זכרונות מאיטליה – הסיפור של מונדיאל 1990

מונדיאל איטליה 90′ תמיד ייזכר כמונדיאל האלים, המשעמם והציני. יש שיאמרו שהוא הגרוע מכולם. אלא שהציפיות אליו היו ממש גבוהות. אז נכון שמכל מונדיאל יש ציפיות גבוהות, אבל הפעם הן היו גבוהות מהרגיל. הרי רק ארבע שנים לפני כן נערך אחד המונדיאלים הטובים והאטרקטיביים בהיסטוריה. ארגנטינה הגיעה עם מראדונה כאלופת עולם, ציפיות רבות גם היו מהולנד אלופת אירופה האטרקטיבית וכמובן החברות הרגילות, ברזיל, גרמניה ואפילו אנגליה. עד היום הוא נחשב עדיין לאחד משלושת המונדיאלים הנצפים ביותר.

טיקטיק מונדיאל

מעבר לכך, חשוב לזכור שהמונדיאל נערך אז באיטליה, מדינה שנושמת כדורגל, זו שרק 8 שנים לפני כן זכתה בטורניר וקיוותה להפוך לנבחרת הראשונה עם 4 זכיות. המשחקים שוחקו באצטדיונים של קבוצות הליגה החזקה והעשירה בעולם, הליגה של כל הכוכבים וכולם היו שם. אפשר להגיד שזה היה אמור להיות הנשף הנוצץ ביותר עם כל המי ומי. כמו הנשף ההוא מהאגדה של סינדרלה, רק שהפעם, הנבחרת הגדולות והמבטיחות נראו פחות או יותר כמו האחיות הרעות והמכוערות שלה.

קיבלנו כדורגל איטי, אלים, עם הרבה בזבוזי זמן, מסירות אחורה לשוער, קבוצות הססניות. בסה”כ 115 שערים, ממוצע של 2.21 שערים למשחק, הממוצע הנמוך ביותר בהיסטוריה וגם לא מעט אדומים. מה היה לנו? הולנד אלופת אירופה הנוצצת עפה מהטורניר בשמינית מבלי לנצח משחק אחרי הפסד לגרמניה במשחק שייזכר בעיקר בגלל האדומים של פלר ורייקארד שירק על הגרמני, אירלנד הודחה ברבע הגמר גם כן מבלי לנצח משחק, אנגליה סיימה רביעית למרות ניצחון אחד ב-90′ דקות לפני שהפסידה לגרמניה בחצי הגמר בפנדלים בהפסד ראשון מיני רבים, ארגנטינה הזוהרת מ-86′ הפכה לנבחרת הרעה ביותר שהגיעה לגמר עם 5 שערים ו-2 ניצחונות.

אבל כמו בכל אגדה טובה, לא רק האחיות המכוערות היו שם, אלא גם כמה סינדרלות לא צפויות שנכנסו מהדלת האחורית והפכו לגיבורות של המונדיאל. כבר במשחק הפתיחה קיבלנו סנסציה כשקמרון הדהימה את ארגנטינה עם ניצחון 0-1 (בישול של מקנאקי), בניצחון הראשון אי פעם של נבחרת מערב אפריקאית במונדיאלים, האריות המשיכו להדהים עם רוג’ה מילה, אז בן 38(!) שכבש שערי ניצחון קריטיים, כולל צמד בהארכה בשמינית הגמר מול קולומביה (אחרי שחטף להיגיטה), אותה קולומביה שמנעה מאתנו להיות סינדרלה בקרב הבין-יבשתי. קמרון, בהישג שיא לכדורגל האפריקאי, נעצרה רק ברבע הגמר.

והיו עוד סינדרלות בטורניר הזה – אחד מהם הוא טוטו סקילאצ’י. חלוץ יחסית אלמוני ובעל הופעה אחת במדים הלאומיים עד אז. איטליה נתקעה במשחק הפתיחה שלה מול אוסטריה, וטוטו עלה כמחליף וכעבור 3 דקות קבע את תוצאת המשחק, 0-1. לאחר מכן הוא הרשית עוד 5 פעמים ברגעים קריטיים וסיים כמלך השערים והשחקן המצטיין של הטורניר עם 6 שערים. גיבור אמיתי.



