ב-25.7.2007, פתח לראשונה בהרכב באיירן מינכן שחקן הנוער הצעיר של הקבוצה, סנדרו וגנר. המשחק היה חצי גמר גביע הליגה הגרמני (מפעל שהסתיים לאחר אותה עונה והוחלף ע"י הסופר קאפ), וגנר כבש והוסיף בישול לשחקן הרכש החדש וכוכב מונדיאל 2006, פרנק ריברי. באיירן מינכן ניצחה 2:1 את האלופה שטוטגרט ועלתה לשלב הגמר, ולבסוף גם זכתה בתואר.
זה היה שער האחרון של וגנר במדי באיירן מינכן ובנוסף לכך, זה היה המשחק האחרון בו פתח בהרכב.
שערו של וגנר נגד שטוטגרט
באותה עונה, באיירן מינכן החלה לבנות את עצמה מחדש לאחר עונת שפל בבונדסליגה. הקבוצה שהחלה את העונה בהדרכתו של פליקס מגאת' ולאחר מכן עם אוטמאר היצפלד, סיימה את העונה במקום הרביעי בליגה. בסוף שנות האלפיים, הליגה הגרמנית דורגה במקום הרביעי בדירוג הליגות של UEFA, משמע, באיירן מינכן תשחק בגביע אופ"א לראשונה לאחר עשר שנים.
בקבוצה החתימו את כוכב מארסיי והשחקן היקר בתולדות המועדון באותם ימים, פרנק ריברי; חלוץ נבחרת גרמניה והיריבה הראשית על תואר האליפות, ורדר ברמן, מירוסלב קלוזה; מגן העתיד של הכדורגל הגרמני, מרסל יאנסן; מלך שערי הסרייה א' בעונת 05/06, לוקה טוני; קשר נבחרת טורקיה, חמיט אלטינטופ; ושחקן נבחרת ברזיל לשעבר, שחזר לקדנציה שניה במועדון, זה רוברטו.
במועדון רצו ללכת על כל החזיתות, אבל החזרת האליפות לבירת בוואריה הייתה היעד המרכזי. באיירן אמנם הודחה בחצי גמר גביע אופ"א על ידי זניט סנט פטרסבורג, אבל במועדון לקחו טרבל מקומי והייתה תחושה אופטימית לגבי הסגל האיכותי שנבנה. לוגנר הצעיר לא היה מקום אפילו בקצה הרוטציה של הקבוצה הראשונה והוא הבין שאת המשך הקריירה המקצועית שלו, יאלץ לעשות מחוץ לקבוצת נעוריו.
Credit to Sandro Wagner – FC Bayern München Facebook page
אלוף אירופה עד גיל 21 סבל מחוסר מזל בתחילת דרכו
לאחר עונת הבכורה המגומגמת במדי מינכן, וגנר חתם אצל היורדת לליגה הגרמנית השניה, דואיסבורג. לראשונה בחייו, קצת לפני שמלאו לו 21, החלוץ גבה הקומה מקבל דקות משחק משמעותיות בקבוצת בוגרים.
החלוץ השתלב במהרה בליגה השניה בגרמניה והיה אחד משלושה שחקני התקפה בכירים בקבוצה. מאמן הקבוצה בזמנו, פיטר נאורר, שדוגל במערך של 4-4-2, השתמש בוגנר כחלוץ המטרה בקבוצה, כדי שיפנה שטחים ויסייע לשחקני ההתקפה האפריקאים, סדריק מקיאדי ודורג' קוואמהה. וגנר עבר עונה טובה מבחינה אישית, כשכבש 8 שערים ובישל 7 נוספים ודואיסבורג סיימה במקום השישי בטבלה.
לאחר אותה עונה, וגנר זומן לסגל הנבחרת הצעירה של גרמניה לאליפות אירופה, שנערכה בשוודיה בשנת 2009. לוגנר עצמו היה ניסיון בינלאומי דל מאוד. על אף שהיה שחקן באקדמיה של באיירן מינכן, הוא לא זומן לנבחרות הנערים והנוער של גרמניה, ובנבחרת הצעירה היה שותף בתור מחליף רק במשחק רשמי אחד נגד נבחרת ישראל, בשלב המוקדמות שנה לפני כן.
