צלחות עלולות לעוף: לקראת פנאתינייקוס במסע לאיסטנבול

כלל ידוע בספורט קבוצתי אומר שההתקפה הכי טובה היא ההגנה. אז נכון שההגנה של מכבי ת"א היא לא משהו (ולא בטוח שתהיה כזאת בהמשך), אבל נראה שהבעיה הזו מתחילה להטיל צל על הצד ההתקפי. בשני המשחקים האחרונים מול ברצלונה ואשדוד, הצהובים קלעו 71.2 נקודות למשחק לעומת 93.5 בשאר המשחקים שלפני כן (לא כולל גביע ווינר).

למה אני מזכיר את הנתון הזה? משום שביום חמישי יעלו החניכים של רמי הדר לפרקט באואקה, לאחד ממשחקי החוץ הקשים ביותר שלה, אבל כזה שבמצבה הנוכחי היא חייבת לקחת ובניגוד למפגשים מול גלטסראיי וז'לגיריס, היא תהיה חייבת לעשות זאת ביכולת טובה יותר, אחרת כדור השלג ילך ויתגלגל מהר יותר.

בהיעדרו של דיאמנטידיס שכבר לא נמצא בסביבה, ניק קלאת'ס, שנחשב בעיני רבים כיורשו הטבעי, הוא האיש שלוקח את המושכות. עד עכשיו ביורוליג הוא עושה זאת די טוב עם 12.4 נקודות, 6.8 ריב', 7.6 אס' (שני במפעל), 1.8 חטיפות (שלישי במפעל) ומקום חמישי במדד האיכות. מדובר בפיק'נדרולר מעולה שיודע לחדור הטבעת, לייצר לאחרים ובשנתיים האחרונות שיפר משמעותית את הקליעה והיכולת שלו לייצר לעצמו, כך שלגארדים של מכבי באשר הם יהיה כאב ראש גדול הערב. אם מכבי תלחץ אותו על כל המגרש (מה שלא נעשה משום מה באף משחק) ותביא טראפים (מעמדה 4) היא תוכל לשבש את ההתקפה בירוק ולקרב עצמה לניצחון.

צלחות עלולות לעוף
Credit to "Maccabi Tel Aviv Basketball" Facebook page

עד עכשיו פאו של פאסקוואל (ואולי גם פדולאקיס לשעבר) קולעת רק ב 35.6% ל-3, מתוכם 30% בבית (אחרונה ביורוליג), אבל אל למכבי לבנות על הנתון הזה כשבסגל הירוק נמצאים שחקנים כמו קיי סי ריברס (44% ל-3, אסור בתכלית האיסור לעזוב), ניקולס דימטריס (ההפתעה של היוונים עד כה), ג'יימס פדליין וניקוס פאפאס. אני מקווה שרמי הדר הצליח לתרגל סוף כל סוף אזורית כי הוא יזדקק לה והרבה.

בגזרת הגבוהים יחכו למכבי בורוסיס, סינגלטון וגיסט. האחרון הוא נזק התקפי לקבוצה שלו, אבל יחד עם השניים האחרים מדובר במטרייה אווירית שחוסמת הכי הרבה ביורוליג (4.8 למשחק). בדקות שהסנטר היווני על הפרקט נוהגת פאו לבצע פיק אנד פאפ (חסימה של גבוה שמקבל כדור לג'אמפ), מה יכול להוציא את אייברסון/צירבס מהצבע אפילו עד לקשת השלוש ולהכריח עזרה בריבאונד התקפה, כמו גם בפוסט אפ (ובו יש לסגור לענק היווני את השמאל). אולי דווקא בדקות כאלה שווה לתת צ'אנס לאלכסנדר ולשחק בהרכבים נמוכים, אך אתלטיים עם ראד/סמית' בעמדה 4, ועל הדרך לנצל את יכולת הקליעה שלו מחצי מרחק.

בהתקפה תצטרך מכבי להיזהר לא ליפול למלכודת דבש של "גאודלוק/ווימס נגד כולם". נכון לעכשיו רמי הדר לא מצליח למצוא תבנית שתשלב את שני הסקוררים האדירים הללו מבלי שינסו לכפות את המשחק עליהם. היוונים ינסו לרוץ וללחוץ, בטח שבבית, ובטח כשמדובר בסגנון האינטנסיבי והקשוח של צ'אבי פאסקוול. אמנם זה לא מורגש בנקודות, אבל בשל הסגנון הסוליסטי של הצמד חמד הזה, עוגן התקפי (והגנתי) כמו דווין סמית' מנוצל הרבה פחות, שלא בצדק.

ולסיום, מילה על הסגל הישראלי-צברי. עד עכשיו בדקות ששיחקו אוחיון, פניני, מקל ויבזורי הם לא תרמו מספיק כדי להרוויח מקום על הפרקט באירופה (טוב, אולי יוגי מוכיח קצת אחרת) כך שאולי עדיף להפסיק עם להתעסק באיך הישראלים שלנו מרגישים עם מיעוט הדקות שלהם בזירה האירופית ובמקום זה לחשוב איך בונים את השחקן הישראלי טוב יותר למעמדים האלו, כי זה לא שאצל שאר הנציגות הישראליות המצב טוב יותר….

Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח