נבחרת יוגוסלביה של מונדיאל 1990 הייתה אחת הנבחרות המוכשרות ביותר בטורניר. בטור על מונדיאל 90' דיברנו עליה במשפט, אבל רק האינסטינקטים הנהדרים של סרחיו גויקוצ'אה מנעו ממנה מלהעפיל לחצי הגמר. זאת הייתה גם הנבחרת היוגוסלבית האחרונה שהשתתפה בטורניר גדול, לפני שהמלחמה הארורה שיסעה וקרעה את המדינה הזו.

הנבחרת ההיא של המאמן איביצ'ה אוסים לא רק הייתה כישרונית בטירוף, אלא גם שילבה כוכבים מכל רחבי יוגוסלביה: הכוכב הסרבי, דראגן סטויקוביץ' (מאמנו של זהבי כיום), דאבור סוקר ורוברט פרוסינצ'קי הקרואטים, סרצקו קטאנץ הסלובני, סאפט סוסיץ', דרקו פאנצ'ב המקדוני הבוסני וגם דיאן סאביצ'ביץ' המונטנגרי. לא מעט מהשחקנים הללו כיכבו גם בשורות הכוכב האדום בלגרד, שבעונת 91' זכתה בגביע האלופות, הזוכה האחרונה ממזרח אירופה. תרחיש שנראה כיום דימיוני.

הנה כאן הגול של סטויקוביץ' מול ספרד בשמינית הגמר:

מבחינתנו כחובבי כדורגל יצא משהו טוב מהפיצול, כי אנחנו מקבלים כמה נבחרות ברמה טובה (בוסניה, סלובניה, מונטנגרו) ועוד שתיים שאמורות להיות ברמה העולמית, סרביה וקרואטיה. אחרי תקופה של חרם על סרביה (שעברה כמה גלגולי שם: יוגוסלביה, סרביה-מונטנגרו וכיום סרביה) והזמן שלקח לקרואטיה להתארגן, העפילו שתיהן למונדיאל 98' והציגו נבחרות מפלצתיות. סרביה עלתה אחרי 1-12 בסיכום שני משחקי הפלייאוף מול הונגריה (מוזמנים לקרוא טור על המשחק) והודחה בשמינית הגמר מול הולנד משער בדקה ה-90' של אדגר דווידס. קרואטיה הדהימה את העולם וסיימה שלישית בטורניר בהופעת בכורה אחרי שנכנעה לצרפת המארחת בחצי הגמר.

מאז שתיהן ממשיכות לייצר כישרונות ברמה עולמית ולהציג לפרקים כדורגל נהדר, וגם במונדיאל הזה ישחקו בשורותיהן שחקנים כמו מודריץ', ראקיטיץ', טאדיץ' ומאטיץ'. אבל איכשהו, משהו קצת נתקע שם. מאז אותו מונדיאל לפני 20 שנים, אף אחת מהן לא הצליחה לעבור את שלב הבתים, למרות שלעתים הן פייבוריטיות לעשות זאת.

קרואטיה קצת יותר עקבית ומאז הקמתה פספסה רק את מונדיאל 2010, אבל בשני מקרים לא הצליחה להתגבר על מקסיקו וגם ב-2006 לא הצליחה לנצח את אוסטרליה במשחק מוזר מאוד שבו שחקנה, יוסף סימוניץ', ספג שלושה כרטיסים צהובים לפני שהורחק. ביורו האחרון שוב הרשימה בשלב הבתים ונחנקה מול פורטוגל. סרביה מנגד מפגינה חוסר יציבות משווע, לפעמים באותו טורניר. מצד אחד טורניר מוקדם מרשים או ניצחון יוקרתי, ומנגד חוסר אופי במשחקים שהיא צריכה לנצח או התפרקות. את יורו 2000 היא סיימה אחרי שספגה שישייה מהולנד, גם ארגנטינה נתנה לה שישייה במונדיאל 2006. ב-2010, אחרי טורניר מוקדמות מעולה, היא ניצחה את גרמניה במשחק הפתיחה, אבל הפסידה לגאנה ואוסטרליה ולא העפילה לשמינית.

אולי זה המזג החם של השחקנים או אולי השחיתות וחוסר הסדר בהתאחדויות המקומיות. בקרואטיה זכורה לנו מחאת הקהל נגד ההתאחדות ביורו האחרון, אותה התאחדות שפיטרה את ניקו קובאץ' המוצלח ומינתה את אנטה צ'אציץ', מאמן חסר מעוף שמקורב להתאחדות, רק כדי לפטר אותו במחזור האחרון של המוקדמות למונדיאל הבא עלינו לטובה. שלא לדבר על הגורמים העבריינים ששולטים בליגה ומטים משחקים. בסרביה, שמחליפה מאמן כל קדנציה, לא הסתפקו בהעפלה מהמקום הראשון באחד הבתים המאוזנים עם וויילס, אירלנד ואוסטריה, ופיטרו לאחר המוקדמות את המאמן מוסלין בטענות ששיחק כדורגל הגנתי מדי.

למונדיאל הנוכחי שתיהן הוגרלו לבית לא פשוט בכלל. קרואטיה בבית המוות עם ארגנטינה, איסלנד וניגריה ובהחלט יכולה למצוא את עצמה מחוץ לטורניר שוב לאחר שלב הבתים. ההעפלה של סרביה כנראה תוכרע במפגש עם שוויץ העיקשת.

למעלה מופיעים שני הרכבים אפשריים לבחירתכם להרכבה אם מדינות יוגוסלביה לשעבר היו מאוחדות. מדגם שחקנים שנשארו בחוץ: השוער הקרואטי סובאשיץ', ניקולה קליניץ' ממילאן, ודאד איביסביץ' ויוסיף איליציץ' הבוסנים, דניאל סובאסיץ', מקסימוביץ', דושאן באסטה ועוד ועוד ועוד. ומה נותר לנו? לחלום על נבחרת יוגוסלביה מאוחדת שיכלה בהחלט להגיע לשלבים הגבוהים ביותר בטורניר. WAR IS A BITCH, או איך שאמרו  גאנז אנד רוזס "?what's so civil about war, anyway"