עונה ה-NBA מתחילה בקרוב ובסדרת הטורים הזו הבלוגרים שלנו (וכמה אורחים) ינסו לשכנע אתכם למה כדאי לצפות בכל קבוצה בליגה. היום נעסוק בקבוצות הבית האטלנטי.
לשאר הטורים בפרויקט פתיחת עונת 2021 ב-NBA
ניו יורק ניקס // אופק אבידן:
לאחר עוד עונה לא קלה בתחתית, הניקס פותחים עונה עם תקווה חדשה. הקיץ הגיע לתפוח הגדול פרוספקט העונה לשם אובי טופין, ככל הנראה השחקן הבשל ביותר שנבחר בדראפט האחרון. הפאוור פורוורד המוכשר מצטרף לכמה צעירים מסקרנים נוספים מהמדיסון סקוור גארדן. הראשון עונה לשם אר.ג'יי בארט – פוטנציאל כביר שכבר העונה הראה ניצוצות במדי הקבוצה, אולם יצטרך ליטוש רציני בפגרה כדי להוביל את הניקס למקום גבוה יותר מאשר אשתקד. אל הקנדי מצטרף כמובן מיטשל רובינסון, אחד השחקנים האהובים בניו יורק בימים אלה – וכן אחד מהרים-פרוטקטורים הטובים ביותר בליגה.
לא פשוט לפרוץ בקבוצה שכזו, אבל יש כמה שעוד עשויים לתת את קפיצת המדרגה שלהם העונה. למרות שכמעט כולם חוו רגרסיה בעונה האחרונה, בתסריט חיובי אחד מהם עוד יכול לחזור לתלם תחת טום ת'יבודו: קווין נוקס ודניס סמית' ג'וניור (בחירות תשיעיות ב-2018 ו-2017 בהתאמה), ג'וליוס רנדל (בחירה שביעית ב-2014) ופרנק ניליקינה (בחירה שמינית ב-2017). מחוזקת בוותיקים כמו אלפריד פייטון, רג'י בולוק ונרלנס נואל, לא מן הנמנע שנקבל מהם עונה טובה יותר ב-2020/21.
ברוקלין נטס // נדב כוכבי:
אחרי עשור של פציעות ודשדוש, הנטס הצליחו לנצל את כוח השוק שלהם כדי ללכת על כל הקופה ולבנות את הקבוצה עם האפסייד הגבוה במזרח. הטור עוסק בסימני שאלה ובמקרה הזה הם די שקופים, כך שיש להם הרבה מה להוכיח: דוראנט חוזר מפציעה ארוכה, קיירי אירווינג יצטרך להתבגר ולבצע שינוי משמעותי בשנתו העשירית בליגה כדי להביא נצחונות ליד המספרים וסטיב נאש הוא מאמן רוקי שאחרי כל הפסד יצטרך לשמוע שהוא גימיק ולא מתאים לקבוצה שמכוונת כל כך גבוה. כך שלהמר נגדם הולך להיות מאוד פופולרי, אבל אני לא הייתי ממליץ.
דוראנט נח מספיק בשנה האחרונה ואני חושב שיחזור להיות שחקן טופ 5 בליגה וחשוב מזה – שחקן שמעולם לא סבל מבעיות אגו ויכול להסתדר עם אירווינג כמו שעשה לברון בקליבלנד. כלפי סטיב נאש, אחד השחקנים הראשונים שגרמו לי להנות מכדורסל, אני לא מתיימר להיות אובייקטיבי, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהיה שחקן עם הרבה אינטילגנציית משחק ויחסי אנוש מצוינים שעזרו לו לחבר קבוצות. כך שעם קצת עזרה מד'אנטוני, שעם הרקורד המרשים שלו הסכים לשמש כעוזר, אני מאמין שהוא יעשה טוב במעבר לכסא המאמן.
לצד כל אלה, הצוות המסייע המצוין שמורכב מקלעי שפותח הגנות (האריס), שני גארדים יוצרים בקו עלייה (לברט ודינווידי) ושני גבוהים שיכולים, כל אחד בדקות שלו, לנעול את הצבע (ג'ורדן ואלן) יהווה שובר שוויון שיעזור לברוקלין להתברג לפחות בשלישייה הראשונה במזרח שנהיה צפוף ואיכותי מאוד.
