בשנים האחרונות מספר הליגיונרים הישראלים בכדורגל עולה. בין אם זה מעבר בעזרתו הנדיבה של סוכן טוב, או אם זה מעבר שבאמת מגיע לשחקן, ככל שיהיו לנו יותר ליגיונרים מצב הכדורגל שלנו יהיה יותר טוב. בסופו של דבר, ליגיונרים תורמים לכדורגל הישראלי בטווח הקצר (נבחרת ישראל), ובטווח הארוך (השימוש בניסיון שהם צברו כדי לשפר את רמת הכדורגל בארץ).
במשך השנים, היו לנו כמה ליגיונרים גדולים שעשו דברים מאוד יפים מבחינה קבוצתית ואישית, למשל יוסי בניון שעבר בליברפול, צ'לסי ווסטהאם ועוד, אלי אוחנה עם הזכייה בגביע המחזיקות וברקוביץ׳ שזכור עד היום כאחד מהמוסרים הטובים ביותר שעברו בפרמיירליג אי פעם. יש גם דוגמאות מהשנים האחרונות, של אלמוג כהן והזמן שלו בבונדסליגה, ערן זהבי והתפוקה שלו בסין, ליאור רפאלוב, לשעבר בקלאב ברוז׳ והיום באנטוורפן ותומר חמד שהיה טוב מאוד במעט הזמן ששיחק בפרמיירליג ואדיר עם אלמריה ומיורקה בספרד.
אבל יש גם עוד ליגיונרים, פחות מוכרים, שמנסים לפלס את דרכם אל הצלחה אירופית, בלי שאור הזרקורים מופנה אליהם. הליגיונרים האלו חשובים לא פחות מהליגיונרים המוכרים יותר, וחלקם הם העתיד של הכדורגל שלנו. ההצלחה שלהם באירופה מראה לשחקנים ישראלים אחרים שבעזרת עבודה קשה, רצון והשקעה אפשר להתחרות ברמות הגבוהות של אירופה גם אם אתה לא הכוכב הכי גדול.
אז נתחיל עם רוזנטל. בתור בנו של אגדת כדורגל ישראלית, חובת ההוכחה מונחת על כתפיו של טום רוזנטל בן ה22. טום נולד באנגליה, וכך יצא שעד כתיבת טור זה הוא לא שיחק אף משחק בישראל. לאחר שהתחיל את דרכו בנבחרות הצעירות של בלגיה, ההתאחדות הייתה צריכה לעבוד קשה כדי שהוא יוכל לייצג את נבחרת ישראל, כמו שאכן קרה כשקיבל זימון בכורה לנבחרת הצעירה שנה שעברה. מבחינת קריירת הקבוצות, רוזנטל שיחק בדודרכט מהליגה השנייה בהולנד עד העונה והספיק לרשום 2 בישולים ב 20 הופעות. העונה הוא עבר לטוביזה מהליגה השנייה בבלגיה, ולמרות שהבקיע שער ראשון בבוגרים בגביע, הוא הופיע במדי הקבוצה רק 5 פעמים מתוך 12 משחקים. טום רוזנטל הוא לא אותו שחקן כמו אביו, ובכלל משחק בקישור וההבדל בכישרון בין השניים בולט, אבל למרות זאת הוא בדרך הנכונה, ועם התמדה והשקעה הוא יוכל להתקדם לקבוצות גדולות יותר, שאולי יעריכו את עצם העובדה שהוא מחזיק בדרכון בלגי. נמשיך לעקוב.
עוד שחקן עם שם מחייב הוא אמיר ברקוביץ׳, שהתחיל במחלקת הנוער של הפועל רעננה, ולא מן הנמנע שדווקא הוא יהיה הנציג הבא שלנו בפרמיירליג. למרות שאין קשר לברקו המפורסם, אמיר נחשב לכישרון הגדול של בארנסלי המשחקת בליגה השלישית באנגליה, והוקפץ לקבוצה עד גיל 23 כשהוא בן 17 בלבד! הוא הספיק להופיע בנבחרות הנוער לא מעט, עם 14 הופעות. ברקוביץ׳ הבקיע 3 שערים בעונה שעברה, ואת העונה הנוכחית הוא גם התחיל מצוין. למרות שאמיר עוד לא עלה להופעת בכורה רשמית בקבוצה, הקיצוני הצעיר בהחלט יכול לצפות לבכורה שלו בזמן הקרוב.
