בעשור האחרון הכסף הגדול קיבל משמעות יתרה בכדורגל העולמי. הכסף כבר הפך לגורם המרכזי להצלחה. יותר מקהל ומסורת. יותר מאיכות הצוות המקצועי והניהולי במועדון. אך לפעמים היתרון הכלכלי מכביד על המועדון מכיוון שיש ציפיות גבוהות במיוחד מהקהל ומהתקשורת המקומית.

במידה והמועדון העשיר ביותר לוקח את האליפות, אף אחד לא מתרגש מכיוון שהשחקנים הטובים בליגה משחקים שם. במידה והקבוצה לא עונה על הציפיות, עולות האשמות קשות כלפי הצוות המקצועי ומיד מציינים את הבדלי התקציב לעומת מועדונים קטנים יותר בליגה שהגיעו להישגים דומים ולפעמים יותר טובים משל אותו מועדון.

איזי שרצקי, בעלי הפועל קרית שמונה, אמר בראיון לעיתון גלובס לאחר עונת הטרבל של מכבי ת"א: "מכבי זה אירופה, אבל בחצי תקציב שלה הייתי לוקח אליפות 10 שנים רצוף. קרויף הביא 17 שחקנים למכבי ובמה הוא פגע? בפריצה".

גם בליגות הגדולות ישנן הפתעות ולא תמיד המועדונים שהשקיעו יותר כסף הם אלו שזכו באליפות באותה שנה, אבל לאורך פרקי זמן ארוכים יותר, לכסף יש משמעות מכרעת בזכייה בתארים המקומיים.

בכדורגל הישראלי לעומת הכדורגל האירופי מרבית תקציב השחקנים בנוי מחוזי השחקנים ולא ממחיר רכישתם. רוב השחקנים עוברים בהעברות חופשיות בתוך הליגה וגם ממדינות אחרות. רק במקרים חריגים מועדון ישקיע סכום גבוה בהבאתו של שחקן תחת חוזה, כמו ההחתמת פרדראג ראיקוביץ' בקיץ 2015 לאחר העפלה של מכבי ת"א לשלב הבתים של ליגת האלופות, או ההחתמה של וידאר קיארטאנסון בקיץ 2016 לאחר מכירתו של ערן זהבי לגואנג'ואו R&F.

היום אני אתמקד בשוק העברות של הכדורגל הישראלי בעשור האחרון, ואבדוק את הצלחתם של מאמני ליגת העל שהחתימו את השחקנים הכי יקרים בליגה.

איך התבצעה הבדיקה ומי נכנס לטבלה ?

הבדיקה נעשתה דרך בחינת הסגלים מעונת 07/08 עד עונת 16/17.

במידה ושחקן נקנה ע"י המועדון, אותו סכום "נצבר" לקופתו של אותו מאמן שעמד על הקווים בזמן שנרכש (גם אם מדובר במאמן זמני או במאמן הכפוף למנהל מקצועי).

כדי לא ליצור בלבול, הסכום המצטבר יהיה במטבע אירו וכל סכום שפורסם במטבע אחר הומר לשער האירו באותה תקופה.

הערות:

• הבדיקה מסתיימת לאחר עונת 16/17. לעונה הנוכחית אין משמעות.
  

• מכיוון שהבדיקה החלה מעונת 07/08, תארים והישגים אירופים שהתרחשו לפני לא נכנסו לחישוב.

• החתמתם של אורן ביטון ודור אלו להפועל ב"ש והחתמתו של אנטואן קונטה לבית"ר ירושלים נכנסו לבדיקה מכיוון שהייתה להן השפעה ישירה על העונה הקודמת.

• עסקאות "דמי השבחה" לא נכנסו למאמר.
• לעומת תחקירים אחרים שלי בעבר צריך לקחת את הממצאים בעירבון מוגבל. אין לדעת באמת באילו סכומים עברו אותם שחקנים והאם יש עוד עסקאות מתחת לרדאר שמעולם לא פורסמו.

