שנת 2018 עוד שנייה מסתיימת ושוב מגיע הזמן לסכם את השנה, מין סיכום מוזר כזה שבכלל כמעט ולא רלוונטי בספורט מכיוון שהעונה במרבית ענפי הספורט בכלל לא נערכת בשנה קלנדרית. ולכן, קונספט מוזר של סיכום מביא איתו גם טור מוזר עם הדירוגים האלטרנטיביים של כותבי הזווית:

לשאר הטורים בפרויקט סיכום 2018

 

דירוג המאמנים של מכבי חיפה (יוחאי שטנצלר)

אנחנו יודעים לזהות מאמנים טובים ופחות טובים, ההשפעה שלהם ניכרת על המגרש. אבל לפעמים כשמנסים להשוות ביניהם ולדרג בטופ, זה קצת בעייתי. קחו את הגדולים – זידאן, גוארדיולה, אלגרי וכ'ו. כל אחד מגיע מליגה אחרת עם תנאים שונים וכו'. יש כאלו שמצליחים בגלל השחקנים שלהם ולכן השוואה טובה תהיה אפשרית בהינתן אותם תנאים. אבל איפה אפשר למצוא חמישה מאמנים שקיבלו את אותם תנאים בעונה אחת? נכון, במכבי חיפה. אז הנה הדירוג:

5. רוב מאס. בעמוד שלו בויקיפדיה רשום שהוא היה Caretaker Manager במכבי חיפה בין השנים 2017-18. בפועל זה 8 משחקים ביחד בשתי קדנציות. המאזן? ניצחון אחד, שתי תוצאות תיקו ו-5 הפסדים. 20% הצלחה. גרוע אפילו במונחים ירוקים.

4. פרד רוטן. יחסית לעובדה שלא ממש מבינים מה הוא אומר, מצבו לא כזה נורא. 8 ניצחונות, 8 תיקו ו-9 הפסדים. 42% הצלחה. אימן יותר מכל המאמנים האחרים ברשימה ביחד, ועדיין, למרות השיפור ביכולת, היה לו מספיק זמן ורצינו וציפינו לקבל מהקבוצה יותר.

3. איתי מרדכי – העוזר הנצחי. משחק ראשון היה אמור לשמש כזמני וניצח את סכנין, די בטעות. יענקלה אמר, וואלה, נתן לו להמשיך, נראה מה יהיה. אח"כ חטף תיקו מהשוער של ק"ש, יענקלה אמר, נזרום. חטף 3-1 ממכבי ת"א, ואז יענקל'ה "הבין" שזה לא בשבילו, הרי איך אפשר להפסיד למכבי ת"א? 3 משחקים, 44% וייתכן שיופיע גם בדירוג בשנה הבאה.

 2. אלי גוטמן – יחס המילים שאמר גוטמן ונאמרו עליו ביחס למשחקים בהם אימן את הקבוצה, גבוה כמו היחס שתקבלו אם תהמרו על מכבי חיפה כאלופה בעונה הבאה. ניצחון מפואר על חדרה והפסד מפואר עוד יותר בדרבי היו גדולים על מאמן העל, שהמשיך לייעץ למועדון בניצחון על סכנין. ועדיין, 50% הצלחה זה משהו שלא ראו במכבי חיפה מאז ימי אריק בנאדו. גוטמן היה אמור להיות מאמן העונה, עד שבא…

1. מרקו בלבול – שלושה ניצחונות רצופים! 100% הצלחה. אז מה אם הם הושגו נגד הקבוצה הכי חלשה בליגה השנייה, הכי חלשה בליגה הראשונה ועוד ניצחון לא פשוט על בני יהודה. רק על זה שהוא מנסה לשחק עם שלושה בלמים מגיע לו התואר.

