זה סוף פתאומי לקריירת נ.ב.א יפה שאפשר לנסות להגדיר את מה שלא היה בה דרך הפציעות לשחקנים שלצידו של אולדרידג' לאורך הדרך.

בזמן שפלייאוף הנ.ב.א נכנס לו לשלב הגמרים האיזוריים (שכולם משוחקים באותו מקום, באותו אולם), זו הזדמנות לשים זרקור לא מחמיא במיוחד על מבחר שחקנים וקבוצות שהתדמית שלהם ספגה חבטה די רצינית בשבועות האחרונים.

העונה המוזרה הזו של ברוקלין נטס, שמתנהלת בלי קווין דוראנט ובלי קיירי אירווינג (רוב הזמן), יכולה להסתיים בעוד העפלה לפלייאוף. אבל בקיץ, כשביצעו את ההחתמות חשבו על קצת יותר

בדיונים על איזה שחקן גדול יותר מבחינה היסטורית, מצרפים לטיעונים את כמות הזכיות בMVP. בעונה החולפת ראינו ציטוטים מצד הסביבה הקרובה של הארדן ויאניס, שהראו עד כמה התואר האישי חשוב להם. אז מי המועמדים הבולטים לתואר בעונה הקרובה?

מתישהו אנטוניו בראון חזר להתאמן ונראה שהכל בסדר, עד שיום לפני פתיחת העונה הקבוצה הודיעה שהיא קונסת אותו בגין התנהגותו ומשחררת אותו

כבר שנים שכל הליגה בהמתנה לקיץ 2019, בו קבוצת הפנטזי של גולדן סטייט תתפרק וסופרסטארים רבים יסיימו חוזה. על השחקנים והקבוצות שמצאו את עצמם בצד הלא נכון של עסקאות הענק.

זווית קצת אחרת על מערכת היחסים בין השחקנים לבעלי הקבוצות בעקבות נדידת הכוכבים הגדולים.

אז מי הרוויח ומי הפסיד בעקבות הנדידה הגדולה? החלק הראשון יוקדש לקבוצות המעניינות של המזרח המתעורר.

כמו שכבר הבנתם, על הסדרה הזו אפשר לשים כמה ספינים, מכמה כיוונים שונים. כל אחד מהם יהיה נכון במידה כזו או אחרת.

אז על מי יש הכי הרבה לחץ? מי סוחב על הגב הכי הרבה ציפיות? למי יש הכי הרבה מה להוכיח? אלה החשודים המיידיים לקראת פלייאוף נ.ב.א 2019, שיחטפו בראש הכי חזק אם עניינים לא יתנהלו כמצופה