גם באליפות אירופה עד גיל 21 וגנר מיעט לשחק. המאמן הורסט רובש, העדיף את השחקן ממוצא אירני (בהמשך דרכו בחר לייצג את נבחרת איראן) אשקאן דג'אגה, ווגנר היה שותף ל-9 דקות בלבד בקמפיין, עד שלב הגמר. חלוץ דואיסבורג קיבל הזדמנות לפתוח בגמר על חשבון דג'אגה, במשחק נגד נבחרת אנגליה. וגנר ידע שזוהי תהיה הופעתו האחרונה בנבחרת הצעירה, מכיוון שכבר מלאו לו 22, ולקח את ההזדמנות בשתי ידיים. החלוץ כבש צמד בדקות הסיום של המשחק ונבחרת גרמניה הביסה 4-0 את הנבחרת האנגלית. העתיד נראה ורוד עבור החלוץ הגרמני הצעיר, שנכנס לפנקסים של לא מעט מועדונים בגרמניה.
Credit to Mercedes-Benz & Die Mannschaft Facebook page
למרות העונה הטובה מבחינה אישית וההצלחה עם הנבחרת הצעירה בקיץ, פתח וגנר עונה נוספת בדואיסבורג. את עונתו השניה בליגת המשנה בגרמניה, התחיל החלוץ בצורה מופלאה. וגנר כבש 5 שערים בששת משחקי הליגה הראשונים והייתה תחושה שהחלוץ בעל הפוטנציאל הגבוה מתחיל להביא את היכולות שלו גם במספרים. אך בעיתוי הכי לא מתאים, הגיעה הפציעה שכל כדורגלן מייחל להימנע ממנה, קרע ברצועה הצולבת הקדמית, שהשביתה את החלוץ לשמונה חודשים.
למרות הפציעה, החלוץ הצעיר נרכש על ידי ורדר ברמן בחלון ההעברות של חודש ינואר והמשיך את מסע השיקום בצפון גרמניה. בחודש אפריל חזר החלוץ אל מגרשים במדי קבוצת המילואים של ברמן, בליגה השלישית בגרמניה. מכיוון שהחלוץ שיחק כבר בדואיסבורג בתחילת העונה, הוא היה צריך לדחות את הופעת הבכורה בקבוצה הראשית של ברמן לעונה הבאה.
"סנדרו לא ידע איך לשחק, התחרות הייתה גדולה עליו"
וגנר החל את עונת 10/11 בקבוצה הבוגרת של ורדר ברמן. הפעם הוא כבר לא נמצא במעטפת הנבחרות הצעירות או ליגות המשנה, עכשיו זה המבחן האמיתי ועליו להוכיח אם הוא באמת מתאים לרמות הגבוהות בגרמניה. וגנר היה החלוץ המחליף של הכובש הזר המצטיין בתולדות הבונדסליגה, קלאודיו פיסארו והתחרה גם על מקום בהרכב עם חלוץ נבחרת פורטגל, הוגו אלמיידה. בנוסף לכך, גם אלוף אירופה עד גיל 21 ואחד השחקנים המוכשרים בגרמניה, מרקו מארין, והכישרון האוסטרי שהגיע לאחר עונת השאלה אצל אלופת אירופה אינטר, מרקו ארנאוטוביץ', קיבלו הזדמנויות לפתוח בחוד יחד עם פיסארו.
התחרות על חולצת ההרכב הייתה יותר מידי עבור וגנר. השחקן נראה כבד ולא מחובר לקבוצה, שעברה בעצמה עונה נוראית בליגה וסיימה במקום ה-13 בטבלה. למעשה, עד היום ברמן לא הצליחה להתאושש מבחינה מקצועית אחרי העונה הזאת. מנהלה הספורטיבי של ברמן באותם ימים, קלאוס אלופס, דיבר אז על האכזבה מוגנר במגזין Weser-Kurier ואמר "לסנדרו היה מבנה גוף שהתאים לרמות האלו. הוא היה תזזיתי ולא איטי מידי, אבל הוא לא ידע איך לשחק." בנוסף, אלופס דיבר על שחקני הרכש באותה עונה ואמר "ידעתי שלוגנר לא יהיה קל. הגיעו באותה עונה המון חלוצים בינלאומיים והתחרות הייתה גדולה עליו".
בעונה שלאחר מכן, כבר לא היה ספק שבמועדון לא סופרים את הפרוספקט הצעיר. וגנר שותף בכמה דקות מועטות ובחודש ינואר הושאל לקבוצתם של איתי שכטר וגילי ורמוט, פ.צ. קייזרסלאוטרן. קייזרסלאוטרן, שסבלה מחלק התקפי חלש מאוד, קיוותה שוגנר יוכל להוסיף ממד נוסף למשחק ההתקפה של הקבוצה ולסייע למלך שערי הקבוצה, איתי שכטר. החלוץ הגרמני קיבל לא מעט הזדמנויות בהרכב ואפילו היה החלוץ הבכיר של הקבוצה, לאחר פציעות חוזרות של שכטר בחצי השני של העונה. אך וגנר שוב כשל מקצועית וסיים עונה נטולת שערים עם ירידת ליגה לראשונה בקריירה.
