אין בן אדם שלא אמרו לו פעם את המשפט "כשאתה עצבני תספור עד 10". לפעמים זה עוזר ולפעמים לא, אך נראה שהפעם סאן מנחם ועדן בן בסט בפרט, וכל המעורבים בקטטה בכלל, אפילו לא התחילו לספור. לא אכתוב כאן על מה שקרה לאחר שריקת הסיום (חוץ מזה שאת התמונות הללו לא ישמחו לראות במשרד הבריאות), אז בואו נגיע לתכלס. בשורה התחתונה – חיפה נצבעה ירוק.

מכבי חיפה עלתה להתמודדות בידיעה שהיריבה על צלחת האליפות מובילה במשחקה נגד הפועל חדרה, ונראה היה שזה השפיע על השחקנים של ברק בכר, שבעשר הדקות הראשונות שיחקו כמו קבוצה שרוצה אליפות ראשונה מזה עשור. משהו קרה ובדקה העשירית הירוקים נעלמו לחלוטין – הפועל השתלטה על המשחק והייתה רק קבוצה אחת על המגרש, אך איך אומרים? לדרבי חוקים משלו, ובדרבי הזה החוק היה שטובה ככל שתהיה – הפועל חיפה לא תכבוש הערב. המון טעויות בקבלת ההחלטות ליד השער של ג'וש כהן מנעו מהקבוצה של סילבס לרדת למחצית ביתרון של שני שערים.

השינוי של מכבי חיפה הגיע בפתיחת המחצית השנייה, כשברק בכר הכניס את סאן מנחם במקומו של טאלב טוואטחה. האחרון לעולם לא נחשב לשחקן הגנה מבריק ועדיין קשה מאוד להסביר את מה שעשה ב -45 הדקות בהן בילה על המגרש. אפשר אולי לשאול את נטע לביא, שהיה צריך למלא את החסר שהשאיר לו המגן, ואם הבוס שלך במרכז המגרש מכבה שריפות בהגנה, אל תתפלא שאתה לא מגיע לחצי של היריבה. במצב שכזה היינו מצפים משחקני הקישור לעזור להחזיר את השליטה במשחק ולנסות להניע את הכדור, אך גם פה למכבי חיפה הייתה בעיה.

רודריגז היה אנמי ברוב שלבי המשחק ומוחמד אבו פאני מתקשה להציג את היכולת שהציג בתחילת העונה. בנוסף, הלחץ של הכרישים והעובדה שהקפטן הירוק היה עסוק יותר כמגן שמאלי, גרמו לשחקני ההגנה של מכבי לשלוח כדורים ארוכים בתקווה שאולי דרך התקפות מתפרצות ייפתח הסכר.

כאמור, בפתיחת המחצית השנייה נכנס סאן מנחם ועשה את ההבדל כששיתף פעולה בצורה מעולה באגף שמאל עם יאניק ווילדסחוט, וכמו במחצית הראשונה, בעשר הדקות הראשונות מכבי חיפה שטפה את המגרש, השיגה את שער היתרון מראשו של המחליף, ונראה היה שאנחנו בדרך לשליטה מוחלטת של הירוקים.

בעונה שעברה מכבי חיפה הייתה ידועה כקבוצה של "בליצים", כזאת שברגע שהיא כובשת את הראשון, היא לא נותנת ליריבותיה לעכל את השער וכבר נועצת את השני והשלישי. כך היה גם בדרבי אשתקד, בו הירוקים פתחו את המחצית השניה עם שלושה שערים בעשר הדקות הראשונות. העונה השתנו הדברים והקבוצה של בכר לא מוחצת את יריבותיה בעשר דקות, אך אתמול לא רק שלא התנפלה על היריבה, אלא נראה היה שלאחר שכבשו, חששו הירוקים לאבד את היתרון וחזרו לאותה שיטה של המחצית הראשונה – נעיף כדורים ונסמוך על החוק של הדרבי הנוכחי בו הפועל לא כובשת.

לא כך משחקת קבוצה שרצה לאליפות, בטח לא בדרבי, בטח לא לאחר עשור מאכזב ובטח לא כשבתשעת המשחקים האחרונים, היריבה בקרב על התואר זכתה ב – 25 נקודות מתוך 27 אפשריות. לזכותו (ולמזלו) של ברק בכר שניים מהחילופים שביצע ניצחו עבורו את המשחק. השער הראשון – של סאן מנחם, והשני של דוניו שנכנס כרבע שעה לסיום, ניצל את ההגנה הדלילה של האדומים, כבש את שערו השני העונה (לאחר כדור ארוך של מחליף נוסף – מאבוקה)  והעביר למאמנו מסר שאולי במשחק הבא כדאי לו לפתוח עם חלוץ אמיתי בהרכב ולא עם שלושה "חלוצים מדומים".

למשחק הבא נגד בית"ר ירושלים ביום שני הקרוב מכבי חיפה תעלה ככל הנראה מהמקום השני, כשהם מסתכלים על האלופה מתל אביב מלמטה. אין ספק שהשחקנים והמאמן זוכרים שלפני שבועיים הם הובילו את הטבלה בשמונה נקודות ומעניין יהיה לראות איך יגיבו בכר ושחקניו הפעם. מה שבטוח, אם יכולת כמו בדרבי יהיה להם קשה לשוב למקום הראשון, והפעם לא יעמוד לרשותם החוק שעזר להם להשיג היום שלוש נקודות…