// מאת שחף הירש
הלוס אנג'לס לייקרס של עונת 2017-18 נמצאת בסה"כ באותו במקום שבו היא הייתה בשנים האחרונות עם ההיחלשות, הפציעות והפרישה של קובי בראיינט בעונת 2015-16, או למעשה מאז שפיל ג'קסון, המאמן עטור השבחים והתארים שהחזיק את הקבוצה בטופ הליגה הטובה בעולם, החליט לסיים את תפקידו בקבוצה מעיר המלאכים.
אבל למרות הכל, אני מרגיש שיש בכל זאת משהו אחר בקבוצה הזו, משהו שלא היה ניתן לראות בשנים הקשות שפקדו אותה לפני כן. הלייקרס של עונת 2017-18 כנראה למדו משתי העונות הקודמות שהסתיימו במאזני 26 ניצחונות ו-56 הפסדים, ו-65-17 והבינו שצריך להתחיל לבנות משהו שיחזיק לתקופה ארוכה.
זה התחיל בארבע בחירות דראפט, כשמעל כולם בלט הגארד לונזו בול שנודע בעיקר בזכות אביו הצעקן והפרובוקטור, אבל גם בזכות יכולתו ואינטליגנציית הכדורסל הגבוהה שלו. בול נבחר במקום השני בדראפט האחרון אחרי מרקל פולץ המקרטע שנבחר על ידי פילדלפיה. עד כה לונזו נותן משהו שדיאנ'גלו ראסל שקדם לו בעמדה בשנתיים האחרונות בלייקרס לא נתן: הגובה והאתלטיות הבלתי רגילה, שמאפשרים לו את האופציה לשמור על גארדים או פורוורדים גבוהים ממנו בצורה מרשימה ואפילו רושם חסימה אחת בממוצע למשחק, לעומת ראסל שרשם בעונתו הקודמת באל. איי 0.2 חסימות בממוצע למשחק.
בנוסף לכך, הרצון של לונזו בול לריבאונד הגנה הוא עוד אספקט שלא היה ניתן לראות יותר מידי מראסל כאשר לונזו רושם 5.7 ריבאונד הגנה למשחק ו-6.9 ריבאונדים ממוצע למשחק, לעומת ראסל שרשם אשתקד 3.0 ריבאונדים בהגנה ו3.5 למשחק. בנוסף לחלק ההגנתי, לונזו מוסר פי 1.5 מכמות האסיסטים של ראסל של עונה קודמת באל איי כאשר הראשון רושם 7.1 אסיסטים למשחק לעומת 4.8. הבעיה היחידה של לונזו היא היציבות שלו בקליעה, וכרגע נראה שזה האספקט המרכזי שיצטרך לשפר כדי להפוך להיות שחקן ברמה שהוא רוצה להיות. משחק אחד הוא מנפק הופעה של 25 נקודות, ו-24 שעות לאחר מכן מסיים רק עם 8 נקודות באחוזים נמוכים.
הרוקי השני הוא קייל קוזמה, שנבחר במקום ה27 ע"י ברוקלין נטס והועבר בטרייד ישירות ללייקרס. קוזמה נראה עד כה כגניבת הדראפט של העונה, כשהוא נותן תפוקה מדהימה לבחור כל כך צעיר שמעטים מאוד הכירו, ועכשיו משגע את כל אוהבי הכדורסל בעולם. הרוקי הקופצני של אל איי התגלה כבר במשחקי קדם העונה כשנתן משחקים מצוינים ונתן תקווה לאוהדים לעונה הקרובה. קוזמה הגיע כמחליפו של לארי נאנס ג'וניור, אבל בשבועות האחרונים, גם עם הפציעה של נאנס, ובעזרת יכולת גבוהה קיבל את המקום בחמישייה הפותחת של לוק וולטון. את החותמת הסופית לכשרונו ויכולתו של קוזמה קיבלנו כשהמטיר 37 נקודות על הראש של ג'יימס הארדן ויוסטון רוקטס, כולל 7 מ-10 מחוץ לקשת שעזרו בניצחון המפתיע של הלייקרס.
