אז ארגנטינה לא הגיעה. למי אכפת. לא, באמת, למי אכפת? לראש הממשלה? יש לו דברים חשובים יותר על הראש. עוטף עזה בוער, איראן ממשיכה לייצר פצצה גרעינית ואף אחד לא יודע מה נסגר עם דרום וצפון קוריאה. שרת התרבות? אף אחד לא בטוח מה מידת מעורבותה בנסיון הבאת נבחרת ארגנטינה לארץ וכולם בעיקר נהנים לחבוט בה על הכשלון. למה? ככה. זה קל יותר מלחקור לעומק ולתקן. וגם כי בימינו הכל פוליטי. קנית תפוז יקר? בטח הרוכל בבסטה שמאלני. התפוז היה רקוב? זה כי הוא ימני. התברר שזאת בכלל פומלה? זה כי היא הגיעה מהבית של יאיר לפיד.
אז למי אכפת? לכנסת? נו באמת. להתאחדות לכדורגל? אם יש גוף אחד במדינה שבאמת אחראי להידרדרות הכדורגל בישראל הרי שזה הגוף הזה. חוסר מוחלט של פיקוח על אילו אנשים מנהלים פה מועדונים, אי העמדת רף מינימלי של מקצוענות, חוסר נגישות לקהל הרחב וחוסר יכולת להתקבע על שיטה אחידה לאורך עשור לפחות. בעיקר חוסר. קבלת החלטות של מועמד אמריקאי בבחירות בקרמלין. ככל שההתאחדות תתערב פחות, כך ייטב.
אז לראשי הנבחרת אכפת. להם חייב להיות אכפת. ביטלו להם משחק יוקרתי מול הכוכב הגדול בעולם. גם פמלייתו, הכוללת את די מריה, היגוואין ושות' הייתה אמורה לנחות פה. וגם הם לא יגיעו. החיבור הצפוי עם הקהל במשחק מול נבחרת כל כך חזקה יכל להיות משהו מיוחד. הגאווה הלאומית הייתה בדרך לחזור. הזכרונות מהנצחון על אורטגה והחברים ב-2001 עדיין חקוק בזכרוננו. בטוח שאכפת לראשי הנבחרת מהפסד של כל הדברים והתחושות האלה. אלא שלנבחרת אין ראש. בימים אלה מתקיימות בחירות לראשות ההתאחדות, כאשר המועמדים נעים בין לא מוכרים ללא קשורים לתפקיד. לנבחרת אין מאמן ויסלח לי אלון חזן. מאמן זמני לא נחשב ראש. מאמן מביא איתו צוות מסייע, שיטה ברורה ודרך משלו. כרגע בקושי יש נבחרת.
אז בטח לירושלמים אכפת. הקהל הירושלמי איבד יום חג פוטנציאלי אדיר. בעיר הקודש קיימת קהילה לא קטנה של עולי דרום אמריקה והם היו שמחים לצפות בכוכבי העל הלטיניים מקרוב. אז זהו, שלא. לירושלמים יש עכשיו על הראש שגרירות אמריקאית חדשה שמביאה איתה ביקורים דיפלומטיים ופקקים ויש להם על הראש את תכנון האירוויזיון הבא בירושלים הבנויה. זה מבלי להזכיר את החגיגה שמתקיימת בשנים האחרונות בכל קיץ, הכוללת מופעים, ירידים, פסטיבלים והתעוררות תרבותית מגוונת מאד של העיר שעד לפני כמה שנים הייתה רדומה לחלוטין.
אולי למתעניינים בפוליטיקה אכפת? לא. הם יודעים שהכל ספין ולא משנה אם המשחק היה נערך בירושלים או בחיפה או אפילו בקונגו. סביר להניח שאף שחקן בסגל הארגנטינאי לא יודע האם חיפה היא עיר בישראל או מאכל מסורתי בזימבבואה.
לא. כולם יודעים שהארגנטינאים ביטלו את המשחק מפני שהוא לא חשוב עבורם. אנחנו לא מספיק חשובים עבורם. לא חזקים, לא מהווים תחרות ובעיקר מיותרים מבחינת סיכון מסי בפציעה. היה מי שהעלה את הרעיון לקיים את המשחק בברצלונה. 2 דברים לגבי זה: א. לא אהיה מופתע אם נגלה שלברצלונה יש חלק בביטול המשחק בישראל. ב. קיום המשחק במדינה אחרת יהיה בזיון גדול יותר מביטול המשחק.
דבר אחד אי אפשר לטעון נגד הנבחרת הארגנטינאית. אם לנו לא אכפת מספיק כדי לקדם את הכדורגל כאן או לפחות את הנבחרת הלאומית או לכל הפחות את תחושת המאמץ הקולקטיבי, למה שלהם יהיה אכפת?
