בסדרת הכתבות שהתחלנו בשבוע שעבר נסקור בכל פעם את המועמדות לאליפות בליגות השונות וניתן עוד דגש קטן על קבוצה/שחקן שכדאי לשים לב אליהם. בסוף כל כתבה נהמר על הקבוצה שתזכה באליפות בסוף העונה (כל הנתונים הם במסגרת הליגות המקומיות בלבד!).
בפרק הראשון בסדרה דיברנו על הליגה הצרפתית ובפרק השני נדבר על השכנה מארץ המגף – הליגה האיטלקית.
הליגה שהרגילה אותנו לדעת מי תיקח אליפות עוד לפני תחילת העונה, לא הצליחה לחמוק מגזרות הקורונה שמשבשות ומשנות כל חלקה בחיינו. כאשר נותרו 14 מחזורים עד לסיום העונה יש לא מעט דרמה בחלק העליון של הטבלה, אז בואו נתחיל!
אינטר
הכדורגל האיטלקי ידוע כטקטי, אינטנסיבי ופיזי מאוד, כזה שלא מציג לנו כמויות שערים כמו בליגות אחרות באירופה (אהמ אהמ אנגליה…), וכיאה לקבוצות איטלקיות גם אינטר לא הרבתה להבקיע. לפני כמעט שנתיים הגיע אנטוניו קונטה לנראזורי ותחתיו הקבוצה משחקת כדורגל הרבה יותר התקפי שבא לידי ביטוי גם בכמות השערים. העונה עומדת אינטר על 60 שערים – ממוצע של 2.5 כיבושים למשחק והיא שנייה רק לבאיירן מינכן בקטגוריה הזו מבין כל הקבוצות בחמש הליגות הבכירות של אירופה (רק לשם השוואה, בכל עונת 18/19 כבשה אינטר 57 שערי ליגה).
אינטר ממוקמת במקום הראשון בטבלה כשבמאזנה 56 נקודות, נמצאת בכושר נפלא וניצחה בשישה מתוך שבעת משחקי הליגה האחרונים שלה, כשהיא סופגת שער בודד ברצף הנ"ל מכדור חופשי בניצחון 3:1 נגד לאציו. לקבוצה יש לא מעט כוכבים, אך מי שבולטים במיוחד העונה הם שני החלוצים רומלו לוקאקו ולאוטורו מרטינז. הבלגי מתקרב לעונת השיא שלו באברטון כשבאמתחתו 18 שערים ו – 4 בישולים (רק כריסיטאנו רונאלדו כבש יותר ממנו), והארגנטיני בישל 5 פעמים ומצא את הרשת של היריבה 13 פעמים כולל שלושער מול קורטונה וצמד בניצחון האדיר 3:0 ב"דרבי דלה מדונינה" נגד מילאן. מתחילת 2021 כבש מרטינז 7 שערי ליגה.
כדאי לשים לב גם לאשרף חכימי, המגן המרוקאי, המוצב תחת קונטה כקשר ימני ומספק עונה מצוינת מבחינתו הכוללת שיא כיבושים אישי בעונה אחת (6). בצד הפחות חיובי, אפשר למצוא את הדני כריסטיאן אריקסן שלא מקבל קרדיט מהמאמן. השחקן המוכשר פתח העונה בשמונה מחזורים בלבד, לא כבש או בישל ובכל התקופה שלו באינטר שיחק 32 דקות בממוצע למשחק – הכי מעט בקריירה.
במועדון שיחגוג בקרוב יום הולדת 113, מייחלים לאליפות מספר 19, כאשר הפעם האחרונה בה הניפו את הצלחת הייתה תחת המיוחד – ז'וזה מוריניו בעונת הטרבל 2009/10 וסגרו רצף של חמש אליפויות איטליה רצופות. הקבוצה נמצאת בעמדה מצויינת לקראת הישורת האחרונה של הליגה ומציגה את הכדורגל הטוב באיטליה. על מנת לשמור על המקום הראשון, אף תצטרך להעלות את הרמה שכן עד סוף העונה תארח בין היתר את אטאלנטה ורומא, ותצא למשחקי חוץ נגד נאפולי ויובנטוס (מחזור 37).
אינטר סיימה את העונה האירופית מוקדם מהצפוי במקום האחרון בליגת האלופות, בבית שכלל גם את שחטאר דונייצק של מנור סולומון, אך לפחות תוכל להתרכז אך ורק בליגה ותשמור על שחקניה טריים לקראת משחקי הצמרת החשובים.
