תחזית NBA מוקדמת (מדי?) – המזרח

עונת הנדידה של שחקני ה-NBA התחילה השנה בשעות הערב של יומו האחרון של חודש יוני והסתיימה מעשית כמה שעות מאוחר יותר, כשמרבית הכוכבים החופשיים מצאו בית חם. באוויר נשארו קוואי אחד, מעט כוכבים והרבה שחקנים משלימים שלאט לאט מוצאים לעצמם מקומות קינון, חלקם מבחירה וחלקם מברירת מחדל.

ואז הגיעה ההודעה על המעבר של קוואי לקליפרס, עולם ה NBA התהפך לחלוטין, ורוב הפרשנים והכותבים, ואני בתוכם, נאלצו לחזור למקלדת. סביר להניח שגם רוב הקבוצות שרואות את עצמן מועמדות יחשבו את מסלולן מחדש וינסו לשפר עמדות.

אז מי הרוויח ומי הפסיד בעקבות הנדידה הגדולה?
החלק השני יוקדש לקבוצות המעניינות של המזרח המתעורר.

לחלק על המערב

טורונטו ראפטורס:

פלוס – שמרו על רוב הגרעין שזכה באליפות.
מינוס – מה כל זה שווה בלי קוואי.

האלופה לא עשתה כלום בשוק השחקנים החופשיים והמתינה בעצבנות ובמתח להחלטתו של קוואי "המלך מן הצפון" לאונרד. נשאר והראפטורס מועמדים לריפיט. עוזב והם חוזרים להיות קבוצה מן השורה. הוא החליט לעזוב והקבוצה עומדת בפני מציאות חדשה לחלוטין, מאחר ובסיום העונה הבאה צפויים להסתיים החוזים של מרבית הכוכבים בקבוצה (גאסול, לאורי, סיאקם, ואן וליט ואיבקה). קשה לדעת מה העתיד של הקבוצה, אבל זה לא משנה מכיוון שהימור/טרייד שהביא אליפות הוא מהלך מוצלח. נקודה.

התחזית – סיבוב ראשון בפלייאוף והרבה עסקאות על הכוכבים.

פילדלפיה 76:

פלוס – אל הורפורד, האגו של ג'ימי באטלר עזב.
מינוס – ג'יי ג'יי רדיק, הכישרון של באטלר.

הסיקסרס סיימו בעונה שעברה באופן רשמי וסופי את התהליך ועברו למצב צבירה של "אליפות עכשיו ומיד". החיקוי של טורונטו בדמות החתמת הורפורד כתמיכה דמוית איבקה לאמביד, הוא הימור של צל"ש או טר"ש, שתלוי הרבה גם בבריאות שלהם. חוץ מזה, הקבוצה החליטה לתת חוזה מקסימום לשחקן שקולע רק קרוב לסל. שיהיו בריאים.

התחזית – גמר המזרח.

מילווקי באקס:

פלוס – מידלטון והיל נשארו, אימא לופז מאושרת שהתאומים שלה ישחקו יחדיו.
מינוס – ברוגדון עזב, ברוגדון עבר, ברוגדון לא נשאר.

מילוווקי היתה צריכה לקבל החלטה קשה בעונה האחרונה ולבחור על מי לוותר מבין השחקנים החופשיים שלה. היא החליטה לוותר על השחקן ששומר הכי טוב (ברוגדון) וקולע הכי טוב (ברוגדון), ולהשאיר שחקן מעולה (מידלטון), שחקן לא יציב (בלדסו) ואחד שמתקשה בהגנה וספק אם יתן עוד עונה התקפית טובה כמו האחרונה (ברוק לופז). יאניס הוא אמנם גדול, השאלה היא כמה הוא יכול.

התחזית – חצי גמר מזרח.

אינדיאנה פייסרס:

פלוס – מלקולם ברוגדון, ג'רמי לאמב, טי.ג'יי ווארן.
מינוס – בויאן בוגדנוביץ', טדאוס יאנג.

הפייסרס עשו מהפכה בפגרה והם מהמרים שהקו האחורי המשודרג שלהם יעלה אותם מדרגה. הם הביאו שחקנים שמתאימים לרוח שלארי בירד הנחיל בקבוצה כמאמן לפני עשרים שנה, שמתמקדת בעבודה קשה ונשענת על סגל סולידי בעל יסודות משחק בריאים ובסיסיים ולא על כוכבים. זה מספיק טוב כדי להיות טובים, אבל זה לא מספיק טוב כדי ללכת עד הסוף.

התחזית – חצי גמר מזרח.

בוסטון סלטיקס:

פלוס – קמבה ווקר, הכאוס ושמו קיירי עזב.
מינוס – אל הורפורד, טרי רוזייר.