רוצים עוד ליכלוכית? קבל את סרחיו גויקוצ’יאה. השוער השני של נבחרת ארגנטינה. זה שקיבל את ההזדמנות של רק במשחק השני כשהשוער הראשון, נרי פומפידו, שבר את היד. סרחיו, גם עם הופעת אחת לפני כן, הפך לאחד השוערים הזכורים בתולדות הטורניר. כבר בשמינית הוא עצר בקרב הענקיות את ברזיל, ולאחר מכן ניצח בפנדלים גם את יוגוסלביה ברבע הגמר ובחצי את איטליה, שעד לאותו משחק לא ספגה שער. גויקוצ’יאה הפך לאמן הפנדלים והשוער שעצר הכי הרבה בעיטות, אבל את הפנדל החשוב ביותר בגמר מול גרמניה הוא לא הצליח לעצור.

85 דקות משמימות נקטעו, איך לא, עם ספק עבירה ברחבה של סנסיני על רודי פלר. מתיאוס לא רצה לבעוט וגויקוצ’יאה כמעט נגע בפנדל של אנדראס ברמה, שנתן למערב גרמניה גביע עולמי שלישי. קיבלנו בפעם הראשונה שיחזור של הגמר הקודם, אבל איזה הבדל בין הגמר הנהדר ההוא ששוחק 4 שנים קודם לכם והסתיים ב-2-3 לארגנטינה. ארגנטינה הפכה לראשונה שלא כובשת בגמר, וגם הראשונה שמורחק לה שחקן בגמר (אפילו שניים).

מערב גרמניה, איטליה 90, רודי פלר
Credit to “FIFA World Cup” Facebook page

הסיום העגום הראה לנו שסינדרלה נשארה ליכלוכית והנסיך לא הגיע למחרת והביא לה את הנעל שלה. קמרון אמנם פתחה דלת לנבחרת אפריקאיות אחרות, אבל הציגה גם כן נבחרת אלימה והודחה בגלל שני פנדלים שביצעה. סקילאצ’י כבש רק עוד שער אחד(!) בנבחרת בהמשך והעביר עוד 3 שנים רעות בליגה האיטלקית לפני שעבר לעשות פנסיה ביפן, גויקוצ’יאה המשיך אמנם להיות גיבור בנבחרת אבל לא הצליח למצוא קבוצה גדולה שתקלוט אותו ונדד בין מועדונים בדרום אמריקה.

קראתם בעיון? יש מבחן בסוף: כנסו לחידון איטליה 90′

המונדיאל נתפס ככל כך רע עד אשר הוא הוביל לשינויים משמעותיים בחוקה – ביטול חוק המסירה לאחור לשוער, מתן 3 נקודות על כל ניצחון במקום 2, חילוף שלישי. אבל השינויים האחרים בענף היו חזקים יותר. הכסף התחיל להיות משמעותי יותר בשנות ה-90′, הפרמיירליג הוקמה, וגם ליגת האלופות וכך והעניין הכלכלי נהיה יותר חשוב והמועדונים תפסו מקום גדול יותר בחשיבות וכתוצאה מכך, כשיש יותר על כף המאזניים, הכדורגל נהיה יותר טקטי. מכאן והלאה כמעט שלא ראינו נבחרות מלהיבות שזוכות בתארים והגמרים הפכו למשמימים ואלימים. בסופו של דבר הוא לא סתם היה מונדיאל רע, זאת הייתה נקודת המפנה בכדורגל בכלל ובכדורגל הנבחרות בפרט.

אבל עדיין, בשבילי יש קסם למונדיאל ההוא, ילד בן 8, במונדיאל הראשון שראיתי פחות או יותר, זה היה המונדיאל של…ברגומי, בארזי, אנצל’וטי, דונאדוני…

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח