לפני שנה, ב-14 ביוני 2018, נבחרת רוסיה פתחה את גביע העולם בכדורגל באצטדיון לוז'ניקי במשחק נגד ערב הסעודית לעיני 81,000 צופים ביניהם גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אאל סעוד.
אז, אף אחד בעולם לא ציפה מהבחורים של סטניסלב צ'רצ'סוב להבריק בטורניר הביתי, אבל הנבחרת ניצחה בתוצאה 5-0 ובניגוד לכל ההימורים והתחזיות הנבחרת העפילה לרבע גמר הטורניר בו הפסידה לקרואטיה הפיינליסטית בדו-קרב פנדלים אחרי 2-2 בזמן החוקי. אם מהמר אמיץ רצה להמר על כך שהמארחים יגיעו לרבע הגמר, שם רק בעיטות העונשין עצרו אותם, היו צוחקים עליו. אבל האיש הזה יכול היה להתעשר!
פרשנים רבים היו נגד הנבחרת ולא רק ברוסיה עצמה אלא בעולם כולו. אבל חניכיו של צ'רצ'סוב הראו אופי, הם הראו משחק הגנה יציב נגד ספרד בשמינית גמר המונדיאל וברבע הגמר נלחמו על כל כדור והפסידו בדו-קרב פנדלים. אם לפני הטורניר ברוסיה עצמה לא התייחסו במיוחד לנבחרת, הרי שהמונדיאל החזיר לרוסיה את הגאווה ואת האהבה לנבחרת הלאומית. רק לשם דוגמה, במשחק האחרון נגד קפריסין באצטדיון ניז'ני נובגורוד נכחו למעלה מ-40,000 צופים.
בתחילת המונדיאל הנבחרת הרוסית דורגה על ידי פיפ"א בדירוג הנמוך ביותר בתולדותיה, מקום 70 המביש, נמוך יותר אפילו מערב הסעודית במקום ה-67 כשהנבחרות האחרות באותו בית במונדיאל דורגו גבוה יותר: מצרים במקום 45 ואורוגוואי במקום 14. שנה אחרי והנבחרת הרוסית כבר מדורגת במקום 43, קפיצה של 27 מקומות בדירוג!
ומשהו חשוב נוסף, מאז רוסיה בנתה 11 אצטדיונים חדשים, הנבחרת כבר לא משחקת רק במוסקבה ובאצטדיון לוז'ניקי הענק אלא מארחת כל משחק באצטדיון אחר, בדומה למה שנוהגות נבחרות ספרד וגרמניה במדינותיהן. כך ניתן למשוך קהל אוהדים מכל קצוות המדינה לצפות במשחקי הנבחרת הלאומית.
צ'רצ'סוב ביצע שינוי רציני בהרכב הנבחרת מאז המונדיאל, כהכנות למשחקי יורו 2020 בסנקט פטרבורג. איגור אקינפייב פרש מהנבחרת הלאומית ובמקומו זומן המתאזרח גילרמה מרינאטו. בנוסף הודיעו על פרישה השוער ולדימיר גבולוב, הקשר סרגיי איגנשביץ' (שבימים אלה מונה למאמנה של טורפדו מוסקבה המתחדשת) והבלם אלכסנדר סמדוב.
נדמה היה שגם בלם זניט, יורי ז'ירקוב, פרש, אבל בתחילת משחקי המוקדמות ליורו הוא חזר להרכב הנבחרת, אך ייתכן שהמשחק נגד בלגיה בנובמבר יהיה באמת האחרון שלו. בנוסף איליה קוטפוב, ולדימיר גרנאט ואלאן דזאגוייב כבר לא נכללים בהרכב הנבחרת, בשל פציעות ויכולות ירודות בקבוצותיהם. אבל זה תלוי רק בהם, כפי שהראתה חזרתו של פיודור סמולוב להרכב הנבחרת ואף הבקיע דאבל במשחק נגד סן מרינו, ב-8 ביוני 2019.
מאז המונדיאל הנבחרת הרוסית הפסידה רק 3 פעמים: לגרמניה ובלגיה (שכמעט כולן מפסידות להן) ושוודיה, שאליה רוסיה הגיעה אחרי שינויים רבים בהרכב. בחודשים האחרונים צ'רצ'סוב זימן צעירים רבים כמו יגור סורוקין, אילזט אחמטוב, דמיטרי ברינוב והחלוץ המוכשר פיודור צ'אלוב, שבינתיים עטה את המדים הלאומיים פעם אחת בלבד. המאמן מנסה להזרים דם חדש לנבחרת וזהו שינוי מבורך.
השינוי המובחן העיקרי מאז מונדיאל 2018 הוא שיטת המשחק של הנבחרת, שהפכה לכדורגל מודרני עם משחק מהיר ולחץ אינסופי על היריבה בנסיון להבקיע יותר ולנצח את המשחק. מה שבתורו מביא ליציעים אוהדים רבים, גם למשחקים באצטדיונים בפריפריה כמו המשחק נגד סן מרינו במורדוביה ארנה שבסרנסק (שבו רוסיה הביסה את סן מרינו האומללה בתוצאה 9:0 שהיא התוצאה הגבוהה ביותר בתולדות הנבחרת), שגם במשחק משעמם על הנייר, נכח קהל של כ-43 אלף צופים.
נותר רק לראות כיצד הנבחרת הזאת תצליח להניף את גל האהדה הזאת גם להצלחה בהמשך קמפיין מוקדמות יורו 2020 ובמשחקי מוקדמות מונדיאל 2022.
