגילה, והתעלומה הגדולה היא האם מיטשל ינצל את המעטפת המושלמת סביבו כדי לעלות מדרגה ביכולת ולהגיע לפחות לגמר המערב. יש לי תחושה שזה לא יקרה.

התחזית – חצי גמר מערב.

דנבר נאגטס:

פלוס – שקט ושלווה בהרי הרוקי.
מינוס – בעונה האחרונה זה לא הביא גמר.

הנאגטס היו קרובים מאוד לגמר המערב והם מאמינים שאותו הרכב יכול לעשות את הצעד הנוסף, בזכות הניסיון שצברו.
הרוקי המבטיח, מייקל פורטר, שהיה פצוע אשתקד, אמור להיות הדם החדש והניצוץ שידליק את כולם, בהנחה שיהיה בריא ויצליח להשתלב.

התחזית – סיבוב ראשון, כי מי שלא מחדש הולך אחורה.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר:

פלוס – יש אופק, יש המון בחירות דראפט, יש שיי גיליגוס-אלכסנדר.
מינוס – פול ג'ורג', שוב מתחילים מחדש.

התחלתי את כתיבת הטור לפני הטרייד של פול ג'ורג' ואת החלק של הת'אנדר פתחתי כך: אוקלהומה תקועה.
עכשיו זה כבר לא רלוונטי.

אוקלהומה קיבלה שני שחקנים מעולים והמון נכסים, אבל איבדה את הסיכוי הקלוש שהיה לה להגיע לפחות לגמר המערב. כנראה שהם יצטרכו לחשב מסלול מחדש, כולל אולי לוותר על ווסטברוק.
לטעמי גם המאמן, בילי דונובן, לא הוכיח שהוא יודע להשתמש נכון בכלים שיש לו. יכנסו לפלייאוף רק אם ישלפו איזה כובע מהשרוול.

התחזית – ישתתפו בהגרלת הלוטרי ב 2020.

פורטלנד טרייל בלייזרס:

פלוס – חסן ווייטסייד, נפטרו מעודף משקל.
מינוס – חסן ווייטסייד, נמצאים בתת משקל.

הקבוצה שיפרה והאריכה את החוזה של ליליארד ונפטרה מערימת שחקני משנה יקרים שלא יכלו לקדם אותה, והביאה במקומם שחקני משנה אחרים שאולי יצליחו לקדם אותה. ההימור על ווייטסייד לשנה הוא סביר, אבל יכשל, ולדעתי הם בונים על זאק קולינס כגבוה העתידי שלהם, ובצדק.

התחזית – סיבוב ראשון.

דאלאס מאבריקס:

פלוס – פוטנציאל, גם להם יש קארי בקבוצה.
מינוס – בעיקר פוטנציאל.

דאלאס בונה על כך שהרגליים הדקיקות והשבריריות של פורזינגיס יחזיקו מעמד, ויחד עם התקרה הגבוהה של דונצ'יץ זה יכול להיות שוס רציני. אם הרגליים יתפרקו הקבוצה תמשיך לדשדש בביצת הלוטרי. בנוסף, חסר להם עוד שחקן יציב כדי לתמוך בצמד האירופאי המבריק.

התחזית – יהיו קרובים מאוד, אבל לא יכנסו.

סקרמנטו קינגס:

פלוס – הביאו שחקני משנה מתאימים (דדמון, אריזה וקורי ג'וזף).
מינוס – הרבה שחקנים מצפים להרבה דקות.

אחרי שנים של ניהול גרוע, נראה שהקבוצה מצאה את הדרך הנכונה, ומשלבת היטב בין בחירות דראפט מוצלחות (ד'ארון פוקס, מארוין באגלי) ושחקנים ותיקים על חוזים טובים.

אם המאמן לוק וולטון יצליח לשחזר את ימיו העליזים כמאמן זמני של הווריירס, אז הקבוצה הנוכחית שלו תהיה חביבת הקהל והתקשורת במקום הקבוצה ההיא, בזכות סגנון המשחק המהיר והאטרקטיבי והרוח הרעננה שהיא מביאה.

התחזית – סיבוב ראשון.

לוס אנג'לס לייקרס:

פלוס – אנטוני דייויס, הצליחו להשאיר את קוזמה, דמרקוס קאזינס.
מינוס – קוואי לא בא, ערימה של שחקני משנה יקרים מדי.

הלייקרס ולברון הפסידו במאבק על קוואי, אם כי בדיעבד נראה שזה בכלל לא היה כוחות. הקבוצה מנוהלת גרוע כבר שנים ולא נראה שיהיה שינוי בקרוב. לברון ודייויס מספיק טובים כדי לחזור לפלייאוף ואולי אפילו לעשות קצת רעש, אבל לא יותר מזה. החלון של לברון הולך ונסגר ונראה שהאליפות קרובה יותר לקבוצה השניה שמשחקת באותו אולם.

התחזית – חצי גמר מערב, כי עדיין קשה לי להמר נגד לברון.

לוס אנג'לס קליפרס:

פלוס – קוואי, פול ג'ורג', הסיכוי לאליפות.
מינוס – כל בחירות הדראפט בעשור הקרוב, הכיף והנוחות להיות אנדרדוג.

איך שגלגל מסתובב, רק לפני שלושה חודשים הם נכנסו לפלייאוף מהמקום השמיני ועכשיו הם מועמדים עיקריים לתואר האליפות. כשמצרפים בעל בית מדהים כמו אקס-מייקרוסופט סטיב באלמר, עם ניהול מעולה והארומה של לוס אנג'לס מקבלים מגנט לכוכבים שלא קוראים לו הלייקרס.

דוק ריברס מקבל קבוצה שמזכירה את שלושת הגדולים איתם לקח אליפות בבוסטון – מחוייבות ומקצוענות, הגנה מדהימה וגיוון התקפי.
הכדור אצלם בידיים.

התחזית – גמר מערב.

שוות איזכור:

סאן אנטוניו ספרס – כגודל ההצלחה לשמור על דאנקן ולקחת איתו חמש אליפויות, כך גודל הכישלון לשמור על קוואי.
מינסוטה טימברוולבס – כשויגינס וטאונס הגיעו לליגה חשבו שהם העתיד. מי בכלל זוכר שהם שם.
פיניקס סאנס – כל שנה בוחרים בדראפט בחמישייה הראשונה וכמעט כלום לא נשאר מזה. אולי ריקי רוביו יציל אותם השנה.

קצב האירועים והמהפכים בליגה הוא מטורף והפגרה מרתקת לא פחות, ואולי אף יותר, מהעונה הרגילה. המעבר של קוואי, פול ג'ורג' ואנטוני דיוויס להוליווד יוצר יריבות עירונית מרתקת שמאוד נדירה בארה"ב. גם במערב הכל פתוח והמלחמה על מקום בפלייאוף תהיה אכזרית מכיוון שכמות הקבוצות הטובות גדולה יותר.

הליגה הזו קובעת שיאי עניין חדשים כל שנה, וגם העונה הבאה לא תהיה שונה.