גיל 36 מהווה בעבור כדורגלן את זמן הדמדומים. כדורגלנים בכירים רבים כבר נחשבים לשחקני עבר בתקופה זו של הקריירה, יש כאלה אחרים שבוחרים לעבור לשחק בליגות קטנות וחלשות בכדי להגדיל את שורת ההכנסות, בעוד שאחרים ממשיכים לשחק ברמות הגבוהות ביותר על אף ירידה חדה ביכולת. ומנגד, יש את פאביו קוואליארלה, שחוגג היום 36 חורפים ונמצא בכושר הטוב בקריירה.
את הסיפור נתחיל דווקא מהסוף ונספר על העונה האחרונה של החלוץ האיטלקי, שראוי לליין יינות שנושא את שמו, כי ממש כמו המשקה היוקרתי, הוא רק משתבח ככל שעוברות השנים.
מאזנו של קוואליארלה העונה עומד על לא פחות מ-16 שערים ו-5 בישולים במסגרת הסרייה א׳, ואני לא מתבלבל, בדיוק כמו שהוא לא מתבלבל כשהוא רואה את השער לנגד עיניו. הצמד במחזור האחרון, בניצחון הענק מול אודינזה, סייע לו לחקוק את שמות בספר השיאים של הכדורגל האיטלקי כשהוא משווה את שיאו בן 24 השנים של גבריאל ״באטיגול״ בטיסטוטה האגדי שכבש ב-11 מחזורים רצופים בסרייה א׳ בשעה שפאביו היה ילד בן 12 בלבד ואפילו בחלומותיו הפרועים לא האמין שיזכירו את שמו לצד אגדה כמו באטיגול. אבל באגדה כמו באגדה, לא הכל הלך חלק, בלשון המעטה.
קוואליארלה נולד בעיירה קטנה בשם קסטלמארה די סטאביה בדרום איטליה וכמו כל ילדי האיזור, חלם לשחק במדי נאפולי. הוא נחשב להבטחה כבר מגיל צעיר וסומן כחלוץ העתיד של ארץ המגף לאחר שרשם לא פחות מ-28 הופעות במדי הנבחרות הצעירות של איטליה.
הוא עבר רחוק מהבית והמשפחה לאקדמייה של טורינו בצפון איטליה והשתפר מעונה לעונה, הוא סיפר בכל הראיונות שהוא עזב את הבית בגיל צעיר בכדי לקבל את ההזדמנות, לצבור ביטחון וניסיון משמעותי ולחזור הביתה לנאפולי מהדלת הראשית כחלוץ הבכיר. אבל החלום הפך מהר מאוד לסיוט, שהפך את חייו מן הקצה אל הקצה.
כפי שמסופר בגאזטה האיטלקי ובבליצ׳ר ריפורט, הכל התחיל ביום תמים אחד ב-2006 כשפאביו, שהיה שחקנה של סמפדוריה, שב הביתה לחופשת הכריסמס והבחין בכך שמישהו פרץ לו למחשב. הוא סיפר זאת לחברו הטוב ג׳וליו דה ריסו שהציע לו להיעזר בשוטר המקומי רפאלה פיקולו ששמח לעזור לכדורגלן הצעיר, הבטיח לו שיעביר את התלונה למנהל התחנה והשניים הפכו לחברים. כאות תודה, קוואליארלה אף העניק לשוטר החביב עשרות חולצות משחק שלו בשווי אלפי יורו.
הוא המשיך לעבוד קשה ולהשתפר, עבר גם באודינזה ואפילו זומן לסגל הבכיר של נבחרת איטליה במדיה כבש שלושה שערים לפני שהגשים את חלומו ועבר לנאפולי תמורת 18 מיליוני יורו. בחירה במעבר לקבוצה הדרומית והחמה יכולה בהחלט לשדרג את יכולותיהם של לא מעט שחקנים כמו האמשיק שהפך לאגדה ביציעי הסן פאולו, אך מנגד, יכולה גם להרוס ולפורר אותך לרסיסים.
פאביו הפך מהר מאד ליקיר האוהדים התכולים ששמחו שאחד משלהם חוזר לקבוצה כשחקן מרכזי, הם הרגישו שהוא מייצג אותם יותר מכל שחקן אחר ואף מגשים את חלומם. אוהדים רבים מאד … חוץ מאחד.