מילאן
הקבוצה האחרונה שזכתה באליפות לפני הרצף המטורף של יובנטוס בעונת 2010/11, ממוקמת העונה במקום השני עם 52 נקודות. למועדון היסטוריה מפוארת בעיקר בתקופת כהונתו של סילביו ברלוסקוני שגם כיהן במקביל כראש ממשלת איטליה. באותה תקופה, תחילת שנות התשעים ותחילת המאה ה – 21, ייצבה עצמה הקבוצה כאחת הטובות באירופה, כשזכתה בשבע אליפויות איטליה ו – 5 זכיות בליגת האלופות (מתוך 8 גמרים).
בעיני, מילאן היא מעין מכבי חיפה האיטלקית. כמובן שלא מבחינת היכולת, אלא דווקא מבחינת הישגים קבוצתיים. שתי הקבוצות זכו באליפות אחרונה לפני עשור בדיוק וחוו ירידה דרסטית לאחר מכן, שתי הקבוצות זכו בתואר אחרון בשנת 2016 (חיפה – גביע, מילאן – סופר קאפ איטלקי), שתי הקבוצות חולקות את מגרשן הביתי עם היריבה המרה מאותה העיר ושתי הקבוצות חוזרות להיאבק על תואר האליפות מול האלופה הבלתי מעורערת של הליגה. ממש מכבי מילאן.
אם הקטנוניים שבינינו מחפשים את ההבדל בין הקבוצות – הוא נעוץ בכך שהירוקים מהכרמל עדיין במקום הראשון בליגה השישית באירופה, ומנגד, מילאן ירדה למקום השני ונמצאת בתקופה לא טובה. במידה וזו לא תסתיים בקרוב היא עלולה לאבד כל סיכוי להדביק את הפער מאינטר.
כוכב הקבוצה הוא ללא ספק זלאטן איברהימוביץ'. הענק השבדי רוצה לשחזר את האליפות מהקדנציה הקודמת בה שיחק באדום שחור של מילאן כשבאמתחתו 14 שערים, אותה כמות שכבש באליפות ההיא. חוץ ממנו, כדאי לשים לב לרפאל לאאו הפורטוגלי בן ה – 21 שכבש ובישל 5 שערים, ולדניאל מלדיני שעדיין מחכה להזדמנות אמיתית לתקוע יתד במועדון איתו מזוהה אביו יותר מכל. בנוסף, לשוער המצוין ג'יאנלואיג'י דונארומה (שכבר שש שנים בן 22…) המתנשא לגובה 196 ס"מ ונחשב בעיני רבים כפוטנציאל להיות השוער הטוב בעולם ביום מן הימים.
למילאן מחכים משחקי חוץ קשים, בין היתר נגד לאציו, יובנטוס ואטאלנטה, אך אוהדי הקבוצה יכולים להיות אופטימיים לאור העובדה שחניכיו של סטפאנו פיולי השיגו 31 נקודות מחוץ לסן סירו (במחזור האחרון ניצחו את רומא באולימפיקו) לעומת 21 בלבד בבית.
יובנטוס
חשוב לציין כי במהלך כתיבת שורות אלה יובנטוס טרם קיימה את משחקה נגד ספציה במסגרת המחזור ה – 24 ולכן כל מה שנאמר כאן מתייחס לשלב זה בעונה.
הגברת הזקנה ממוקמת במקום השלישי בליגה עם 49 נקודות, שבע פחות מהמוליכה אינטר.
הפעם האחרונה בה יובנטוס לא הוליכה את הטבלה באף שלב עד למחזור ה – 24 הייתה בעונת 2015/16, אז נאפולי הייתה ראשונה וכמו אינטר גם במאזנה היו 56 נקודות. את אותה עונה סיימה יובנטוס עם אליפות חמישית ברציפות, אך אם בעונת 15/16 הקבוצה הפסידה פעם אחת בלבד מאז המחזור ה – 11 ועד לסיום העונה (28 משחקים), הרי שבעונה הנוכחית החבורה של אנדראה פירלו (בשנתו הראשונה כמאמן ראשי) יצאה ללא נקודות כבר משלושה מפגשים מאז המחזור ה – 11 (12 משחקים).
אם התחלנו בהשוואה בין מילאן למכבי חיפה, נמשיך בפרובינציאליות ונשווה גם בין יובנטוס למכבי תל אביב בכדורסל. שתי הקבוצות מחזיקות בשיאים מקומיים, שתי הקבוצות הן האהודות ביותר במדינתן, שתי הקבוצות בונות סגל שיעמוד ברמה של המפעל האירופי בו הן משחקות ומבחינת שתי הקבוצות איבוד אליפות הוא בגדר כישלון מוחלט.