 

דירוג הליגות שאשכרה מתקיימות על פני שנה קלנדרית אחת ולא שתיים (אודי ריבן)

5. מייג'ור ליג בייסבול. בניגוד לליגות האחרות בארה"ב, רק בבייסבול אוהבים לשמור על מסגרת, כמו שצריך. חצי שנה עם 162 משחקים ועוד 5 שבועות של פלייאוף. השנה האלופים הם הבוסטון רד סוקס, עם זכייה רביעית מאז וכולל שנת שבירת הקללה (2004), יותר מכל קבוצה אחרת באותו פרק זמן. וכן, בייסבול זה ספורט.

4. כדורגל ברזילאי. בברזיל אין מנוחה. השיטה שם כל כך מסובכת שאני אפילו לא בטוח עם סלבה מבין אותה. השנה מתחילה בליגות המחוזיות, שיש 27 כאלה – חלקן מוכרות לחובבי כדורגל רבים, כמו הפאוליסטה (הליגה של סאו פאולו) והקריוקה (הליגה של ריו). מיד כשאלה מסתיימות, מתחילה התחרות הלאומית, ששם הליגה העליונה הוא כמו באיטליה – ה-Serie A, או ברזיליירו. 20 קבוצות, כולן כמעט מייצגות מועדונים ענקיים, בעונה אינטנסיבית של 38 מחזורים. אלופת 2018 היא פלמייראס, שיאנית הזכיות בטורניר הארצי עם 10 אליפויות. 4 הקבוצות המוליכות בדירוג מס' האליפויות בברזיל הן ממדינת סאו פאולו.

3. 6 האומות ואליפות הראגבי של הכדור הדרומי. בניגוד לתהליך שקורה בכדורגל, בראגבי (יוניון הכוונה) את מרכז הבמה עדיין תופסות הנבחרות הלאומיות. יש אליפות עולם כל 4 שנים (הבאה ב-2019 ביפן), אבל כל שנה, גם לחצי כדור הצפוני וגם לחצי כדור הדרומי יש טורניר. כל פברואר נפגשות אנגליה, אירלנד, ווילס, סקוטלנד, איטליה וצרפת לאליפות 6 האומות. באוגוסט מתקיים הטורניר של "הדרומים", כשניו זילנד, דרום אפריקה, אוסטרליה ומצטרפת יחסית טרייה, ארגנטינה, עושות את הקטע שלהן. באירופה, אירלנד היא האלופה המכהנת. בחצי כדור הדרומי, כמו כמעט תמיד, ניו זילנד.

2. פורמולה 1. האליפות המוטורית הבכירה בעולם נמשכת ממרץ ועד נובמבר, עם 21 מירוצים ופלוס מינוס 10 קבוצות נהגים, שחלקן פושטות רגל, מתפרקות או מתאגדות במהלך השנה. האלוף של 2018, וגם של 2008, 2014, 2015 ו-2017, הוא לואיס המילטון, שנוהג במכונית של מרצדס.

1. טניס (ATP & WTA). הטניס אף פעם לא באמת מפסיק, אבל לעונה יש מבנה, התחלה וסוף. השנה מתחילה בטורנירים במפרץ הפרסי, אוסטרליה וניו זילנד, לפני הסלאם הראשון של השנה – האוסטרליאן אופן. עוד שלושה במהלך השנה – רולנד גארוס בפריז, ווימבלדון בלונדון ו-היו.אס אופן שבניו יורק. בין לבין המוני טורנירים חשובים יותר ופחות, והשנה מסתיימת בטורניר סוף השנה. מה שכן, כבר עשר שנים בערך שאותה שלישייה בראש טבלת הדירוג בטניס.