כדי שתבינו עד כמה אוהדי הפרטנופיי אהבו אותו, עוד לפני ששיחק אפילו משחק אחד במדי הקבוצה, כדאי לספר שהוא היה לשחקן הראשון מאז לא אחר מאשר דייגו ארמנדו מראדונה שזוכה לשיר אוהדים רשמי מהקהל התכול. גם כשהחל לשחק החיבור שלו עם המועדון והאוהדים היה נפלא, לאחר כל שער שכבש הוא נישק בגאווה את הסמל וזכה לשאגות מהיציעים.
״קוואליארלה בום בום״, השיר המרגש שכתבו אוהדי נאפולי לרכש החדש והאהוב.
במקביל, מחוץ למגרש, העניינים החלו להסתבך. קוואליארלה קיבל עשרות הודעות טקסט אנונימיות שטענו שהוא מכור לסמים קשים ואף האשימו אותו בקשרים עם הקאמורה – המאפייה הנאפוליטנית. הוא החליט להיעזר בפיקולו, אותו שוטר שכבר עזר לו בעבר ומסר לו את הטלפון כדי שינסה לאתר את השולח. פיקולו הציע לפאביו שיסייע לו ויעביר בעצמו את הדיווח למנהלי תחנת המשטרה הנאפוליטנית וקיבל בתמורה עשרות כרטיסים למשחקי הקבוצה וחולצות חתומות נוספות של קוואליארלה.
כולם בסביבה ידעו איפה פאביו גר, והוא החל לקבל מכתבים שכללו תמונות של בחורות ערומות ומסוממות וטענות שהוא פדופיל שהטריד אותן. זה כבר שבר את הוריו, שלקחו את המכתבים קשה מאד, אבל החלו לשקר לו ולספר שהם הפסיקו להגיע בכדי שיוכל להמשיך ולהתאמן בראש שקט. פיקולו הציע להם לא לספר על כך לאף אחד והבטיח שיטפל בנושא בכובד ראש.
הם המשיכו לקבל עשרות מכתבים דומים עם האשמות קשות שבנם הוא פדופיל עד שההטרדות עלו רמה ואביו קיבל מכתב בו הייתה מצורפת תמונה של פאביו עם הכיתוב ״בנך עומד למות״. לכך הצטרפו גם מספר הודעות טקסט דומות שהתקבלו במכשירו של האב ויטוריו וגרמו למשפחה לחששות אמיתיים על חייו של פאביו. האב כל כך פחד והחל לצלצל לבנו בכל שעה עגולה בכדי לוודא שהוא בריא ושלם.
המשפחה סמכה על פיקולו שעבד קשה בכדי למצוא את הפושע, הוא אף הפציר בהם שלא יספרו על המכתבים והודעות הטקסט לאף אחד – גם לא לחבריו של פאביו לקבוצה, להנהלה או לשאר בני המשפחה. כשקוואליארלה המפוחד חשב שהמצב לא יכול להיות גרוע יותר, ההכפשות של המטרידן עלו במדרגה נוספת ונשלח מכתב נוסף, הפעם לנשיא המועדון אאורליו דה לאורנטיס בו פאביו שוב הואשם בפדופיליה, בצריכת סמים קשים ובקשרים עם המאפייה הנאפוליטנית. הנשיא, שעד לאותו הרגע שמר על קשר הדוק עם פאביו, הודיע לו שהוא מחויב לגור במלון הסמוך לאצטדיון ולא הסכים לדבר איתו יותר.
בסיום עונת 2009/10 קוואליארלה הושאל ליריבה המרה יובנטוס עם סעיף רכישה על סך 10 מיליוני יורו והפך מיקיר האוהדים לשנוא הגדול ביותר שלהם. פאביו המשיך להקשיב לשוטר והשאיר את המכתבים והאיומים בסוד בזמן שאוהדי הפרטנופיי הממורמים קיללו את אמא שלו והתעללו במשפחתו כשהוא התגורר בכלל בטורינו הצפונית במרחק מאות קילומטרים.
פאביו היה בשפל הגדול בחייו, נשלחו לו סרטונים של אוהדים ששורפים את חולצותיו ומקללים אותו בלי הפסקה, התקווה היחידה של המשפחה הייתה שפיקולו יזהה לפחות את המטרידן והוא יישלח לשנים ארוכות וקשות בכלא. התעלומה נפתרה מספר חודשים לאחר מכן, כשלהפתעת האב ויטורו התגלה שלמשך כל השנים הללו מנהל תחנת המשטרה בנאפולי כלל לא ידע על הסיפור. הוא הבין שהשוטר פיקולו הוא בעצם המטרידן שדאג לשמור את הסיפור לעצמו במשך כל אותן השנים.