במקום הראשון מופיע מאמן הנבחרת הלאומית היוצא, אלישע לוי. לזכותו הישגים נאים בבני סכנין והפועל ב"ש, אבל הפרק המשמעותי בקריירת האימון של לוי היה במכבי חיפה, שאם עוד טיפת מזל הייתה יכולה להיות מפוארת הרבה יותר. למרות האליפות המפתיעה בעונת 08/09 לאחר שתי עונות בשלטון בית"רי בתקופת גאידמק והעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות עונה לאחר מכן, נגזלה ממנו אליפות נוספת בעונת הקיזוז. בנוסף לכך, מכבי חיפה הודחה בהפסד כואב לראסינג גנק בדו קרב פנדלים בשלב הפלייאוף של מוקדמות ליגת האלופות.

אלו שני אירועים, ואי אפשר שלא לחשוב מה היה קורה אם מכבי חיפה הייתה לוקחת שלוש אליפויות רצופות ומעפילה פעמיים בשלוש שנים לשלב הבתים של ליגת האלופות. מאז עונת 2011/2012 וכמו מכבי חיפה, גם קריירת האימון של אלישע לוי בנסיגה.

במקום השני, אלוף ליגת העל בעונת 2006/2007 ועוזר מאמן נבחרת ישראל לשעבר, יוסי מזרחי. המאמן הוותיק קיבל את משרת המאמן במכבי ת"א בעונת 2010/2011 ועבד תחת המנהל המקצועי, אבי נימני. מכבי ת"א הוציאה באותה עונה כמעט חמישה מליון יורו על שחקני רכש והמועדון הצהוב סיים במקום השלישי, בהפרש של 10 נקודות מהאלופה מכבי חיפה לאחר הקיזוז. אין ספק שאבי נמני הסוכן היה מתגאה בהישג שכזה הרבה יותר מאמן אבי נמני המנג'ר.

את השלישייה הפותחת סוגר מאמן נוסף ללא קבוצה, המאמן הלאומי לשעבר והמאמן הישראלי האחרון שהוביל קבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות, אלי גוטמן.

המאמן הישראלי שבנה את מעמדו בסוף שנות האלפיים בהפועל ת"א הצליח גם להרוס את תדמיתו באותו מועדון כמה שנים לאחר מכן. לאחר הקדנציה הכפולה בנבחרת ישראל קיווה לעבור למועדון אירופי. לאחר שהבין שאין הצעה קונקרטית חזר להפועל ת"א לעמדת המנהל המקצועי והסביר כמה הוא מרוצה מתפקידו החדש שנמשך שבוע ימים. לאחר שגיא לוי פוטר מהמועדון, גוטמן עצמו אייש את עמדת המאמן שאותה גם פתח עונה לאחר מכן ובנה את הקבוצה מחדש.

גוטמן הבין לאחר תקופה קצרה כי בנה קבוצה שלא תוכל להתמודד בצמרת והוא הזדנב בחזרה לעמדת המנהל המקצועי שבוע לפני הדרבי התל אביבי. לאחר משחק הכיסאות של גוטמן גם אמיר כבירי הבין כי המלך הוא עירום ואלי גוטמן עזב את הקבוצה בתקופת הפירוק. כיום, כשמעמד המאמן נמצא בשפל חסר תקדים, צריך להעריך את הקרדיט שגוטמן קיבל מכבירי לעשות ככל העולה על רוחו במועדון כה גדול בישראל, אבל גוטמן הרגיש שהא גדול על הפועל ת"א והתייחס אל המשרה הזאת בזלזול רב. אין פלא שאת העונה הזאת הוא יסגור עם מודי בר און ובוני גינצבורג ולא על הקווים.

בטבלאות למעלה נמצאים במקומות הגבוהים מאמני מכבי ת"א בעידן קרויף, וגם ג'ורדי עצמו שניהל את חלון החורף היקר בתולדות הכדורגל הישראלי. יש לציין שאם מחשיבים את כל העברות במכבי ת"א מאז שהגיע ההולנדי למכבי ת"א בקיץ 2012, קרויף נמצא במקום הראשון בטבלה.