קייל מעמיד ממוצעים עד כה של 17.7 נקודות למשחק ו-6.8 ריבאונד, ממוצעים בהחלט יפים לרוקי שנבחר במקום ה27 בדראפט. אולי חוץ מבן סימונס הנהדר, קוזמה הוא הרוקי בעל ממוצע הנקודות הגבוה ביותר בליגה כיום, בהחלט לא דבר של מה בכך בדראפט כל כך איכותי. בנוסף לתפוקה התקפית מצוינת, קוזמה תורם המון באנרגיות הצעירות שלו ומטריף את הקבוצה והסטייפלס סנטר בכל סל שהוא קולע.
בעיר המלאכים בהחלט יכולים להיות בטוחים שיש להם נכס ששווה מיליונים ביד ורק צריכים לטפח ולשמור אותו קרוב.
בנוסף לשני הרוקיז הבולטים, הלייקרס בחרו במקום ה-30 את ג'וש הארט בעמדת הרכז השלישי, ובמקום ה-42 את תומאס בראיינט, שכרגע ממעט לקבל דקות מהמאמן וולטון. בנוסף לצמד הגארדים, בולט מאוד גם ברנדון אינגרם. הבחירה השנייה של הדראפט הקודם ממש לא עמד בציפיות הגבוהות ממנו אשתקד, כאשר סיים את העונה הקודמת עם ממוצעים של 9.4 נקודות למשחק, 2.2 אסיסטים ו-4 ריבאונדים. נראה שהשנה אינגרם נתן את קפיצת מדרגה בכל האספקטים כאשר הוא מעמיד ממוצעים של 16.3 נקודות, 3.3 אסיסטים ו-5.3 ריבאונדים למשחק, ובנוסף מראה הרבה יותר בגרות ואגרסיביות כיאה לשחקן בגובהו ובעמדה שלו.
Credit to "Kyle Kuzma" Facebook page
בלייקרס מבינים שהם לא יכולים כרגע להתחרות על תואר האליפות, בטח כשבצד שלהם משחקות קבוצות כמו גולדן סטייט, אוקלהומה ויוסטון, אז כרגע הם מנסים לבנות פרוייקט שירוץ לשנים הבאות. עם שלושה שחקנים מעל גיל 30 – אנדרו בוגוט, קורי ברוואר ולואל דנג, שהגיעו לקבוצה על תקן מחליפים לצעירים, הגיל הממוצע של הלייקרס ללא שלושת השחקנים הרשומים שם הוא 22, ממוצע גיל לא נתפס ברמות האלה עבור קבוצה עם עבר כל כך גדול כמו הלייקרס. לאחר שכל החמישייה משנה שעברה או עברה בטרייד לקבוצה אחרת או ירדה לספסל המחליפים (למעט אינגרם), הלייקרס מעלים את ג'ורדן קלארקסון וג'וליוס רנדל הנהדרים מהספסל והתפוקה שלהם עד כה יעילה מאוד.
לסיכום, בלייקרס לא מסתכלים עכשיו על אליפות יוקרתית או תהילה, הם מכוונים למשהו שידברו עליו שנים קדימה, משהו שנקרא המשכיות, דבר שכל קבוצה בסדר גודל כזה צריכה לשאוף אליו וכך גם הלייקרס שואפים לבנות משהו צעיר ורענן שיתפתח לאט, אבל בטוח בעיר המלאכים. עם שחקנים צעירים ונהדרים ומאמן שלומד עם הזמן את סודות האימון, הקבוצה הזאת יכולה לפרוח לגבהים בשנים הקרובות ולהתבסס כעוגן בפלייאוף האן בי איי.
זה ייקח זמן, כמה שנים, אבל אם הלייקרס יצליחו לשמור על הנכסים החיוניים שקיימים ברשותם עכשיו ואפילו לפתח ולטפח אותם עוד יותר, כולנו נוכל לראות את הסגול צהוב חוזר לבמה המרכזית של הליגה הטובה בעולם.