דקל קינן, שבהחלט אפשר להגיד שהוא אחד מהבלמים הכי טובים שאי פעם היו פה, יצא לחו״ל בפעם השנייה בקריירה שלו אחרי שעזב את מכבי חיפה, הפעם לצפון אמריקה וליגת ה-USL שנחשבת לליגה השנייה בארה״ב. עם סינסינטי הוא כבר הספיק לזכות באליפות העונה הסדירה ולמקם את הקבוצה שלו בתור הפייבוריטית לזכייה בגביע אחרי הפלייאוף, כשעד עכשיו הוא כבר הופיע 20 פעמים במדים הכתומים-כחולים והבקיע פעמיים תוך כדי נשיאת סרט הקפטן שניתן לו כאשר הגיע לקבוצה. ללא כל ספק, קינן הוא אחד מההחתמות המשמעותיות ביותר של סינסינטי ודובר רבות על יכולת ההנהגה שלו והדוגמה שהוא נותן לצעירים.
סינסינטי הולכת להופיע בMLS בעונה הקרובה, וקינן כנראה יהיה שם איתם. ראוי לציין שביחד עם קינן נמצא גם גיא אבנד הוותיק שהספיק כבר לזכות באליפות אחת ולעבור בכמה קבוצות בUSL ונכון לכרגע הוא הופיע במדי רנו 1868 14 פעמים העונה. לפי טבלת הליגה כרגע, יש סיכוי גבוה שאבנד יפגוש את קינן וסינסינטי בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
עילאי אלמקייס בן ה-18 אמנם התחיל את הקרירה שלו בארצנו הקטנה, אך לאחר כמה שנים הוא עבר למחלקת הנוער של הופנהיים הגרמנית. הקשר האחורי עלה ל15 הופעות בעונה שעברה, והעונה הוא ממשיך להיות חלק מרכזי מהקבוצה הצעירה של הופנהיים, כשהופיע בכל המשחקים עד עכשיו, הבקיע פעם אחת והוסיף אסיסט.
אלמקייס הוא אחד מהבודדים מהמחזור שלו במחלקת הנוער של הופנהיים שקיבל חוזה מקצועני, והוא בהחלט יכול להתחיל להתכונן להופעת הבכורה שלו בבונדסליגה, בקבוצה שידועה ביכולת שלה לשלב שחקנים צעירים ולהפוך אותם לשחקנים חשובים. אלמקייס כבר הצהיר שלהגיע לנבחרת ישראל זה חלום מבחינתו, ואם הוא ימשיך לעבוד קשה הוא יגיע אליה בקלות. אולי גם נראה אותו בבונדסליגה לפני שאלמוג כהן יחזור אליה?
רועי גורדנה הוא שחקן עם מוסר עבודה אדיר, ולמרות שלאורך הקריירה שלו לא החשיבו אותו בתור שחקן עם פוטנציאל רב, בקיץ האחרון הוא סיים את החוזה שלו בבני יהודה והחליט לצאת לסלאבן בלופו מהליגה הקרואטית, במה שהוא תיאר כהזדמנות האחרונה שלו למעבר לאירופה בקריירה. מאז, הוא עלה בהרכב 6 פעמים מתוך 8 הופעות בסך הכל, הבקיע פעמיים ובישל שער אחד, ועלה לכותרות בזכות ההופעות הנהדרות שלו למרות פתיחת העונה החלשה של בלופו. גורדנה חולם על זימון לנבחרת ישראל, ואם הוא ימשיך לעבוד קשה הוא יוכל להתקדם אפילו יותר באירופה ובסופו של דבר, הוא גם יוכל ללבוש את מדי הנבחרת.
