עונת 2019 באופניים הגיעה לסיומה והגיע הזמן לסכם את פרויקט הרוכבים המבטיחים ל-2019.
בחרתי לעבור אחד אחד על הרוכבים ולהקדיש לכל רוכב טור שלם בו אחווה את דעתי על העונה שלו. בשביל להוסיף קצת עניין, בחרתי לדרג את הרוכבים מהאחרון לראשון. מה שיעמוד לדירוג הוא עד כמה הרוכב הרשים אותי בעונה הזו, הגדרה מעורפלת וסובייקטיבית שבעצם נותנת לי לעשות מה שאני רוצה.
הרוכב שהכי פחות הרשים אותי העונה מבין רוכבי הפרויקט הוא נילסון פאולס.
ציפיות – הציפיות שלי מנילסון פאולס היו מראש הכי נמוכות מבין רוכבי הפרויקט, בתור דומסטיק בקבוצה כל כך חזקה ידעתי שלא ישחררו לו את הרצועה במרוצים הגדולים וקיוויתי שיקבל קצת חופש במרוצים המשניים יותר.
מהלך העונה – פאולס פתח את העונה טוב מהצפוי עם מקום שביעי והופעה חיובית מאוד בוולטה אלגארבה בפורטוגל (HC), אך בארבעת מרוצי הקטעים הבאים שלו, אשר היו כולם ברמת וורלד-טור, הוא הגיע כדומסטיק – של ג'ורג' בנט בחבל הבאסקים ובקליפורניה (בנט סיים רביעי), של רוגליץ' ברומנדי (ניצח) ושל סטיבן קראוסוויק בקריטריום דופינה (קראוסוויק פרש בקטע האחרון). על אף הפציעה של רוברט חסינק, פאולס לא נכלל בסגל של יאמבו-ויסמה לג'ירו, כנראה שתוכנית המרוצים שבנו לו עד אותו הרגע לא איפשרה להקפיץ אותו למרוץ כל כך תובעני בשלב הזה של השנה, בטח לא כשמדובר בגרנד טור בכורה בקריירה. גם בטור דה פראנס פאולס לא השתתף – יאמבו-ויסמה לא התמקדו רק בהרים ולכן בחרו בקפידה מטפסים יותר מנוסים ממנו.
באליפות הלאומית בארצות הברית פאולס יכול לצאת מרוצה למרות שלא ניצח – בנג"ש הוא סיים שני אחרי איאן גאריסון (שבהמשך העונה סיים שני באליפות העולם לנג"ש עד גיל 23) ובמרוץ הכביש סיים שלישי אחרי שלקח חלק במהלך המנצח יחד עם אלכס האוז שניצח בקילומטר האחרון. בטור של פולין פאולס לא נצץ מלבד הקטע האחרון – פאולס סיים שני אחרי מוחוריץ' באחד הקטעים הכי מהנים לצפייה השנה, קטע מלא בגבעות וכבישים צרים שהתנהל כמו מרוץ חד יומי.
מרוץ הקטעים האחרון של פאולס העונה היה הגרנד טור הראשון שלו – הוואלטה אליה הגיע כחלק מסגל חזק באופן מוגזם של יאמבו-ויסמה, סגל שעזר לפרימוז' רוגליץ' לנצח את המרוץ. רוגליץ' החזיק בחולצה האדומה מאז הנג"ש בקטע העשירי ולכן ברוב המרוץ יאמבו-ויסמה רכבו בטוח ופאולס לא נשלח ליותר מדי הרפתקאות. פאולס סיים את המרוץ במקום ה-31 בדירוג הכללי, אי אפשר לקרוא לזה הישג כי בטווחים האלה הרוכבים לא נלחמים על המיקום, אבל זה משקף את יכולת הטיפוס המשתפרת שלו ואת היציבות לאורך המרוץ.
פאולס סיים את העונה עם כמה מרוצים חד יומיים – אליפות העולם, גראן פרמיו ברונו בגלי (HC), לומברדיה (WT – מוניומנט) וגביע יפן (HC). בשלושת הראשונים הוא סיים עם תוצאה לא רלוונטית אך ביפן, במסלול גבעתי, הוא סיים שביעי.
מה הלאה? – למרות עונה יחסית סתמית, עוד לא השתכנעתי שהמקסימום של פאולס במרוצי קטעים הוא דומסטיק. אני חושב שעם עוד כמה שנים של ניסיון הוא יוכל להגיע לרמה של מוביל-משני או דומסטיק-על. היכולת של פאולס בקטע האחרון של פולין, באליפות ארצות הברית ובגביע יפן משאירה בי תקווה שהוא יכול להתפתח גם לרוכב מרוצים חד-יומיים, אך יאמבו-ויסמה לא דחפו אותו לכיוון הזה.
פאולס סיים את החוזה עם יאמבו-ויסמה השנה וחתם לשנתיים בקבוצת EF Education First. אני מאוד אוהב את המעבר הזה עבורו, ביאמבו-ויסמה ההולנדית פאולס היה השביעי או השמיני בסגל (מבחינת יכולת+ניסיון) בקבוצה עם שני רוכבים מובילי גרנד טור שבדיוק הביאה אחד שלישי (טום דומלן מצטרף בשנה הבאה) ומתרכזת גם במרוצי אביב (ווט ואן ארט) ובספרינטים. באי. אף. מארצות הברית פאולס יהיה כנראה המטפס ה6-7 בסגל, אך אמור לקבל יותר הזדמנויות כי יש פחות מובילים מובהקים בקבוצה (בעיקר אוראן שמתאושש מפציעה קשה) וסגל שבכלל לא מתרכז בספרינטים.
תגובה אחת
אזכור מופיע גם ב סיכום פרויקט הרוכבים המבטיחים 2019 חלק ב' - איוון סוסה - הזווית