המועדון מצפון איטליה מחזיקה ב – 36 תארי אליפות לא כולל האליפויות שנלקחו לו בעונות 04/05+05/06 בעקבות פרשת הטיית המשחקים בה היו מעורבות גם מילאן, לאציו, פיורנטינה ורג'ינה. אני מאמין שרוב הקוראים מכירים את המקרה אך בשביל מי שלא…
הפרשה שכונתה באיטלקית "הקאלצ'ופולי" הייתה פרשה בה הקבוצות הנ"ל היו מעורבות בשיבוצי שופטים למשחקיהן. בעקבות גילוי המקרה, יובנטוס הורדה לליגת המשנה ולכל הקבוצות המעורבות הורדו נקודות בעונה שלאחר מכן ובנוסף הוטלו קנסות כבדים מאוד. אגב, מי שזכתה מן ההפקר הייתה אינטר שסיימה במקום השני בעונת 05/06 וקיבלה את האליפות על חשבונה של יובנטוס, ובעונת 04/05 נקבע כי לא תהיה אלופה מכיוון ששתי המוליכות (יובנטוס ומילאן) היו מעורבות בפרשה.
נחזור להגמוניה של הביאנקונרי בליגה המקומית. יובה מחזיקה כיום ברצף שעומד על תשע אליפויות – הרצף הארוך ביותר בחמש הליגות הבכירות באירופה. עם זאת, נדמה שזכייה באליפות עשירית נראית בלתי אפשרית מבחינת כריסטיאנו רונאלדו וחבריו, והטענות העיקריות הם להנהלה שלא השכילה לחזק את החלק הקדמי של הקבוצה. בעקבות כך הקבוצה נשארה עם מוראטה ודיבאלה הפצועים וחסרי היציבות (!) ורונאלדו שממשיך בכושר המפלצתי אותו הוא מציג לאורך כל הקריירה. הפורטוגלי מוליך את טבלת הכיבושים בליגה עם 20 כאלה וב-48 משחקיו האחרונים בסרייה א', כבש 48 שערים. מפלצת.
ליובנטוס יש משימות גדולות בליגת האלופות לאחר ההפסד 2:1 לפורטו במשחק הראשון בשלב שמינית הגמר, אך גם בליגה מצפים לפירלו ושחקניו משחקים לא פשוטים בכלל. הם יארחו בין היתר את לאציו, מילאן ואינטר (ההתקפה הטובה ביותר בליגה נגד ההגנה הטובה ביותר) ויצאו למשחק חוץ נגד אטאלנטה.
לשים לב!
שבע הקבוצות הבכירות של הכדורגל האיטלקי תופסות את שבעת המקומות הראשונים בטבלה וכידוע, החל מעונה הבאה יתקיים מפעל חדש – הליגה האיזורית שמו, שיהיה המפעל השלישי בחשיבותו באירופה (אחרי ליגת האלופות והליגה האירופית). הליגה האיטלקית תשלח את 4 הראשונות בסיום העונה לשלב הבתים של ליגת האלופות, הקבוצה שתסיים חמישית תגיע לשלב הבתים של הליגה האירופית והקבוצה שתסיים שישית תגיע לשלב הפלייאוף של הליגה האיזורית. מכאן עולה שאחת מבין שבע הקבוצות לא תשחק במפעל אירופי בעונה הבאה (תוכל להגיע רק דרך זכייה בגביע). מי שנמצאות במקומות 4-7 בהתאמה הן אטאלנטה (46 נקודות), רומא (44 נקודות), נאפולי (43 נקודות ומשחק חסר) ולאציו (43 נקודות). בסך הכל 3 נקודות מפרידות בין מקום שביעי למקום שלישי ויהיה מעניין לראות את המאבק על הכרטיסים השונים ובמיוחד הכרטיס המיוחל לליגת האלופות.
הימורים!
ציינתי גם בכתבה הקודמת לגבי הליגה הצרפתית ואציין גם עכשיו: אני בעד חידוש וגיוון שמייצר עניין סביב הליגה ולכן אשמח שכל קבוצה למעט יובנטוס תזכה באליפות. ההעדפה האישית שלי היא מילאן אך לפי איך שהדברים נראים תהיה זו אינטר שתזכה בצלחת הנחשקת, במיוחד לאור העובדה שאת כל האנרגיה של הקבוצה היא תשקיע בליגה – המפעל היחיד בו היא משתתפת.
מה שבטוח, השנה קיבלנו ליגה איטלקית מעניינת ומותחת.