שם נוסף ולא פחות מעניין הוא של המאמן הכי המעוטר בעשור האחרון, ברק בכר, שלקח לא פחות משבעה תארים בישראל. ראוי לציין גם שתי הופעות בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות ושלוש הופעות בשלב הבתים של הליגה האירופית. בכר עשה התקדמות מופלאה מאז שהחל לאמן את עירוני קריית שמונה בחורף 2012. לאחר שעזב את הקבוצה מהצפון הוא הגיע למועדון עם סטנדרטים וציפיות שונים ממה שהיה רגיל אליו. בכר הפך את הפועל ב"ש למועדון המצליח בישראל ואותו למאמן המוצלח ביותר שצמח פה בשנים האחרונות. למרות הצלחתו של בכר הוא תמיד נוהג להזכיר שלולא התמיכה והגיבוי של בעלי הקבוצה אלונה ברקת, גם הוא וגם המועדון לא היו בצמרת של הכדורגל הישראלי. גם אלונה וגם בכר הם דוגמה ומופת לניהול צוות, וההכרה בכך שהצלחת המועדון היא העיקר והדרך הטובה ביותר להשיג אותה היא דרך שקט תעשייתי הופכת את הפועל ב"ש למועדון הכי שקול בכדורגל הישראלי.

לבסוף, אי אפשר שלא להזכיר את הביקור הקצר של טור-כריסטיאן קרלסן בארץ הקודש. קרלסן הוא אוטוריטה בתחום הסקאוטינג. הנורווגי כבר מגיל 20 החל לעסוק באיתור כישרונות באופן מקצועני ואחרי 20 שנות ניסיון בנורבגיה, שוויץ, גרמניה, רוסיה, צרפת ובאנגליה הגיע קרלסן לתפקיד המנהל הספורטיבי של מכבי חיפה.

הקדנציה של מנהלה המקצועי החדש החלה בחילוקי דעות בנושא הרכש עם המאמן שנשאר מהעונה הקודמת, רוני לוי. לאחר הדחתה של מכבי חיפה בסיבוב השני של שלב המוקדמות של הליגה האירופית מול נומה קאליו האסטונית, פוטר לוי ושבועיים לאחר מכן מונה רנה מולנסטיין ההולנדי, אחד מעוזריו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד בעל ניסיון דל כמאמן ראשי בקבוצת בוגרים.

במהלך כהונתם,  נראה שגם קרלסן וגם מולנסטיין לא הבינו לאיפה הם הגיעו. הם דיברו על בנייה ותהליך, אבל מכבי חיפה רק הלכה אחורה, עם כדורגל פרימיטיבי וחד גוני. כמו כן במועדון הוציאו לא מעט כסף על רכש. רק לשם השוואה, בשלוש העונות הראשונות של מכבי ת"א הוציאו פחות ממכבי חיפה של עונה שעברה ובשתי העונות הראשונות מכבי ת"א יצאו גם ברווח קטן עם מכירתם של מוסא קונאטה, אלירן עטר ומונאס דאבור. ההבדל המהותי בין קרויף לקרלסן הוא שההולנדי הגיע מוכן לישראל לאחר שספג את האווירה הים תיכונית – היה כדורגלן ועוזר מאמן במלטה ומנהל ספורטיבי בקפריסין. קרויף החדיר מקצועיות וארגון בתנאים המוגבלים שיש בישראל, לא ניסה להמציא משהו חדש והבין שהפרדת התקשורת מהמועדון הוא המפתח העיקרי להצלחה.

קרלסן ביקר את התקשורת הישראלית בראיון בנורבגיה ואמר: "התקשרות היא אינטרסנטית. אם שחקן זר לא מצליח תוך חודש-חודשיים מיד מקטלגים אותו ככישלון. אין סבלנות ואין שום תוכנית לטווח הארוך." דבריו של קרלסן נכונים וגם לנו יש לא מעט שיעורי בית לעשות, אבל קרלסן צריך להסתכל גם על עצמו בראי ולהבין את גודל הכישלון. במכבי חיפה לא עורפים ראשים למאמנים ומאוד פתוחים לרעיונות חדשים. הציפיות מקרלסן לא היו לזכות או לרוץ לאליפות, הם רק רצו לראות גרף התקדמות וקרלסן שידר פאניקה. הוא שחרר חצי סגל בינואר והחתים שני זרים במליון וחצי יורו ללא כושר משחק. אם נוציא את מכבי חיפה של העונה הנוכחית מהתמונה, הקדנציה המשולבת של קרלסן ומולנסטיין היא הכישלון הגדול ביותר שהיה בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות.