 

דירוג השערים שהפועל תל אביב הצליחה לכבוש (רועי זגה)

הכל היום גדול, יש המון כדורגל. אנחנו רואים את הכוכבים הגדולים ביותר כובשים כל שבוע כמעט, כמה פעמים בשבוע. שערים מדהימים, כדורגל נהדר, אבל הריגוש קצת נעלם. כשיש לך יותר מדי ממשהו, נמאס לך ממנו, ואם תקבל אותו במנות קטנות, תדע להעריך את זה הרבה יותר. כמו שער של הפועל תל אביב בליגת העל. אז הנה הדירוג של חמשת שערי הליגה היפים ביותר של שחקני הפועל ת"א בשנת 2018 בליגת העל:

5. שער עצמי מול הפועל באר שבע – הכובש המחונן שער עצמי, שהפעם לבש את דמותו של לואי טאהא, עם שערו השני העונה מול האלופה בטרנר, מסיים מתפרצת קטלנית שכללה כדור עומק נהדר של עאבד וכדור רוחב מדויק של עידן כהן.

4. עומר דמארי מול הפועל חדרה – המחזור הראשון של העונה, דמארי מקבל מסירת עומק מספורי, לא מתבלבל ורואה רק רשת. מהלך שחייב להיכנס לקלטת ביצועי העונה של שני גיבוריו שנראה שבזבזו בו את מלאי הכישרון שלהם לעונה שלמה.

Credit to the Facebook page of Hapoel Tel Aviv FC

3. רמזי ספורי מול בני סכנין – כולנו זוכרים את המתפרצת המפוספסת של ספורי מול מכבי חיפה, כשהוא איחר למסור ואיבד את הכדור בדרך להתקפה ירוקה מהצד השני ושער השוויון, הפעם הוא החליף תפקידים וקיווה בעצמו לקבל מסירת עומק מדויקת. ניר לקס לא התבלבל ומצא אותו בדרך לאחד על אחד מול קנדיל שהסתיים ברשת ובחגיגות גדולות ביציעים.

2. אחמד עאבד מול הפועל חיפה – כנראה שאיזור חיוג 04 עושה טוב לחלוץ שפרח בק״ש וכבש את שערו הראשון (והיחיד עד כה) העונה בבעיטה מסובבת לחיבורים באצטדיון סמי עופר, אפילו הוא לא האמין שזה ייכנס.

1. פייסל מוליץ׳ מול הפועל קטמון
נכון שהשער נכבש בכלל בגביע, והוא שובר את הקונספט, אבל עד שהפועל כובשת גול בניחוח ברצלונה, לא נכניס אותו לדירוג? מהלך כדורגל יפהפה שהתחיל מלחץ גבוה וחילוץ כדור סמוך לרחבת היריבה והסתיים בשער ראשון של מוליץ׳ מזה 8 חודשים. כלל לא פחות מ-7 מסירות מדויקות, דאבל-פסים ועקבים. שער חשוב שהשלים מהפך וקבע ניצחון בטדי בדרך לשמינית גמר גביע המדינה.

 

דירוג דירוגי הספורט המיותרים של השנה (אדם רוזנטל)

5. בלון ד׳אור

4. דירוג המגנים הימניים של אופ״א

3. שער השנה של פיפ״א

2. הדירוג הזה

1. דירוג ליגת העל בכדורסל בסוף העונה הסדירה

 

דירוג הזיות NBA (איל פידל)

5. ג'יי אר סמית' זורק מרק באימון על עוזר המאמן דיימון ג'ונס (זה היה מקום ראשון אם כל שחקן אחר היה עושה את זה).

4. בריאן קולנג'לו התפטר מתפקיד הג'נרל מנג'ר של פילדלפיה אחרי ש-The Ringer חשפו (במבצע ברמת ביצוע של המוסד פחות או יותר) שהוא השתמש בחשבונות "פייקים" בטוויטר. בפייקים הוא חשף מידע רפואי של שחקניו ונכנס בהם. https://www.theringer.com/nba/2018/5/29/17406750/bryan-colangelo-philadelphia-76ers-twitter-joel-embiid-anonymous-markelle-fultz)

3. סאגת ג'ימי באטלר במינסוטה – מה לא היה פה? ג'ימי ביקש טרייד, לא קיבל, התעלל ב"חבריו" לקבוצה במחנה האימונים ורץ לספר על זה בריאיון והתלונן על "General Soreness" כשלא התחשק לו לשחק. איפשהו בין לבין גם נטען שפט ריילי קילל את טום ת'יבודו וריילי איכשהו סובב את זה כנגד איינג' (צרף ציוץ: https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1050875834779795457).