רק אחרי שעברו שבע שנים מהרגע שעזב את נאפולי, הוא הסכים לחשוף את כל מה שעבר עליו במהלך השנים ולספר לאוהדים ולאיטליה כולה את הסיבה האמיתית לעזיבתו. אוהדי הפרטנופיי ששנאו אותו, קיללו אותו ואת משפחתו וקראו לו "בוגד" במהלך אותן שנים, הבינו וסלחו. במשחק מול קרוטונה, שנערך כמה ימים לאחר מכן, הם אף הניפו כרזה מרגשת ביציעי הסן פאולו שבה נכתב: ״שמרת על כבודך במעמקי הגיהנום. אנחנו כאן לחבק אותך פאביו, בן העיר נאפולי״.
קוואליארלה לובש מגיל צעיר את החולצה מספר 27 לזכרו של ניקולו גאלי, בנו של שוער העבר האיטלקי ג׳ובאני גאלי ששיחק עימו בנבחרות הצעירות של איטליה, נהג ללבוש את המספר ונהרג בתאונת דרכים קטלנית בשנת 2001 כשהיה בן 17 בלבד. התאונה השפיעה מאד על פאביו הצעיר שהבין שהחיים הם מתנה והפך לצנוע ואדיב, למד להעריך כל דקה בה הוא זוכה לעשות את מה שהוא הכי אוהב כמקצוע. הוא תורם מדי שנה מכספו לאגודות נזקקים ברחבי איטליה ואף סיפר לא מזמן באחד הראיונות שמספר רב של אוהדים ואוהדות מרחבי אירופה סיפרו לו שעברו התעללות כזו או אחרת ולא הצליחו לחזור לתפקד עד ששמעו על הסיפור שלו שמעניק להם השראה ונותן להם כוח לקום בבוקר. שווה להזכיר גם את ההודעה הרשמית שהוציאה השבוע היריבה העירונית גנואה שפירגנה לכוכב היריבה העירונית: "גאים להיות מגנואה כשיש לנו יריב כמוך בעיר, מחמאות רבות לפאביו קוואליארלה".
לאחר שדווקא בשיא הקריירה שלו הגיעה הפרשה המזעזעת ואיתה גם ההתרסקות המקצועית, הוא החליט לקחת את הקריירה בשתי ידיים ולהגיע לשיאים גבוהים בהרבה, בכדי להוכיח לעולם כולו, וגם לעצמו, שאי אפשר לשבור אותו. בשבת הקרובה הוא יוכל לסגור מעגל בצורה היפה והמרגשת ביותר כשיתארח יחד עם קבוצתו סמפדוריה בסן פאולו הלוהט של נאפולי, אותו המקום שהיווה בעבורו את החלום כילד וכנער ואת הסיוט הגדול ביותר כבוגר. בדיוק באותו המקום הוא יוכל לכבוש במחזור ה-12 ברציפות, לשבור את שיאו של אלילו באטיגול ולעשות היסטוריה.
כשהוא חוגג 36 חורפים, מגיעים גם הרחשים בנוגע לקאמבק אפשרי ומרגש למדי הנבחרת האיטלקית, במדיה הופיע 26 פעמים בין השנים 2007 ל-2010 עד שהטרגדיה העצובה גרמה לו לאבד גם את מקומו במדי הסקוודרה אזורה. אין יותר ראוי ממנו, החלוץ האיטלקי המוביל בליגה, ברגעי השיא בקריירה, לחזור וללבוש את המדים האהובים עליו כל כך ולרגש את איטליה כולה יחד איתו. אוסיף ואומר שאני חושב גם שהוא היה החתיכה החסרה בפאזל של הנבחרת שכשל להעפיל לגביע העולם ברוסיה, שהייתה נואשת לחלוץ רחבה שייקרע רשתות ויילחם על כל כדור כמו שרק הוא יודע. ״הגיל הוא רק מספר״, כבר אמרנו?
ואי אפשר לסיים כתבה על פאביו קוואליארלה מבלי להציג את שעריו היפים ביותר, כאלה שיכולים להעלות חיוך על כל אחד, גם ברגעים הקשים ביותר ולהזכיר לכל אחד ואחד מאיתנו שהוא לא רק כדורגלן נהדר, אלא גם גיבור אמיתי.