מעולם לא היה פער כה גדול בין הציפיות מעיסקה לבין הסיום המאכזב שלה כמו בעיסקת העברתו של קיירי אירווינג מקליבלנד לבוסטון. רוב האוהדים הירוקים, וגם אני, נשמו לרווחה כשהוא החליט לעזוב. הקבוצה תהיה השנה חלומו של כל אוהד קבוצה קטנה באשר הוא. קבוצה שנלחמת, מתאמצת, שורטת, רצה ובעיקר רוצה. עם קצת מזל ואולי עיסקה טובה שיארגן דני איינג' הקבוצה אולי תחזור לגמר המזרח.

התחזית – חצי גמר מזרח.

ברוקלין נטס:

פלוס – הייפ תקשורתי והרבה יותר הופעות בתקצירי ההיי-לייטס השונים.
מינוס – קיירי הגיע לעיר, צריך לחכות לדוראנט הרבה זמן.

בעונה שעברה הנטס הפתיעו את כולם והגיעו לפלייאוף עם הרכב צעיר, מגובש ולא כל כך מוערך, שעכשיו מקבל אליו את קיירי אירווינג. לי זה מזכיר את המצב שהיה בבוסטון בתחילת השנה. השאלה היא האם קיירי יתחבר טוב יותר למאמן החדש שלו, וזו שאלה שרק לאלוהים יש את התשובה, וגם זה לא ודאי. ברוקלין עלתה מתחתית הליגה בזכות ניהול מצויין והיא משנה כיוון ועוברת לגיוס כוכבים. לא בטוח אם זה יצליח, אבל בטוח יהיה מעניין.

התחזית – סיבוב ראשון.

ניו יורק ניקס:

פלוס – לא החתימו על חוזה מופרך כוכב בעיני עצמו בלבד (כרמלו), או כוכב מועד לפציעות (אמרה) או בן של שחקן טניס (נואה).
מינוס – לא החתימו.

השכנה המפורסמת של ברוקלין התמרקה כל העונה לקראת ההחתמות המפוארות של הקיץ, אלא שמסתבר שאף כוכב לא רוצה לעבוד באירגון שמנוהל גרוע. הניקס ינסו העונה לפתח ולקדם את שלושת הצעירים המבטיחים שלהם (דניס סמית, קוין נוקס ו אר.ג'יי. בארט) ולקוות שהתהליך יצליח והם לא יצטרכו להמתין לשווא לכוכבים מבחוץ.

התחזית – אשרי המאמין.

מיאמי היט:

פלוס – הכישרון והקלאץ' של ג'ימי באטלר.
מינוס – האגו של באטלר.

מיאמי חיפשה כוכב שירים אותה מהבינוניות שבה היא צפה מאז שלברון הלך, ובאטלר חיפש קבוצה שתהיה רק שלו, כמו שהיתה לו בשיקאגו, וכך אחרי מינסוטה הקפואה ופילדלפיה הקרה הוא נחת במיאמי החמה. ספולסטרה הוא מאמן הרבה יותר טוב ממה שהיה לבאטלר עד היום, ואולי היחיד שיצליח לתעל את האגו הגדול, והמעט מוגזם, של באטלר למקומות חיוביים.

התחזית – סיבוב ראשון.

שוות איזכור:
אטלנטה הוקס – נמצאת בעמדת זינוק מעולה לשנים הקרובות בזכות ניהול מעולה, סגל צעיר ואיכותי והרבה כסף לבזבז בשנים הקרובות.
שיקאגו בולס – עוד קבוצה שעושה סימנים של עלייה מעל המים בזכות בחירות דראפט טובות.
שארלוט הורנטס – ההצלחה של מייקל ג'ורדן כשחקן בייסבול עולה על הצלחתו כבעל קבוצה.

החוף המזרחי הוא המקור והלב של הספורט המקצועני בארה"ב. עם כל הכבוד ליוטה, פורטלנד או סן אנטוניו, הליגה חייבת קבוצות חזקות בניו יורק, פילדלפיה, שיקאגו או בוסטון, על מנת לקבל מקסימום תשומת לב תקשורתית וציבורית.

בעידן לברון המזרח שקע והמערב צמח, אלא שבשנתיים האחרונות נראה שהמגמה משתנה, וגם בעונה הבאה המזרח צפוי להיות סוער וצמוד.
פילדלפיה היא המועמדת הבולטת להגיע לגמר המזרח, ואליה יכולה להצטרף כל אחת מקבוצות חצי הגמר שיכולות גם להפתיע ולקחת את כל הקופה. עד כדי הן שוות שהחלטתי לא להמר על היריבה של פילדלפיה בגמר. קשה גם לחזות מי תהיה השמינית בפלייאוף. כמובן שהכל יכול להתהפך במחי טרייד מוצלח אחד או פציעה, חס וחלילה, של אחד הכוכבים.

במעבר של קוואי ל LA המזרח הפסיד כוכב גדול למערב, אבל הרוויח מאבק צמוד ומרתק עד הסיום.

לחלק על המערב