2. מרקל פולץ, הבחירה הראשונה בדראפט, שכח איך לזרוק! סרטונים שלו מתאמן על זריקות ממרחק מטר באופן מוזר הודלפו ממתקן האימונים. בספטמבר פולץ טען שהוא חזר לעצמו ואפילו קלע שלשה במשחק רשמי, אבל זריקת עונשין מוזרה מול מיאמי נהייתה ויראלית ואפילו חוקתה על ידי שחקן פוטבול. בנובמבר שוב עלו חדשות מוזרות בנוגע לפולץ, הוא הפסיק לשחק והוא הלך "לראות מומחים". נמשיך לעקוב.

1. שוב ג'יי אר סמית'! הפעם עם השטות שעשה במשחק 1 של הגמר. סמית' היה יכול לנצח את המשחק לקליבלנד אם היה זורק, אבל אלוהים יודע מה עבר לו בראש. סמית' אפילו גרם ללברון לשבור את היד כשהוציא זעם על איזה לוח מסכן בחדר ההלבשה ישר אחרי המשחק.

 

דירוג ה"לא חוגגים" הכי "מה עובר עליכם?" ("דיון דמוקרטי בקבוצת הוואצאפ של הבלוגרים")

ולסיום, הטרנד המאוס של 2018:

5. מאור בוזגלו נגד מכבי חיפה: אז נכון, הם נתנו לך הזדמנות, שיקמו אותך, שילמו על הניתוח והכל. אבל בסופו של דבר שותפת ב-5 משחקים לפחות מ-250 דקות, ואז הוחלט שלא להמשיך איתך. על זה לא לחגוג?

4. גיא מלמד מול הפועל ב"ש. התחלת את הקדנציה שם פצוע, ואז בחצי עונה יחסית התאוששת. כבשת 4 שערים ב-4 הופעות בפלייאוף, ועדיין בקיץ, בלי לתת לך באמת הזדמנות, זרקו אותך כנספח בעסקה של שחקן שלא בטוח שאתה פחות טוב ממנו. אם לא לחגוג כזה שער, אז מתי כן?

3. יוסי בניון מול בית"ר ירושלים. כן, אתה אוהב את הקהל וכן אתה רוצה לחזור לשם. אבל בגדול די נמאסת.

 

2. אנטואן גריזמן נגד אורווגואי. ההורים שלך מאורוגוואי? סבא שלך? שיחקת שם? לא. אז מה הסיפור? היה לך מאמן אורווגואי, אתה אוהב לשתות מאטה ואתה מפחד מגודין? זאת לא סיבה לא לחגוג שער ברבע גמר מונדיאל.

1. בירם כיאל נגד סקוטלנד. כבר שנים שאתה מחכה להוכיח את עצמך בנבחרת וסוף סוף עשית זאת, ואז אתה כובש מול סקוטלנד. שיחקת 5 שנים בסלטיק. אתה משחק נגד סלטיק? לא. אתה משחק באצטדיון שלה? לא. אז למה אתה לא חוגג??? אז כיאל כיבד את אוהדי סלטיק שישבו באצטדיון אחר שהוא לא הביתי ומעודדים את סקוטלנד והוא כבש מולם. שיהיה.

בקיצור חברים, השנים עוברים מהר והחיים קצרים. אז המסר שלנו אליכם הוא: תחגגו, תחגגו כאילו אין מחר. הנה 15 שעשו את זה כל כך נכון, שאפילו הרחיקו אותם. שתהיה לנו אחלה 2019.

לשאר הטורים בפרויקט סיכום 2018