1. כמה מים אפשר לטחון על אלירן עטר? עד לפני שנים, ועוד הרבה לפני ערן זהבי, מושא שירי הלעג המרכזי של יציעי קרית אליעזר וסמי עופר, של אותם אוהדים ירוקים ששמים עצמם ללעג עכשיו. למה?
2. כי מדובר פה בשחקן שמשחק כבר שנתיים וחצי בקבוצה. מתישהו קיבלתם ממנו תחושה שהוא רוצה להיות פה? מתישהו יצא בהודעה ואמר – "אני במכבי חיפה ופה רוצה להישאר"? הרי כל כך נלחמתם בשחקנים שלדעתכם עושים טובה ושלא מבינים את האחריות הכבדה שנלווית למדים הירוקים, אך פתאום כל זה לא חשוב? אבל גם אם נשים את זה בצד,
3. גולים. מה איתם? אלירן עטר קנה את לב האוהדים הירוקים במהירות, באותו משחק בו נכנס כמחליף מול הפועל באר שבע (כן, באותו משחק בו נבעט כדור לחלל), ועם שני עקבים לטאלב בשמאל הצית את הדמיון של האיצטדיון העמוס לעייפה. אותם אוהדים, ששיוועו למישהו שסוף סוף יוסיף ברק למשחק הירוק, שכחו את תקרית הזקנה והחלו מעודדים אותו, תוך שהם שוכחים מה תפקידו – לשים גולים, או לפחות לבשל. 27 שערי ליגה היו לו בשנתיים וחצי בירוק, לעומת 22 בעונת השיא שלו בצהוב (עונה אחת, כן?), כאשר חלק לא מבוטל מהם בפנדלים. אז גם מבחינת התרומה, לא ברור על מה נלחמים פה, אלא אם מערבים
4. רגשות. ובטלנובלה הזו יש הרבה. הרגישות של למכור שחקן "שובר שוויון" (מונח מעניין לעומת מספר תוצאות התיקו וההפסדים של מכבי חיפה בשנים האחרונות) ליריבה השנואה, העלבון אחרי מה שעשו עם שלומי אזולאי בשנה שעברה. אבל לא רק לאוהדים יש רגשות, מה שגורם לנו לחשוב על
Credit to "Maccabi Haifa FC" Facebook page
5. הרגשות של עטר. כמה רצית לחזור ללבוש צהוב? כמה רצית להוכיח לכולם שאתה אותו אחד שעזב לצרפת (ייתכן שגם כן בניגוד לרצונו) אחרי שחורר רשתות בארץ הקודש. לא פגע בך שלא רצו אותך בזמנו? לא פיתחת רגשות לאותו בית שנתן לך את הבמה, את הגב, את ההזדמנות להוכיח? אגב,
6. איזו סיבה יש לעטר לחזור למכבי תל אביב חוץ מלהוכיח שטעו שוויתרו עליו קודם? נראה שדווקא במדים הירוקים היה יכול להוכיח (ואפילו עשה זאת פעם אחת), אז תארו להם איזה הוכחה זו תהיה אם יסיים מעליהם בטבלה, במדים הירוקים הללו. או שאולי זה בכלל עניין של ירוקים אחרים,
7. דולרים, מאני מזומני, פפלימוס, תקראו לזה איך שתרצו. עטר מחזיק בחוזה לא מבוטל במדים הירוקים, אז אולי הגעתו של בוזגלו הצפויה גרמה לו לחשוב שהוא שווה יותר ממה שהוא מקבל? מה כבר בוזגלו עשה בכדורגל הישראלי שעטר לא עשה, הוא ומקורביו ודאי שואלים עצמם. "הרי שנינו רעל בחדר ההלבשה, כך מספרים, שנינו שחקני אגף, שנינו זכינו באליפויות, הוכחנו כמה אנחנו קילרים". אז עטר, יקירנו, התשובה היא ברורה – בוזגלו דפק כרטיס גם בשנה שעברה, במקרה שלך עברו כבר כמה שנים, וכמה סאגות, וגם הפרגולה הזו שהקמת מעל השפתיים הולכת ונהיית מביכה ופוגעת במותג. אגב מותג,
8. כל ההתרחשות הזו צריכה להדליק נורה אדומה אצל יענקל'ה. זוכרים את הימים ששחקנים שמכבי חיפה מראה להם את הדרך החוצה נלחמו להישאר? נראה שהיום, זה דווקא מרגיש כמו שחרור מצה"ל, מלווה באנחת רווחה פלוס בונוס – אתה מתחיל מחדש במקום אחר, כי הרי במכבי חיפה אף אחד לא יכול להצליח. אז יענקל'ה, וגם אתה בן דור, כחלק מעבודה השיווק המעולה שאתם עושים מול הקהל, הגיע הזמן שתתרכזו בשווקים נוספים – שוק השחקנים, לפני שתיתקלו שוב בעוד ועוד חלונות העברות בהם כל מו"מ שני מתפוצץ כי "הוא לא רצה מספיק להגיע למכבי חיפה". אז תבינו, היום קודם כל הולכים לבאר שבע, אפילו לבית"ר ולמכבי תל אביב, שכמעט שכחנו שגם היא חלק מהטלנובלה הבלתי נגמרת הזו.
Credit to "Maccabi Haifa FC" Facebook page
9. משהו חורק במכונה הצהובה של ג'ורדי. מה שווה כל מערך הסקאוטינג, הכסף הגדול, מחלקת הנוער, אם אתם לא מצליחים למצוא תחליף לשחקן שכבר בינואר היה ברור שהוא עוזב (ושבראשו, הוא לא פה מאוקטובר בערך)? ומה אתם חושבים, שאלירן עטר יהפוך פתאום לאותו מודל 2012-2013 ביום אחד? יפסיק להיפצע? יתחיל למסור? אולי גם ג'ורדי ישלוף את מוחק הזיכרון של גברים בשחור וכל הליגה תשכח את שני המהלכים היחידים שעטר עושה היום? אז נכון, צריך לדעת גם להודות בטעויות, אבל למה להחליפן בטעויות חדשות? קחו את הארנק ולכו תחפשו את היורש של עטר, לא את עטר עצמו, כי תקשיבו לנו – גם הוא יקרוס תחת הציפיות שלכם. אגב ציפיות,
10. מי ששוכב בביתו על כרית הפוטון ונהנה מכל רגע הוא בכלל הדמות המפתיעה של הטלנובלה – יעקב בוזגלו. מי ששרבב את שמו של הילד הענק לכל הסיפור הזה, גרם לעלייה חדה במניותיו כאילו שהיה מטבע וירטואלי. כל זה בזמן שהילד מקפץ לו בין חישוקים ומנסה לחזור לכושר, ונותן לכל השאר להתקוטט. מה שכן,
11. אנחנו מוכרחים להודות שלא חשבנו שהכדורגל הישראלי יודע לייצר טלנובלת העברות שגורמת להעברה של ניימאר להיראות כמו סיטקום ול-Man in Black כזוכה אוסקר.
