לאחר שני הניצחונות המרשימים בפתיחת היורוליג, מכבי הגיעה לשבוע עמוס מספר אחד מתוך מיני רבים שעוד יהיו לה העונה והייתה צריכה לגלות אופי והרבה. אופי מסתבר שיש, אבל אחרי שיורד המסך על שבוע די אפור ניתן לחוש עד כמה חוסר הניסיון של השחקנים הצהובים מת"א פוגע בהם. יכול להיות שמדי פעם מדובר במחלה מדבקת, שכן לראשונה העונה ניתן לומר שזהו "הפסד של מאמן".
מכבי הגיעה לבלגרד להתמודדות מול קבוצה שערב ההתמודדות הייתה צפויה לקריסת מערכות, אחרי הפסד לבודצ'נוסט באדריאטית ועוד אחד לחימקי בהפרש של יומיים. ספאחיה שמע את הביקורות ובניגוד למה שהתפתח בהמשך הערב העלה את ג'ונדי בחמישייה במקומו של קיין המאכזב למדי. בחצי הראשון זה עבד והמתאזרח מחיפה שיתק כמעט לחלוטין את רוצ'סטי. הצגת שלשות של בולדן (11 נק' 3/6 ל-3, 5 ריב') ותומאס (קלע כחצי מה-28 שלו בחצי הראשון, 4/5 ל-3 ו5 ריב') בתוספת בעיית עבירות של מילקו בייליצה (0 נק' 3 עבירות במחצית) הטיסו את הצהובים ליתרון 10 במחצית. עם זאת, אני מרשה לעצמי לומר כי המבוא לרבע השלישי הקטסטרופלי (באופן מסורתי) החל בכלל דקה וחצי מהג'אמפ בול. פייר ג'קסון הסתבך בבעיית עבירות ונוריס קול אולץ להיכנס בשלב מוקדם מאוד של המשחק אותו סיים עם 6 אס', אבל עם 4 נק' בלבד, גם משום שבילה מספיק זמן שאפשר את ההתאמות ההגנתיות שביצעו הסרבים.
רבות מדברים על היותה של מכבי קבוצת ההגנה הטובה במפעל. אז נכון שהצהובים ניצחו 40-32 בריבאונד, אך הם הפסידו את המשחק בזה שאפשרו למארחים בין היתר 15 ריב' בהתקפה, שהם אמנם אותה הכמות שהיא עצמה לקחה, אך מדובר בנתון שהוא בלתי אפשרי. מכבי קלעה 7/13 ל-3 בחצי הראשון, אך החטיאה 9 מתוך 11 הזריקות האחרונות שלה בזמן שהיא מאפשרת לכוכב האדום לעשות 13/29 (44.8%), הרבה בגלל רגליים עצלות באיזורית, בעיקר בחצי השני וכן העובדה שאחרי ההפסקה ג'ונדי וקיין לא הופקדו כמו שצריך בגופיות של רוצ'סטי את פלדין (הראשון חגג על האקסית עם 22 ו 5 אס', והשני סיים עם 19 ו8 אס' כולל 3/6 ל-3). בנוסף, אחרי המשחק הערב בו ספג המאמן הקרואטי 18 נקודות מעל הממוצע העונתי, ההחלטה ללכת בפתיחת הרבע המכריע על הצמד ג'קסון את קול בו זמנית על המגרש לא מוכיחה את עצמה מספיק עד עכשיו מבחינה הגנתית ולכן נראית די תמוהה, בטח אחרי הרבע השלישי.
על אף כל הביקורת הנוקבת כאן למכבי יש הזדמנות בשלושה משחקי בית רצופים (כן, אמיתי) לשנות ולשפר את התבניתיות שמאפיינת את המשחק שלה שלא בצדק. ריאל מדריד האימתנית תגיע להיכל בעוד שבועיים (ולאחריה אנדולו), אבל אחרי ההצגה של האקס רוצ'סטי צריך להתרכז באקס גאודלוק ולא לאפשר לו (ולחבריו לקו האחורי) לחגוג על קבוצתו לשעבר ולהמשיך את המסורת של האקסים שמגיעים לתת הצגה ביד אליהו. אחרת עוד יעזו לדבר על "משבר" בקבוצה שהיומרות העכשוויות שלה הן, לפני הכל, השבת ההגמוניה המקומית על כנה.