פילדלפיה 76ers // איל פידל:
מה שיהיה הכי מעניין העונה בפילדלפיה יהיה הכימיה בין אמביד לסימונס. נראה שזו העונה האחרונה בה הסיקסרס יהיו בנויים על הצמד הזה. שני הכוכבים של פילדלפיה היו תקוות גדולות מהרגע שהגיעו לליגה ובינתיים הצדיקו את ההייפ מבחינה אינדבידואלית, אבל ביחד זה פשוט לא עובד. הסיקסרס אולי איבדו יותר כישרון משהוסיפו "הקיץ", אבל פתאום הסגל נראה מתאים הרבה יותר ליכולות של אמביד וסימונס. אליפות היא עדיין המטרה, אף על פי שהקבוצה בגלגול הנוכחי לא הגיעה לגמר אזורי.
אני מאמין שהנרטיב של אמביד-סימונס יימשך כל העונה. אם באמת אחד מהם לא יישאר לעונה הבאה, מן הסתם זו תהיה עונת מבחן לשניהם, מי שישאיר אימפקט חיובי יותר יישאר, והשני יגיע למקום אחר. עם ההוספה של דריל מורי להנהלת הקבוצה, אני לא אתפלא גם אם נראה את אחד הכוכבים עובר בטרייד לפני הדדליין או אפילו בזמן הקרוב (ג'יימס הארדן מחפש קבוצה…).
בוסטון סלטיקס // עופר גולדמן:
העונה הקרובה תהיה הראשונה שבה באופן רישמי וללא ערעור הסלטיקס הם הקבוצה של J.J.: ג'ייסון טאטום וג'יילן בראון, יחד עם הסייד-קיק המושלם, מרכוס סמארט. בוסטון תגיע לאן שהשלישייה הזו תיקח אותה, מאחר ורוב הכוכבים היקרים שאיינג' הביא עזבו בתחושה חמוצה משהו (הורפורד, קיירי והייווארד) והאחרון שנשאר (קמבה ווקר) פצוע, ואחרי הפלייאוף האחרון ברור שהוא חשוב להצלחת הקבוצה, אבל לא קריטי כמו טאטום ובראון.
בוסטון התחזקה נקודתית בנקודות התורפה שלה. טריסטאן תומפסון מביא וינריות ופיזיות, ג'ף טיג מביא ניסיון וחוכמת משחק והרוקי ניסמית' אמור לתרום קליעה מבחוץ. בנוסף, לפחות אחד מהצעירים אמור להתקדם ולתרום יותר.
הסלטיקס תלויים מאוד בבריאות שלהם. בסגל מלא הם שווים סיבוב שני בפלייאוף ואולי גמר מזרח, אליו הם הגיעו שלוש פעמים בארבע השנים האחרונות. כדי לנצח במזרח הם צריכים עוד קפיצת מדרגה של טאטום או שאיינג' יחרוג ממנהגו ויביא במהלך העונה שחקן נוסף שיהיה שובר שיוויון.
טורונטו ראפטורס // איל פידל:
עוד "קיץ" של שינויים בטורונטו ושוב הקבוצה נראית שונה מזו שהייתה בשנה שעברה. אני חושב שהמפתח להצלחה של הראפטורס העונה יהיה ההגנה. טורונטו הייתה אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה בשנים האחרונות ועכשיו ניק נרס יצטרך לשמור על הנוסחה הזו ללא מארק גאסול וסרז' איבקה. המחליף העיקרי של הביג מנים שעזבו הוא ארון ביינס, שנחשב לשחקן הגנה סביר או טוב, אבל בטח לא ברמה של גאסול.
בעקבות השינויים בסגל, אני חושב שהאקס פקטור של טורונטו לעונה הקרובה יהיה או ג'י אננובי. הוא אומנם שחקן בעמדות 3-4 ובכל מקרה היה שחקן חמישייה, אבל החשיבות ההגנתית שלו השנה תהיה גדולה הרבה יותר, בטח אם סיאקם ישחק יותר כ"סנטר". אני מצפה לעלייה של 5-7 דקות משחק עבורו (שיחק 30 בממוצע בעונה שעברה) וקפיצת מדרגה, בדיוק בזמן לפני שחוזה הרוקי שלו מסתיים.