Credit to 1. FC Kaiserslautern Facebook page
כמו קייזרסלאוטרן, גם וגנר החל את עונת 12/13 בבונדסליגה השניה, רק שהוא עבר לשורותיה של הרטה ברלין. בדומה לעונה הקודמת, גם בבירת גרמניה וגנר שיתף פעולה עם שחקן התקפה ישראלי, בן שהר. כמו החלוץ הגרמני, גם שהר חיפש יציבות בתחנה התשיעית בקריירה. הרטה לבסוף עלתה ליגה, אבל אין מה לספר על שני חלוצי הרכש של הקבוצה הגרמנית. לוגנר היה חלק מרכזי יותר מלשהר, עם חמישה שערי ליגה לעומת שניים בלבד של הישראלי, אבל וגנר השלים עם הגורל שלו והבין שחלוץ פותח בבונדסליגה הוא כבר לא יהיה. בטח לא שחקן בינלאומי, כמו שחלם בימיו הראשונים בבאיירן מינכן. כדי להשתייך לקבוצת בונדסליגה ראשונה, הוא ייאלץ להיות שחקן ספסל.
Credit to bz-berlin.de
עונת הפריצה בגיל 29 ולהתאמן אצל מאמן בן 29
שתי העונות הבאות בהרטה ברלין היו גרועות הרבה יותר. לחלוץ היו רק שני שערי ליגה ב-40 הופעות. דווקא בתקופה החלשה ביותר שלו מאז עזב את באיירן מינכן, נבחרת גרמניה זכתה במונדיאל עם לא פחות משישה שחקני סגל שזכו איתו באליפות אירופה ב-2009.
זה היה צריך להיות המונדיאל של וגנר. אמנם הנבחרת הגרמנית פיתחה שחקנים מוכשרים בכל עמדה, אבל נקודת התורפה שלה הייתה בעמדת החלוץ. יואכים לב זימן את מירוסלב קלוזה הותיק למונדיאל פרידה והאחרון עבר טורניר חלומי, עם זכייה בתואר והתמקמות בראש טבלת כיבושי המונדיאל בכל הזמנים, לאחר שעבר את רונאלדו הברזילאי. וגנר עצמו היה רק יכול לחלום על זימון לנבחרת גרמניה. השחקן בסך הכל רצה למצוא קבוצת בונדסליגה נוספת שתיתן לו הזדמנות, אולי בפעם האחרונה, להוכיח שהוא שייך לרמות הגבוהות.
העולה הצנועה דרמשטאדט לקחה את ההימור על וגנר ולעומת מועדונים אחרים, נתנה לוגנר את המושכות מתחילת העונה. וגנר פרע את השטרות והפך להפתעת העונה, כשסיים את העונה הטובה בחייו עם 14 שערי ליגה והוצב במקום השישי בטבלת כובשי הבונדסליגה בעונת 15/16. אולי לא פחות חשוב מזה, רק שחקן גרמני אחד כבש יותר ממנו באותה עונה, תומאס מולר עם 20 שערים. למרות העונה המוצלחת של וגנר, יואכים לב ויתר על שירותיו ביורו 2016 והעדיף על פניו את החלוץ המתקאמבק, מריו גומז, שכבש 26 שערי ליגה במדי בשיקטש הטורקית. אבל וגנר ידע שהוא עלה על המסלול הנכון.
בעונת 16/17 נרכש על ידי הופנהיים תמורת 2.8 מליון יורו. וגנר הגיע לקבוצה חדשה, עם מאמן חדש ושאפתני, שמשחק בסגנון שהוא לא היה רגיל אליו. יוליאן נגלסמן, בן גילו של וגנר, הוא אחד מהטקטיקנים הגאונים בכדורגל האירופי. יש שיאמרו אפילו מעט יהיר, אבל אין מאמן בכדורגל האירופי שמשחק עם סגנון כדורגל ייחודי כמו של נגלסמן. המאמן הצעיר משחק עם שלושה שחקני הגנה בלבד, קשר אחורי אחד, ארבעה שחקנים בקו הקדמי ושני חלוצי מטרה (3-1-4-2).
