כעשר דקות מאתונה בעיר הנמל פיראוס, תוכלו למצוא מסעדות מאכלי ים, נוף לאי קטן באמצע המפרץ ואת צמד ההיכלים של המועדון אולימפיאקוס פיראוס.
כמה עובדות קטנות על המועדון:
- קבוצת הכדורגל של המועדון נמצאת בשליטה חד משמעית על הליגה היוונית כבר שנים על גבי שנים
- המועדון הינו המעוטר ביותר ביוון, עם 43 אליפויות ו-27 גביעים.
- העונה הקבוצה זכתה באליפות שביעית ברציפות.
- האליפות העונה הייתה אחת מהקשות שלהם בשנים האחרונות.
- שחקנים גדולים שיחקו שם לאורך השנים, כמו ריבאלדו, יא יא טורה, אבידל וקמביאסו, שמשחק שם עד היום. והם רק חלק מהשמות הגדולים.
- קבוצת הכדורסל הייתה תמיד פחות טובה מהיריבה פנאתינייקוס, אבל בחמש השנים האחרונות התהפכו היוצרות.
החלטתי לטוס למשחק לפני כמה חודשים ובחרתי במשחק העונה של יוון – אולימפיאקוס מול פאניוניוס (אתונה). אתה הולך ברחובות פיראוס וכבר מתחיל להריח את המתח באוויר. בין המסעדות, הטברנות והבוזוקי, תמיד הגיע עניין הכדורגל. נהגי המוניות שומעים שאתה ישראלי וצועקים שמות בהתאם למועדונים שהם אוהדים (קטש, שום, הלפרין ופיני גרשון).
היוונים, במיוחד לאחר הנפילה הכלכלית הגדולה, מתנחמים בספורט שלהם. כי מי שלא שמע את הצרחות של השדרן היווני בגמר יורו 2004, לא שמע צרחות מעולם.
אמנם הפסד לב"ש גמר לאולימפיאקוס עוד מסע בליגת האלופות, אבל להם זה לא שינה הרבה. הם באים למשחקים לעשות בלאגן, להדליק אבוקה, לקלל את השופט בקללות הפיקנטיות שלהם ולמחוא כפיים לקצב החצוצרה המתנגנת ביציעים.
בכניסה לאצטדיון היה נדמה שהם לא כאלה משוגעים, אבל שניה לפני שריקת הפתיחה היציע של הפנאטים התמלא. חצוצרה נשמעה בקולי קולות וצעקות גדולות ועוצמתיות נשמעו באצטדיון. כל אבוקה שנדלקה לוותה בשירה מדהימה וריח אהוב של אבקת שריפה. זו הייתה חתיכת חוויה.
באולימפיאקוס מעולם לא היה סמל יווני גדול, הם תמיד הצטיינו בבחירת הזרים. עד שהגיע מקייזרסלאטורן הקשר היווני קונסטנטינוס פורטוניס. מנהיג, דרביליסט בחסד ובעל יכולת הבקעה של חלוץ. יותר מזה – האוהדים והתקשורת מתים עליו וראו את היכולות שלו במשחק.
שחקנים כמו אריאל איבגסה, ג'יובאני ואלחנדרו דומינגס, שאולי נשמעים לנו אלמוניים, הם המלכים של פיראוס. הם יכלו לשחק בכל מקום אחר (דומינגס היה באתלטיקו) והם נתקעו ביוון מתוך האהבה והטירוף שקיבלו מהאוהדים.
בסופו של דבר, את המשחק הם הפסידו 1:0, מה שגרם למהומה גדולה בסיום וזריקת כוסות שתיה על השופט שהוברח החוצה. רק תתנו להם סיבה להשתולל. אבל כאלה האוהדים היוונים; רגשניים, גסים, אוהבים, שונאים, משוגעים ובעיקר מלאים בגאווה.
בטון אחר אני אומר, אולי הגיע הזמן שגם פה יתנו לנו ליהנות. כמה שזה ישמע חוליגני, לא חייבים להפוך עולמות על כל אבוקה שנדלקת. את עונשי הרדיוסים, הקנסות והורדת הנקודות, שישמרו לאלימות אמיתית שלא מטופלת כמו שצריך.