בנוסף להוצאות המאמנים בישראל, בדקתי גם את הפעילות בשוק העברות של מאמנים ישראלים ומאמנים זרים מחוץ לליגת העל באותה תקופה:

במקום הראשון נמצא המאמן הפורטוגלי של טיינג'ין קואנג'יאן, ויש שיאמרו גם המאמן הטוב ביותר שאימן בישראל, פאולו סוזה. מכבי ת"א של עידן קרויף הציגה את הכדורגל האיכותי ביותר בתקופת סוזה, כשהשינוי העיקרי היה מגמת השיפור שהייתה לערן זהבי שכינה את סוזה "המאמן הראשון שהיה לי בקריירה". כמו למכבי, השידוך עם סוזה הטיב גם עימו והחלה נסיקה בקריירת האימון שלו כשעבר לפ.צ. באזל ולפיורנטינה.

במקום השני נמצא המאמן הישראלי המצליח בכל הזמנים, אברם גרנט, שהוביל את צ'לסי לגמר ליגת האלופות ולסגנות הפריימרליג. המשך קריירת האימון של גרנט בפריימרליג הייתה פחות מוצלחת בלשון המעטה. הוא רשם היסטוריה שלילית כשהפך למאמן הראשון שהוריד את פורטסמות' וווסטאהם לצ'מפיונשיפ שנה אחר שנה. לאחר ההרפתקה באנגליה, גרנט עבר לסרביה ומשם לנבחרת גאנה והפסיד בדרך הגרנטית הטיפוסית בגמר אליפות אפריקה בשנת 2015 לאחר דו קרב פנדלים ארוך ומתיש מול נבחרת חוף השנהב. גרנט יכול לזקוף את הישגיו גם למזל וקשרים עם האנשים הנכונים, אבל אין ספק לגבי המקצועיות של המאמן הלאומי לשעבר שהצליח להביא קבלות כמעט לכל מקום שאליו הגיע.

מלבד גרנט, יש עוד שלושה מאמנים ישראלים ברשימה: גיא לוזון, רוני לוי ורן בן שמעון. באופן די מפתיע, שלושתם כיום לא מאמנים בישראל. רן בן שמעון ורוני לוי מינפו את ההצלחה לקפריסין, כשלוי חוזר לאנורתוסיס פמגוסטה לקדנציה שניה ומוביל אותה לצמרת הליגה, ובן שמעון הפך למאמן הישראלי הראשון שמאמן נבחרת מיבשת אירופה. גיא לוזון, שהיה נואש לחזור לאירופה לאחר שפוטר מצ'רלטון, חתם בהפועל ת"א ואימן אותה עד שהקבוצה החלה את תהליך הפירוק. משם עבר למכבי חיפה והוכיח באופן חד משמעי שלמרות מספר התחנות היוקרתיות שעבר בקריירת האימון שלו, הוא עדיין לא בשל לאמן במועדון גדול, בדיוק כפי שהיה בהפועל ת"א עשר שנים אחורה.

לסיכום

בשנים האחרונות קטנו באופן משמעותי הבדלי האיכויות של השחקנים הישראלים במועדונים הגדולים לעומת אלה בקטנים, וגם פערי תקציב עצומים לא יכולים לפצות על כך. למעשה, מאז עידן גאידמק אין יתרון גדול לקבוצה עם התקציב הגבוה ביותר בארץ, ולכן המאמנים ואנשי הצוות הם אלו שצריכים לקבל את הקרדיט על העבודה הטובה ועל זכייה באתרים. דווקא הכדורגל הישראלי, שנוטה לגמד את השפעתו של מאמן הקבוצה, צריך להבין את כוחו של המאמן בישראל.

במועדונים הישראלים צריכים לחשוב בכובד ראש על מינוי האיש המתאים לרוח מועדון ולצמוח יחד איתו להישגים נוספים.