Credit to UEFA Europa League Facebook page
מאמן הבודנסליגה היחיד ששיחק במערך שמזכיר מעט את של מאמן הופנהיים, הוא פפ גווארדיולה בבאיירן מינכן, וזה היה רק במשחקים מסוימים. וגנר פרח תחת נגלסמן והחלוץ התרכז רק במשימות התקפיות. הוא סיים עם 11 שערי ליגה והפעם יואכים לב לא יכול היה להתעלם ממנו. הוא זימן אותו למשחק מוקדמות המונדיאל נגד סן מרינו החלשה, ווגנר החזיר בשלושער. לאחר המשחק, זומן גם לטורניר גביע הקונפדרציות שנערך ברוסיה בקיץ 2017. וגנר הפך תוך שנתיים משחקן שאף מאמן לא רצה לגעת בו, לכוכב בגרמניה.
עוד על השיטה של נגלסמן בהופנהיים
"אני לא חושב שוגנר ישמח לשבת ליד אנצ'לוטי"
לאחר העונה המוצלחת בהופנהיים, גם באלופת גרמניה התחילו ללטוש עיניים אל שחקן הבית שלהם. הגישושים החלו כבר בקיץ האחרון, אבל לא הייתה הצעה רשמית. וגנר נשאר בהופנהיים והמטרה הייתה להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות. הופנהיים, שלא הייתה מדורגת, פגשה את ליברפול החזקה. וגנר כבש והוסיף בישול במשחק החוץ באנפילד, אבל זה לא מנע הפסד כואב של 6:3 בתום שני המשחקים.
משחק הגומלין נגד ליברפול
לאחר המשחק כבר היה די ברור שוגנר יחזור במוקדם או במאוחר לבאיירן מינכן. מאמנו יוליאן נגלסמן התבטא בנושא ואמר "באיירן נמצאת בליבו של השחקן, אבל אני מכיר אותו והוא אוהב לשחק. הוא יצטרך להחליט בעצמו האם לעבור, אבל אני לא הייתי עושה את זה במקומו. אני גם לא חושב שהוא יהיה מאושר שם אם הוא ישב לצד אנצ'לוטי".
מאז אנצ'לוטי כבר לא יושב על ספסל הקבוצה ויופ היינקס הגיע כדי למלא את מקומו עד סוף העונה. הרכש הראשון של מאמנה הוותיק של באיירן, היה סנדרו וגנר, שיכול לשחק בליגת האלופות כבר העונה.
Credit to FC Bayern München Facebook page
שער הבכורה נגד האקסית
כצפוי, מאז שוגנר חזר אל באיירן מינכן, הוא משחק כשחקן ספסל ומקבל דקות מועטות.
בסוף השבוע האחרון, החליף החלוץ את ג'ושוע קימיך בדקה ה-85, להופעה שלישית במועדון נגד קבוצתו עד לפני חודש. באיירן מינכן כבר הובילה 4-2 וחמש דקות לאחר מכן, באופן סימבולי, דווקא נגד הופנהיים, דווקא נגד אותו מאמן שביקר את המעבר בתקשורת, וגנר כבש את שערו הראשון באלופת גרמניה אחרי עשר וחצי שנים. החלוץ הגרמני לא הסתיר את שמחתו וחגג באופן מעט ברוטלי. החגיגה של וגנר גרמה לביקורת של לא מעט אנשים, בגלל התגובה המופרזת של החלוץ אחרי שער חסר חשיבות נגד הקבוצה שהיה חלק ממנה עד לא מזמן.
וגנר אמר בתגובה לאחר השער: "אני חוגג כל שער, לא משנה מול מי. אחגוג שער גם אם אבקיע נגד קבוצה שאבא או אמא שלי מאמנים".
שער הבכורה של סנדרו וגנר בקדנציה השניה בבאיירן מינכן
וגנר הוא שחקן מאוד אמוציונאלי, זה דבר שבולט לעין לאורך כל הקריירה שלו. השחקן החליט ללכת קודם כל עם הלב, למרות שהיה שחקן הרכב בקבוצת צמרת בבונדסליגה בשנת מונדיאל. הוא החליט לקחת את הסיכון שלא יזומן ל-23 השחקנים הסופיים של לב ולא וויתר על ההזדמנות לחזור לבאיירן מינכן.
סנדרו וגנר לא שחקן גדול, אבל הוא דוגמה נוספת לשחקן שחלם להגיע למקומות הגבוהים ביותר ולמרות שזה כבר היה נראה בלתי אפשרי, הוא לא אמר נואש. אז נכון שהוא לא החלוץ הפותח של באיירן מינכן וגם לא החלוץ הפותח של נבחרת גרמניה, אבל הוא בהחלט יוכל לסמן וי ענק על שני היעדים האלו.
האם במבט לאחור הקריירה של וגנר נחשבת כסיפור הצלחה או כאכזבה? את זה תצטרכו להחליט בעצמכם.
Credit to FC Bayern München Facebook page
